תנ"ך - ויאמר
שוב
אשוב
אליך
כעת
חיה
והנה־בן
לשרה
אשתך
ושרה
שמעת
פתח
האהל
והוא
אחריו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֗אמֶר
שׁ֣וֹב
אָשׁ֤וּב
אֵלֶ֙יךָ֙
כָּעֵ֣ת
חַיָּ֔ה
וְהִנֵּה־בֵ֖ן
לְשָׂרָ֣ה
אִשְׁתֶּ֑ךָ
וְשָׂרָ֥ה
שֹׁמַ֛עַת
פֶּ֥תַח
הָאֹ֖הֶל
וְה֥וּא
אַחֲרָֽיו:
(בראשית פרק יח פסוק י)
וַיֹּאמֶר
שׁוֹב
אָשׁוּב
אֵלֶיךָ
כָּעֵת
חַיָּה
וְהִנֵּה־בֵן
לְשָׂרָה
אִשְׁתֶּךָ
וְשָׂרָה
שֹׁמַעַת
פֶּתַח
הָאֹהֶל
וְהוּא
אַחֲרָיו:
(בראשית פרק יח פסוק י)
ויאמר
שוב
אשוב
אליך
כעת
חיה
והנה־בן
לשרה
אשתך
ושרה
שמעת
פתח
האהל
והוא
אחריו:
(בראשית פרק יח פסוק י)
ויאמר
שוב
אשוב
אליך
כעת
חיה
והנה־בן
לשרה
אשתך
ושרה
שמעת
פתח
האהל
והוא
אחריו:
(בראשית פרק יח פסוק י)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
מְתָב
אֲתוּב
לְוָתָך
כְּעִדָּן
דְּאַתּוּן
קַיָימִין
וְהָא
בְרָא
לְשָׂרָה
אִתְּתָך
וְשָׂרָה
שְׁמַעַת
בִּתרַע
מַשׁכְּנָא
וְהוּא
אֲחוֹרוֹהִי
:
עין המסורה:
אשתך
-
ד':
בר'
ג
,
יז;
יח
,
ט
,
י;
כו
,
י.
ושרה
-
ג':
בר'
יח
,
י
,
יא;
כה
,
י.
שמעת
-
ה'
בפתח:
*בר'
יח
,
י;
כז
,
ה;
מ"א
י
,
א;
מש'
טו
,
לא;
כ
,
יב.
מסורה גדולה:
שמעת
ה'
פת'
ושרה
שמעת
פתח
האהל
ורבקה
שמעת
בדבר
יצחק
ומלכת
שבא
שמעת
אזן
שמעת
תוכחת
חיים
אזן
שמעת
ועין
ראה.
רש"י:
כָּעת
חיה
-
כעת
הזאת
לשנה
הבאה
,
ופסח
היה
,
ולפסח
הבא
נולד
יצחק
,
מדלא
קרינן
'כְּעת
חיה'.
כעת
חיה
-
כעת
הזאת
שתהא
חיה
לכם
,
שתהיו
כולכם
שלימים
וקיימים.
[בבראשית
רבה
(נג
,
ב):
אלישע
אמר
לשונמית:
"למועד
הזה
כעת
חיה
את
חובקת
בן.
ותאמר:
אל
אדוני
איש
האלהים
אל
תכזב
בשפחתך"
(מ"ב
ד
,
טז)
,
אותן
המלאכים
שבשרו
את
שרה
אמרו:
שוב
אשוב.
אמר
לה
אלישע:
אותם
המלאכים
שהם
חיים
וקיימים
לעולם
,
אמרו:
שוב
אשוב
,
אבל
אני
בשר
ודם
,
שהיום
חי
ומחר
מת
,
בין
חי
ובין
מת
"למועד
הזה
כעת
חיה
את
חובקת
בן"].
שוב
אשוב
-
לא
בשרו
המלאך
שישוב
אליו
,
אלא
בשם
הקדוש
ברוך
הוא
אמר
לו
,
כמו
"ויאמר
לה
מלאך
יי'
הרבה
ארבה
את
זרעך"
(בר'
טז
,
י)
,
והוא
אין
בידו
להרבות
,
אלא
בשליחותו
של
מקום
אמר
לו.
והוא
אחריו
-
הפתח
היה
אחר
המלאך.
רשב"ם:
כעת
חיה
-
כעת
יולדת
,
כדכתיב
"כעת
יולדה
ילדה"
(ראה
מיכה
ה
,
ב);
וכן
בהלכה
(משנה
יומא
ח
,
א)
קרוייה
היולדת;
וקרוב
לדבר
"כי
חיות
הנה"
(שמ'
א
,
יט)
-
כעין
מְיַלְּדת.
והוא
אחריו
-
הפתח
של
אהל
שרה
היה
אחרי
המלאך
,
לפיכך
שמעה
שרה
את
דבריהם.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
כעת
חיה
-
כעת
הזאת
בשנה
אחרת
,
ושרה
חיה.
או
חיה
-
כמו
"כה
לחי"
(ש"א
כה
,
ו).
והוא
אחריו
-
זה
המלאך
המדבר
אל
אברהם
,
הוא
אחרי
האהל;
ואברהם
ישב
בפתח
ולא
ראה
שרה.
ויש
אומרים:
פתח
האהל
שלה;
והיה
האהל
אחרי
אהל
אברהם.
ר' יוסף בכור שור:
כעת
חיה
-
כמו
שכתב
'כעת
יולדה
ילדה'
(ע"פ
מיכה
ה
,
ב)
,
כי
חיה
היא
יולדת
,
והיא
נקראת
'חיה'
בהרבה
מקומות
בתלמוד
,
כמו
(שבת
קכט
,
א):
'לחיה
ולחולה'
,
כי
היולדת
והמילדת
שתיהן
נקראו
'חיות';
וזהו
לסוף
תשעה
או
לשבעה
חדשים.
ויש
לפרש
כעת
חיה
-
כעת
הזאת
שתהיו
חיין
,
וכן
תירגם
אונקלוס.
פתח
האוהל
והוא
-
ופתח
האוהל
היה
אחרי
הנביא
,
כי
הפך
פניו
אל
הגן
ואחוריו
אל
האוהל
,
והיתה
שרה
קרובה
משם
ושמעה.
רמב"ן:
שוב
אשוב
אליך
כעת
חיה
-
לשון
רבנו
שלמה:
לא
בשרו
המלאך
שישוב
אליו
,
אלא
בשליחותו
של
מקום
אמר
לו;
כמו
"ויאמר
לה
מלאך
יי'
הרבה
ארבה
את
זרעך"
(בר'
טז
,
י)
,
והוא
אין
בידו
להרבות
,
אלא
בשליחותו
של
מקום
אמר
לו
,
אף
כאן
בשליחותו
של
מקום
אמר
לו.
והוצרך
הרב
לאמר
כן
,
מפני
שהקדוש
ברוך
הוא
אמר
לו
בכאן
"למועד
אשוב
אליך"
(להלן
,
יד)
,
ובין
במלאך
או
בהקדוש
ברוך
הוא
לא
מצינו
ששב
אליו
למועדו;
אולי
נכלל
בלשון
"ויי'
פקד
את
שרה
כאשר
אמר
ויעש
יי'
לשרה
כאשר
דבר"
(בר'
כא
,
כ).
ורבי
אברהם
אמר
,
כי
"ויאמר
יי'
אל
אברהם"
וגו'
(להלן
,
יג)
,
הוא
דבר
המלאך
בשם
שולחו
,
ושב
אליו
למועד
אשר
דבר
אותו
,
ואם
לא
נכתב.
והנכון
בעיני
,
שהוא
מן
"תשובת
השנה"
(ש"ב
יא
,
א)
,
יאמר
,
כי
שוב
אשוב
אליך
עת
כעת
הזאת
שתהיו
בו
חיים
,
ויהיה
בן
לשרה
אשתך;
וזה
כאשר
נאמר
לאברהם
"למועד
הזה
בשנה
האחרת"
(בר'
יז
,
כא);
ויהיה
אשוב
-
כמו
"ושב
יי'
אלהיך...
ושב
וקבצך"
(דב'
ל
,
ג).
רד"ק:
ויאמר
-
הגדול
שבהם
-
והוא
שאמר
לו
אברהם:
"אם
נא
מצאתי
חן
בעיניך"
(לעיל
,
ג)
-
שוב
אשוב
אליך;
זהו
שבא
לבשר
את
שרה.
והשנים
-
האחד
בא
להשחית
את
סדום
,
והאחד
בא
להציל
את
לוט;
כי
אין
מלאך
אחד
עושה
שתי
שליחויות
כאחד.
כעת
חיה
-
כעת
הזאת
שתהיה
שרה
חיה
,
כלומר:
יולדת.
וכן
מצאנו
במשנה
שאמרו
ליולדת
'חיה'
,
כמו
שאמרו
(יומא
עג
,
ב):
והחיה
תנעול
את
הסנדל.
ולדעת
המתרגם
,
שתרגם
"לעדן
דאתון
קיימין"
,
על
העת
אומר
חיה
,
שתהא
לכם
העת
-
חיה
,
כלומר:
שתהיו
אתם
חיים;
ותלה
הַחִיּוּת
בזמן
,
להתמדת
החיים
בו.
והתשובה
שאשוב
אליך
,
תהיה
לזמן
הזה
בשנה
האחרת
,
כמו
שאמר
לו
האל:
"למועד
הזה
בשנה
האחרת"
(בר'
יז
,
כא).
ולא
נכתב
בתורה
תשובת
המלאך
אל
אברהם
לזמן
שנולד
יצחק.
ושרה
שומעת
פתח
האוהל
-
והיא
היתה
באהל
,
אלא
כששמעה
שהיו
מדברים
עליה
,
באה
עד
פתח
האהל
לשמוע
הדברים.
והם
לא
היו
רואים
אותה
,
כי
אחוריהם
היה
אל
פתח
האהל;
וזהו
שאמר
והוא
אחריו
,
רוצה
לומר
,
כי
האהל
היה
אחרי
המלאך
המדבר.
רלב"ג - ביאור המילות:
שוב
אשוב
-
הנביא
ידבר
בשם
שולחו
,
כדרך
"הרבה
ארבה"
הנאמר
בהגר
(בר'
טז
,
י).
או
רוצה
לומר
,
שכבר
ישוב
שם
הנביא
ההוא
בעת
היות
לשרה
בן;
והבאור
השני
הוא
יותר
נכון.
כעת
חיה
-
כעת
הזאת
שהיא
קיימת
ועומדת
עתה.
ואמנם
אמר
זה
,
לפי
שהעוֹבר
מהזמן
איננו
נמצא
,
וגם
לא
העתיד
,
והנמצא
ממנו
הוא
'העתה
העומד';
וכבר
התבאר
ב'טבעיות'
אופן
המציאות
אשר
לו
,
[ב'ספר
השמע'].
והרצון
בזה
,
שבהגיע
כמו
זה
העת
העומד
,
מהשנה
האחרת
,
יהיה
לשרה
בן;
וכזה
אמר
השם
יתעלה
לאברהם
,
שזה
יהיה
"למועד
הזה
בשנה
האחרת"
(בר'
יז
,
כא).
והנה
לא
לקח
בזה
המאמר
'העתה
האמתי'
,
כי
לא
יתקיים
כלל
,
כפי
מה
שנתבאר
ב'ספר
השמע'
,
אבל
לקח
'העתה'
אשר
בו
חלק
מהזמן
העובר
ומהעתיד
,
וזה
'העתה'
ימצא
לו
קיום
כל
הזמן
אשר
בין
קצותיו.
וזה
,
כי
לולי
זה
היה
מאמר
זה
האיש
לאברהם
בעת
בעצמו
אשר
אמר
השם
לאברהם
בשורת
יצחק
,
וזה
ממה
שלא
יתכן.
ואולם
כאשר
הנחנו
הזמן
זה
העת
רחב
,
הנה
יתכן
שכבר
אמר
השם
לאברהם
בקצתו
בשורת
יצחק
,
ובקצתו
הנשאר
סִפֵּר
זה
האיש
לאברהם
זאת
הבשורה.
והוא
אחריו
-
רוצה
לומר
,
שפתח
אהל
שרה
היה
אחורי
האהל
,
לא
בצד
ממנו
אשר
היו
בו
אלו
האנשים.
והנה
היה
זה
בזה
האופן
,
כדי
שיהיה
ישיבתה
באהל
ההוא
בצנעה
נפלאה
,
כדי
שלא
יראה
אותה
אחד
מהעוברים
והשבים.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואחרי
אכלם
שאלו
איה
שרה
אשתו
,
כי
האחד
מהם
בא
לבשר
אותה
שיהיה
לה
בן
,
כי
מדרך
הנביא
שיודיע
עניין
נבואתו
לאשר
באה
הנבואה
עליהם
,
אם
טוב
ואם
רע
,
כדי
שישמחו
בטוב
וישתדלו
בהבאתו
בסבות
הנאותות
,
ושימלטו
מהרע
בשישובו
אל
השם
יתעלה
וירחמם;
ואמר
להם
אברהם
שהיא
באהל
המיוחד
לה.
ואמר
אחד
מהם
לאברהם
,
שכבר
ישוב
שם
בבא
עת
כעת
ההוא
העומד
בשנה
האחרת
,
ואז
יהיה
בן
לשרה
אשתו.
ושרה
היתה
שומעת
אלו
הדברים
בפתח
האהל;
והנה
היה
הפתח
אחרי
האהל
,
לצניעות.