תנ"ך - ואברהם
ושרה
זקנים
באים
בימים
חדל
להיות
לשרה
ארח
כנשים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאַבְרָהָ֤ם
וְשָׂרָה֙
זְקֵנִ֔ים
בָּאִ֖ים
בַּיָּמִ֑ים
חָדַל֙
לִהְי֣וֹת
לְשָׂרָ֔ה
אֹ֖רַח
כַּנָּשִֽׁים:
(בראשית פרק יח פסוק יא)
וְאַבְרָהָם
וְשָׂרָה
זְקֵנִים
בָּאִים
בַּיָּמִים
חָדַל
לִהְיוֹת
לְשָׂרָה
אֹרַח
כַּנָּשִׁים:
(בראשית פרק יח פסוק יא)
ואברהם
ושרה
זקנים
באים
בימים
חדל
להיות
לשרה
ארח
כנשים:
(בראשית פרק יח פסוק יא)
ואברהם
ושרה
זקנים
באים
בימים
חדל
להיות
לשרה
ארח
כנשים:
(בראשית פרק יח פסוק יא)
תרגום אונקלוס:
וְאַברָהָם
וְשָׂרָה
סִיבוּ
עָלוּ
בְּיוֹמִין
פְּסַק
מִלְמִהוֵי
לְשָׂרָה
אוֹרַח
כִּנשַׁיָא
:
עין המסורה:
ושרה
-
ג':
בר'
יח
,
י
,
יא;
כה
,
י.
כנשים
-
ג':
בר'
יח
,
יא;
שמ'
א
,
יט;
יש'
יט
,
טז.
רש"י:
חדל
להיות
וגו'
-
פסק
ממנה
אורח
כנשים
-
דרך
נשים
נדות.
רמב"ן:
באים
בימים
-
האדם
בימי
בחורותיו
יקרא
'עומד
בימים'
,
ויקראו
'ימיו'
,
כי
הם
שלו
,
כלשון
"את
מספר
ימיך
אמלא"
(שמ'
כג
,
כו)
,
אבל
כאשר
יזקין
ויחיה
ימים
רבים
מרוב
בני
אדם
בדורו
,
יקרא
'בא
בימים'
,
מפני
שהוא
כבא
בארץ
אחרת
,
נוסע
מעיר
ובא
אל
עיר
מיום
ליום.
חדל
להיות
לשרה
ארח
כנשים
-
הוא
הזמן
להריון
,
כי
אחרי
הפסק
הארח
מחמת
זקנה
לא
תהרינה.
רד"ק:
ואברהם
-
נכתב
זה
הפסוק
לתת
טעם
,
למה
צחקה
שרה.
באים
בימים
-
מנהג
הכתוב
לאמר
הלשון
הזה
לאדם
,
שגברה
וכבדה
עליו
הזקנה;
ואומר
עליו
,
שהוא
נכנס
בימים
הידועים
,
שהם
דרך
כל
הארץ
,
והם
ימי
פרידת
הנפש
מהגוף.
אורח
כנשים
-
המנהג
שהוא
לשאר
הנשים
,
עד
שיבאו
לימי
זקנה
,
והוא
הנדות;
ואמר
בזה
הלשון
דרך
כבוד.
וכן
אמרה
רחל
"כי
דרך
נשים
לי"
(בר'
לא
,
לה).
ובימי
הזקנה
מפני
היובש
יפסוק
הדם
,
ואי
אפשר
שתתעבר
,
כי
העובר
נהיה
מדם
הוסת
ונזון
ממנו
,
ואם
אין
דם
אין
ולד.
ואמרו
רבותינו
ז"ל
(כתובות
י
,
ב):
אשה
שדמיה
מרובים
,
בניה
מרובים.
והיתה
משפחה
אחת
ידועה
באותם
הדורות
,
שהיו
קורים
לה
משפחת
דור
קטי
,
שלא
היה
להם
לא
דם
נדה
ולא
דם
בתולים;
לפיכך
היו
קורין
לה
דור
קטי
,
רוצה
לומר:
דור
קטוע
,
שלא
היו
להם
בנים
מפני
שלא
היו
להם
דמים.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ובעת
זה
המאמר
היו
אברהם
ושרה
זקנים
,
באים
ברבוי
הימים
,
וחדל
וסת
שרה
מפני
זקנתה;
ומפני
זה
הלעיגה
שרה
על
זה
המאמר
,
ואמרה
בלבה:
היתכן
שאחרי
זקנתי
ישוב
לי
טבע
הנערות?
עם
שאדני
זקן
,
וזה
ממה
שיוסיף
הֶמְנֵעַ
בזה
העניין.