תנ"ך - אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את־כל־העיר ויאמר לא אשחית אם־אמצא שם ארבעים וחמשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה: (בראשית פרק יח פסוק כח)

טקסט וניקוד:

אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת־כָּל־הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם־אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה: (בראשית פרק יח פסוק כח)

טקסט בלבד:

אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את־כל־העיר ויאמר לא אשחית אם־אמצא שם ארבעים וחמשה: (בראשית פרק יח פסוק כח)

תיקון קוראים:

אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את־כל־העיר ויאמר לא אשחית אם־אמצא שם ארבעים וחמשה: (בראשית פרק יח פסוק כח)

תרגום אונקלוס:
מָא אִם יַחסְרוּן חַמשִׁין זַכָּאִין חַמשָׁה הַתְחַבֵּיל בְּחַמשָׁה יָת כָּל קַרתָּא וַאֲמַר לָא אֲחַבֵּיל אִם אַשׁכַּח תַּמָן אַרבְּעִין וְחַמשָׁה :

עין המסורה:
הצדיקם - ו' (חסר ומלא): ראה לעיל , כד.

מסורה קטנה:
יחסרון - ל'.

רש"י:
התשחית בחמשה - והלא תשעה הן לכל כרך , ואתה צדיקו של עולם , הצטרף עם כולם (ראה ב"ר מט , ט).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
חסר חמשה , והטעם: אולי תחסר העשירית מהמספר. וטעם התשחית בחמשה - התשחית בעבור חמשה שיחסרו , את הכל?

ר' יוסף בכור שור:
אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה - בתחילה שאל דבר מועט , שלא יקשה בעיני הקדוש ברוך הוא; ולבסוף , כשראה שעת רצון הוא , התחיל לפחות עשרה עשרה , כי אמר: מאחר שהקדוש ברוך הוא ניאות לי , אם לא אתפלל עליהם ימותו בפשיעתי; ומאחר שהעמידם על עשרה , חשב בלבו: אם יש שם פחות מעשרה זקנים , יוציא מביניהם הצדיקים וימית את הרשעים , כי הכיר כי אין הקדוש ברוך הוא חפץ במיתתן של צדיקים , אך רצה למחול לאחרים בשבילם. ולא רצה לומר: מחול להם מהכל , פן יקשה בעיני הקדוש ברוך הוא , שלא יהא רוצה , שימחה על כבודו ועל קדושת שמו; ועוד שאם כולם רשעים , מדוע רשעים יחיו?

רמב"ן:
לא אשחית אם אמצא שם - יבטיח אותו שלא ישחית אם ימצאון שם כן. ולא היה אומר לו 'דע שאין שם כמספר הזה שאמרת' , לפי שעדין לא נגמר דינם , כאשר אמר "ארדה נא ואראה" (לעיל , כא). והנה אברהם לא ידע מה יֵעָשֶׂה בהם , ולכן השכים בבקר והשקיף על פני סדום (ראה בר' יט , כז - כח) , ובראותו כי נשחתו , ידע שלא היו שם כן.

רד"ק:
אולי. אם יחסרון מן החמשים חמשה , התשחית בחמשה - אם בעבור החמשה שיחסרו תשחית הארץ ולא תשא למקום בעבור הארבעים וחמשה צדיקים אם יהיו בה?

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והוסיף אברהם לבקש עליהם מדרגה אחר מדרגה עד הגיעו לעשרה , להיותו המספר היותר מעטי שיתכן שידבק בו ההשגחה מפני הרבוי; רוצה לומר , שהאנשים הטובים , כשהיו עשרה , תתחדש בהם השגחה מפני הרבוי , זולת ההשגחה הראוייה לכל אחד ואחד מהם. ולזה אמרו ז"ל בשלישי ממגלה (כג , ב) , שאין דבר שבקדושה בפחות מעשרה; והיה זה כן , לפי שזה המספר הוא אחד מהמדרגה השנית מהמספר שהוא עשריות. ולזה לא מצא אברהם מספר שלם יכלול הרבוי יותר מעטי מעשרה.
ריכוז קישורים