תנ"ך - ויען
אברהם
ויאמר
הנה־נא
הואלתי
לדבר
אל־אדני
ואנכי
עפר
ואפר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֥עַן
אַבְרָהָ֖ם
וַיֹּאמַ֑ר
הִנֵּה־נָ֤א
הוֹאַ֙לְתִּי֙
לְדַבֵּ֣ר
אֶל־אֲדנָ֔י
וְאָנֹכִ֖י
עָפָ֥ר
וָאֵֽפֶר:
(בראשית פרק יח פסוק כז)
וַיַּעַן
אַבְרָהָם
וַיֹּאמַר
הִנֵּה־נָא
הוֹאַלְתִּי
לְדַבֵּר
אֶל־אֲדנָי
וְאָנֹכִי
עָפָר
וָאֵפֶר:
(בראשית פרק יח פסוק כז)
ויען
אברהם
ויאמר
הנה־נא
הואלתי
לדבר
אל־אדני
ואנכי
עפר
ואפר:
(בראשית פרק יח פסוק כז)
ויען
אברהם
ויאמר
הנה־נא
הואלתי
לדבר
אל־אדני
ואנכי
עפר
ואפר:
(בראשית פרק יח פסוק כז)
תרגום אונקלוס:
וַאֲתֵיב
אַברָהָם
וַאֲמַר
הָא
כְעַן
אַסגִּיתִי
לְמַלָלָא
קֳדָם
יְיָ
וַאֲנָא
עֲפַר
וּקטַם
:
עין המסורה:
ויאמר
-
צ"א
(בפתח):
ראה
בר'
יד
,
יט.
הואלתי
-
ב':
בר'
יח
,
כז
,
לא.
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
ג.
עפר
ואפר
-
ב':
בר'
יח
,
כז;
איוב
מב
,
ו.
רש"י:
[ואנכי
עפר
ואפר
-
כבר
הייתי
ראוי
להיות
עפר
על
ידי
המלכים
,
ואפר
על
ידי
נמרוד
,
לולי
רחמיך
עמדו
לי
(ראה
ב"ר
מט
,
יא).]
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואין
(ראה
ת"י)
מלת
הואלתי
כמו
"החילותי"
(דב'
ב
,
לא)
,
רק
פירושה
'רציתי';
וכן
"הואיל
משה"
(דב'
א
,
ה).
וכ"ף
מלת
אנכי
-
נוסף;
או
הם
שתי
מלות
,
והטעם
אחד.
וטעם
עפר
ואפר
-
כי
עפר
הייתי
ואפר
אשוב.
והעקר
על
יסוד
הגוף
,
והם
העצמות.
ר' יוסף בכור שור:
ואנכי
עפר
ואפר
-
התחיל
להקטין
עצמו
לפי
שהיה
רוצה
להרבות
דברים
,
כלומר:
לא
בשביל
חשיבותי
ארבה
דברים
לפניך
,
כי
אני
כְּאַיִן
,
אך
בענותנותי.
רד"ק:
ויען.
הואלתי
-
רציתי
לדבר
עוד
אל
יי'.
ואנכי
עפר
ואפר
-
ואע"פ
שאנכי
עפר
ואפר
לדבר
כנגד
כבודו
וכנגד
משפטו
,
לא
באתי
אלא
ללמוד
ולדעת
משפטו
,
איך
הוא.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והוסיף
אברהם
לבקש
עליהם
מדרגה
אחר
מדרגה
עד
הגיעו
לעשרה
,
להיותו
המספר
היותר
מעטי
שיתכן
שידבק
בו
ההשגחה
מפני
הרבוי;
רוצה
לומר
,
שהאנשים
הטובים
,
כשהיו
עשרה
,
תתחדש
בהם
השגחה
מפני
הרבוי
,
זולת
ההשגחה
הראוייה
לכל
אחד
ואחד
מהם.
ולזה
אמרו
ז"ל
בשלישי
ממגלה
(כג
,
ב)
,
שאין
דבר
שבקדושה
בפחות
מעשרה;
והיה
זה
כן
,
לפי
שזה
המספר
הוא
אחד
מהמדרגה
השנית
מהמספר
שהוא
עשריות.
ולזה
לא
מצא
אברהם
מספר
שלם
יכלול
הרבוי
יותר
מעטי
מעשרה.