תנ"ך - וילך
ה'
כאשר
כלה
לדבר
אל־אברהם
ואברהם
שב
למקמו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֵּ֣לֶךְ
יְהוָ֔ה
כַּאֲשֶׁ֣ר
כִּלָּ֔ה
לְדַבֵּ֖ר
אֶל־אַבְרָהָ֑ם
וְאַבְרָהָ֖ם
שָׁ֥ב
לִמְקֹמֽוֹ:
(בראשית פרק יח פסוק לג)
וַיֵּלֶךְ
יְהוָה
כַּאֲשֶׁר
כִּלָּה
לְדַבֵּר
אֶל־אַבְרָהָם
וְאַבְרָהָם
שָׁב
לִמְקֹמוֹ:
(בראשית פרק יח פסוק לג)
וילך
ה'
כאשר
כלה
לדבר
אל־אברהם
ואברהם
שב
למקמו:
(בראשית פרק יח פסוק לג)
וילך
יהוה
כאשר
כלה
לדבר
אל־אברהם
ואברהם
שב
למקמו:
(בראשית פרק יח פסוק לג)
תרגום אונקלוס:
וְאִסתַּלַק
יְקָרָא
דַייָ
כַּד
שֵׁיצִי
לְמַלָלָא
עִם
אַברָהָם
וְאַברָהָם
תָּב
לְאַתרֵיהּ
:
עין המסורה:
למקמו
-
ג'
חסר:
כל
התורה
(בר'
יח
,
לג;
לב
,
א;
במ'
כד
,
כה
-
נמנים
כאחד);
כל
שופטים
(שו'
ז
,
ז;
ט
,
נה;
יט
,
כח
-
נמנים
כאחד);
ש"ב
יט
,
מ.
רש"י:
וילך
יי'
וגו'
-
כיון
שנשתתק
הסניגור
הלך
לו
הדיין
(ראה
ב"ר
מט
,
יד).
ואברהם
שב
למקומו
-
נסתלק
הדיין
,
נסתלק
הסניגור
,
והקטיגור
מקטרג;
לפיכך:
"ויבאו
שני
המלאכים
סדומה"
(בר'
יט
,
א)
-
להשחית.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואברהם
שב
למקומו
-
אל
חברון
(ראה
בר'
יג
,
יח;
ולעיל
,
א).
וזאת
המראה
היתה
במקום
שהלך
אברהם
לשלח
המלאכים
(ראה
לעיל
,
טז)
,
ומשם
ישקיף
על
פני
סדם.
ואע"פ
שהוא
כתוב
"וישכם
אברהם
בבקר...
וישקף
על
פני
סדם"
(בר'
יט
,
כז
,
כח)
-
אחר
צאת
השמש
היה;
כי
לא
נהפכה
סדם
בלילה
,
כי
כן
העיד
הכתוב
(ראה
בר'
יט
,
כג
-
כד).
רד"ק:
וילך
יי'
-
נסתלק
כבודו
מעליו;
ונראה
לו
מתוך
המראה
,
ששב
למקומו
שהוא
לביתו
,
במקום
שבאה
אליו
הנבואה;
אחר
שכלתה
המראה
,
מצא
עצמו
בביתו
,
במקום
שהיה
יושב
שם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואחר
כן
נסתלקה
שכינת
השם
מעל
אברהם
,
ואברהם
שב
למקומו
שהיה
שוכן
בו
,
כי
זאת
הנבואה
באתהו
בדרך
,
רחוק
מעט
מאהלו
,
בעת
צאתו
ללויית
אלו
האנשים.
והנה
הגיעה
זאת
הנבואה
לאברהם
בהקיץ
,
לעוצם
מדרגתו
בנבואה.
או
ירצה
בזה
,
שאחר
כן
שב
לענייניו
הגופיים;
ואולם
אמר
זה
,
מפני
שכבר
זכר
תחלה
שהוא
התקרב
אל
השם
יתעלה
,
ומפני
זה
זכר
שאחר
כלות
תפילתו
שב
לענייניו
הגופיים;
כי
'מקום'
יאמר
בכמו
זה
העניין
,
כמו
שיתבאר
במה
שזכר
הרב
המורה
בשתוף
שם
'מקום'
(מו"נ
א
,
ח).
והביאור
הראשון
הוא
יותר
נאות
,
לפי
מה
שאחשוב.