תנ"ך - הנה־נא
העיר
הזאת
קרבה
לנוס
שמה
והוא
מצער
אמלטה
נא
שמה
הלא
מצער
הוא
ותחי
נפשי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִנֵּה־נָ֠א
הָעִ֨יר
הַזֹּ֧את
קְרֹבָ֛ה
לָנ֥וּס
שָׁ֖מָּה
וְהִ֣וא
מִצְעָ֑ר
אִמָּלְטָ֨ה
נָּ֜א
שָׁ֗מָּה
הֲלֹ֥א
מִצְעָ֛ר
הִ֖וא
וּתְחִ֥י
נַפְשִֽׁי:
(בראשית פרק יט פסוק כ)
הִנֵּה־נָא
הָעִיר
הַזֹּאת
קְרֹבָה
לָנוּס
שָׁמָּה
וְהִוא
מִצְעָר
אִמָּלְטָה
נָּא
שָׁמָּה
הֲלֹא
מִצְעָר
הִוא
וּתְחִי
נַפְשִׁי:
(בראשית פרק יט פסוק כ)
הנה־נא
העיר
הזאת
קרבה
לנוס
שמה
והוא
מצער
אמלטה
נא
שמה
הלא
מצער
הוא
ותחי
נפשי:
(בראשית פרק יט פסוק כ)
הנה־נא
העיר
הזאת
קרבה
לנוס
שמה
והוא
מצער
אמלטה
נא
שמה
הלא
מצער
הוא
ותחי
נפשי:
(בראשית פרק יט פסוק כ)
תרגום אונקלוס:
הָא
כְעַן
קַרתָּא
הָדָא
קָרִיבָא
לְמִערַק
לְתַמָן
וְהִיא
זְעֵירָא
אֶשׁתֵּיזַב
כְּעַן
לְתַמָן
הֲלָא
זְעֵירָא
הִיא
וְתִתקַיַים
נַפשִׁי
:
עין המסורה:
הנה
-
ז'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
לעיל
,
ח.
קרבה
-
ב'
חסר:
בר'
יט
,
כ;
מש'
י
,
יד.
מצער
-
ד':
*בר'
יט
,
כ
(פעמיים)
תה'
מב
,
ז;
איוב
ח
,
ז.
ותחי
-
ג':
בר'
יט
,
כ;
יש'
נה
,
ג;
יר'
לח
,
כ.
(ואחד:
ותחי
(בפתח)
-
בר'
מה
,
כז).
מסורה גדולה:
מצער
ד'
הנה
נא
העיר
הזאת
קרבה
ב'
בו
וחרמונים
מהר
מצער
והיה
ראשיתך
מצער.
מסורה קטנה:
הנה
-
ז'
ראש'
פסוק'
בסיפ';
קרבה
-
ב'
חס';
מצער
-
ד';
ותחי
-
ג'.
רש"י:
העיר
הזאת
קרובה
-
קרובה
ישיבתה
(ראה
שבת
י
,
ב)
-
נתישבה
מקרוב
,
לפיכך
אין
סאתה
מלאה
עדיין.
ומה
היא
קרובתה?
בדור
הַפְּלָגָה
,
שנתפלגו
האנשים
והתחילו
להתיישב
איש
במקומו
,
והיא
היתה
בשנת
מות
פלג
,
ומשם
ועד
כאן
חמשים
ושתים
שנה.
פלג
מת
בשנת
ארבעים
ושמונה
לאברהם.
כיצד?
פלג
חי
אחרי
הולידו
את
רעו
תשע
שנה
ומאתים
שנה
(בר'
יא
,
יט);
מהם
כלו
שתים
ושלשים
כשנולד
שרוג
(שם
,
כ);
ומשנולד
שרוג
עד
שנולד
נחור
שלשים
(שם
,
כב)
,
הרי
ששים
ושתים;
ומשם
עד
תרח
תשע
ועשרים
(שם
,
כד)
,
הרי
תשעים
ואחד;
ומשם
עד
שנולד
אברהם
שבעים
(שם
,
כו)
,
הרי
מאה
וששים
ואחת;
תן
עליהם
ארבעים
ושמונה
,
הרי
תשע
ומאתים;
אותה
שנה
-
שנת
הַפְּלָגָה
,
וכשנחרבה
סדום
,
היה
אברהם
בן
תשעים
ותשע
,
הרי
מדור
הפלגה
עד
כאן
חמשים
ושתים.
וצוער
איחרה
ישיבתה
שנה
אחר
ישיבת
סדום
וחברותיה
,
הוא
שנאמר:
אמלטה
נא
שמה
-
'נא'
בגימטריא
חמשים
ואחת
(ראה
שבת
י
,
ב).
והיא
מצער
-
עונותיה
מועטין.
הלא
עונותיה
מועטין
,
ויכול
אתה
להניחה
,
ותחי
נפשי
בה;
זהו
מדרשו
(ראה
שבת
י
,
ב).
ופשוטו:
הלא
עיר
קטנה
היא
,
ואנשים
בה
מעט
,
אין
לך
להקפיד
אם
תניחנה
,
ותחי
נפשי
בה.
רשב"ם:
הלא
מצער
היא
-
עַמָּהּ
מועטין
,
ויכול
אתה
להניחה
עכשיו
,
שאין
בה
רוב
חוטאים.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
מצער
-
קטנה
,
מגזרת
"צעיר"
(בר'
כה
,
כג);
והיא
'תאר
השם'.
ובא
בלא
סימן
נקבה
,
כמו
"שגל"
(תה'
מה
,
י).
ר' יוסף בכור שור:
הלא
מצער
היא
-
כלומר:
קטנה
היא
ואין
זה
דבר
גדול
אם
תניחנה.
כל
'הלא'
שבמקרא
תמיה
היא;
והוא
'שינון'
בלעז;
וכך
אמר:
וכי
לא
מצער
היא
וקטנה?!
ואם
כן
אין
זה
דבר
גדול
שאני
מבקש;
וכן
"הלא
הוא
אמר
לי"
(בר'
כ
,
ה)
-
וכי
לא
אמר
לי
שהיא
אחותו?!
וכן
"הלא
ידעת
אם
לא
שמעת
אלהי
עולם
יי'"
וגו'
(יש'
מ
,
כח)
-
וכי
לא
ידעת
מעצמך
,
אם
לא
שמעת
כי
אלהי
עולם
יי'?!
בלא
שמיעה
אתה
יכול
להבין
כי
הוא
אלהי
עולם
מתוך
גבורתו
ונוראותיו
ונפלאותיו;
וכן
כולם.
רד"ק:
הנה
נא
העיר
הזאת
קרובה
-
קרובה
ליד
לנוס
שמה.
והיא
מצער
-
עיר
קטנה
היא
,
ומעט
אנשים
בה:
ואע"פ
שהם
רשעים
,
מעטים
הם
,
ובעבורי
הַצִילֵם
מן
ההפכה.
ותחי
נפשי
-
עמהם.
אמלטה
נא
-
מלרע
,
הטעם
בטי"ת;
"אמלטה
נא
ואראה
את
אחי"
(ש"א
כ
,
כט)
-
מלעיל
,
הטעם
במ"ם.
הלא
מצער
היא
-
שב
פעם
אחרת
לזכור
קטנותה
,
כמתחנן
אליו
להצילה.
ורבותינו
ז"ל
פירשו
(שבת
י
,
ב):
'מזער';
כי
מקרוב
נתישבה
,
ואין
עונותיה
מרובים;
ואמרו
(שם):
ישיבתה
של
צוער
לא
היו
אלא
חמשים
ואחת
שנה
,
כחשבון
נ"א
בגימטריה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר
להם
לוט
,
שהוא
לא
יוכל
להמלט
אל
ההר
ההוא
,
כי
הוא
רחוק
,
ולא
יוכל
לנוס
עם
אשתו
ובנותיו
כל
זה
הדרך
הארוך
בזולת
מנוחה
,
ואולי
יתעכבו
בדרך
וידבק
בהם
הרע.
ולזה
חלה
פניהם
שימלט
בצוער
,
שהיא
קרובה
,
והיה
שם
מעט
מהאנשים
,
ויתכן
גם
כן
שלא
היו
שם
כמו
אלו
המנהגים
הרעים
שהיו
בשאר
העיירות
ההם.