תנ"ך - ויקראו אל־לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר־באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם: (בראשית פרק יט פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַיִּקְרְאוּ אֶל־לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם: (בראשית פרק יט פסוק ה)

טקסט בלבד:

ויקראו אל־לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר־באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם: (בראשית פרק יט פסוק ה)

תיקון קוראים:

ויקראו אל־לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר־באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם: (בראשית פרק יט פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וּקרוֹ לְלוֹט וַאֲמַרוּ לֵיהּ אָן גֻּברַיָא דַּאֲתוֹ לְוָתָך בְּלֵיליָא אַפֵּיקִינוּן לְוָתַנָא וְנִדַּע יָתְהוֹן :

מסורה קטנה:
הוציאם - ל'.

רש"י:
ונדעה אתם - במשכב זכור , כמו: "אשר לא ידעו איש" (להלן , ח).

רשב"ם:
ונדעה אותם משכב זכור; וכן בפילגש בגבעה (ראה שו' יט , כב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ונדעה אותם - כנוי 'שכיבה'.

ר' יוסף בכור שור:
ונדעה אותם - לולי כי אמר להם לוט: הנה נא לי שתי בנות וגו' , הייתי אומר כי לא היו מבקשים אותם , כי אם לידע אם הם מרגלים או אנשים רעים וגנבים; אבל מתשובתו של לוט , שאמר: הנה נא לי שתי בנות , יש להבין כי לעבירה היו תובעין אותן , להעליל בהם.

רמב"ן:
ונדעה אותם - כונתם לכלות את הרגל מביניהם , כדברי רבותינו (סנה' קט , א) , כי חשבו שבעבור טובת ארצם , שהיא כגן יי' יבאו בהם רבים , והם היו מואסי הצדקה - אבל לוט בעשרו וממונו בא אליהם , או שבקש מהם רשות או שקבלוהו לכבוד אברהם - והכתוב מעיד שזאת כונתם , שנאמר "הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה" (יח' טז , מט); ומה שאמר "רעים וחטאים ליי' מאד" (בר' יג , יג) , שהיו מכעיסים ומורדים בשלותם ובענוי האביונים , והוא שאמר "ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי" (יח' טז , נ). ועל דעת רבותינו (סנה' קט , א): היו בהם כל מדות רעות , אבל נגמר דינם על אותו העון , מפני שלא החזיקו יד עני ואביון , כי היו תדירין באותו עון יותר מכולם; וגם כי כל העמים עושים צדקות עם רעיהם ועם ענייהם , לא היה בכל הגוים כסדם לאכזריות. ודע כי משפט סדם היה למעלת ארץ ישראל , כי היא מכלל "נחלת יי'" (ש"ב כ , יט) , ואינה סובלת אנשי תועבות; וכאשר תקיא את הגוי כלו מפני תועבותם , הקדימה וקאה את העם הזה שהיו רעים מכולם לשמים ולבריות , ושממו עליה השמים והארץ והָשְחְתָה הארץ , בלא רפואה לעולם , מפני שבעבור טובה נתגאו; וראה הקדוש ברוך הוא שיהיה "לאות לבני מרי" (במ' יז , כה) - לישראל העתידים לירשה , כאשר התרה בהן "גפרית ומלח שרפה כל ארצה... כמהפכת סדם ועמורה אדמה וצבויים אשר הפך יי' באפו ובחמתו" (דב' כט , כב); כי יש באומות רעים וחטאים מאד ולא עשה בהם ככה , אבל למעלת הארץ הזאת היה הכל , כי שם היכל יי' (ע"פ יר' ז , ד). ועוד אני עתיד לבאר זה בסדר אחרי מות (וי' יח , כד) , אם יחייני הממית והמחיה (ע"פ ש"א ב , ו).

רד"ק:
ויקראו. ונדעה אותם - מי הם , ואיך לא יָרְאוּ לבא לעירנו אנשים נכרים; רוצה לומר , שאמרו להרגם , כמו "ונדענו" (שו' יט , כב) דפילגש בגבעה , כמו שאמר האיש בסַפְּרוֹ המעשה: "אותי דמו להרוג" (שו' כ , ה). ויש מפרשים (ראה רש"י; ראב"ע): ידיעת משכב זכור.

רלב"ג - ביאור המילות:
ונדעה אותם - במשכב זכור , כמו "וידע אדם את חוה אשתו" (ראה בר' ד , א) , שעניינו: המשגל.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה הגיע מרוע אנשי העיר , שהם בכללם באו אל לוט , ובקשו ממנו שיוציא להם אלו האנשים אשר באו בביתו , ויֵדְעוּ אותם במשכב זכור.
ריכוז קישורים