תנ"ך - ויאמרו ׀ גש־הלאה ויאמרו האחד בא־לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמְר֣וּ ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת: (בראשית פרק יט פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ ׀ גֶּשׁ־הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא־לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת: (בראשית פרק יט פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויאמרו ׀ גש־הלאה ויאמרו האחד בא־לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת: (בראשית פרק יט פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויאמרו ׀ גש־הלאה ויאמרו האחד בא־לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת: (בראשית פרק יט פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרוּ קְרַב לְהַלאָה וַאֲמַרוּ חַד אֲתָא לְאִתּוֹתָבָא וְהָא דָאֵין דִּינָא כְּעַן נַבאֵישׁ לָך מִדִּילְהוֹן וְאַתקִיפוּ בְגֻברָא בְלוֹט לַחדָּא וּקרִיבוּ לְמִתבַּר דַּשָׁא :

עין המסורה:
ויפצרו - ב': *בר' יט , ט; מ"ב ב , יז. בָאיש - ה' (בתורה): בר' יט , ט; כו , יא; וי' כ , ג , ה; דב' כט , יט.

מסורה גדולה:
ויפצרו ב' ויפצרו באיש בלוט ויפצרו בו עד בש.

מסורה קטנה:
גש - ל'; שפוט - ל' ומל'; ויפצרו - ב'.

רש"י:
ויאמרו גש הלאה - כשאמר להם על הבנות , אמרו לו: גש הלאה , לשון נחת; ועל שאתה מליץ על האורחים , איך מלאך לבך? [ור' יוסף (קרא) הוא אומר: אין גש הלאה אלא לשון 'דחיפה' ו'דחיה' , כמו "קרב אליך אל תגע (בנוסחנו: תגש) בי" (יש' סה , ה); כמו "צר לי המקום גשה לי" (יש' מט , כ); וכמו "את האש זרה הלאה" (במ' יז , ב); וכמו "והגליתי אתכם מהלאה לדמשק" (עמ' ה , כז); שאף כאן לוט היה מתחנן לפניהם על האכסניים , והם אומרים לו: קרב אליך , ואל תפגע בנו. שאם אתה אומר לשון 'קרב אלינו שמע דברינו' הוא , מה צורך לדבר זה? והלוא לוט קרוב אליהם עומד , כמו שמצינו: "ויצא אליהם לוט הפתחה" (לעיל , ו); אלא על כורחך לשון הרחקה הוא , כמו: לך מעמנו. והודה המורה לדבריו.] האחד בא לגור - אדם נכרי יחידי אתה בינינו שבאת לגור , וישפט שפוט - נעשית מוכיח אותנו? דלת - היא הסובבת לנעול ולפתוח.

רשב"ם:
גש הלאה - כדכתיב "קרב אליך אל תגע (בנוסחנו: תגש) בי כי קדשתיך" (יש' סה , ה); התקרב לצד הלאה; כלומר: ברח לך מאצלנו. בא לגור - לוט היה גֵר בסדום. נרע לך מהם - יותר מהם נעשה לך רעה.

ר' יוסף בכור שור:
האחד בא לגור - בכאן ניכר רשעם , שניצלו כולם מהמלכים של כדרלעומר בשבילו , ועתה מחרפים אותו [הג"ה].

רמב"ן:
ויפצרו באיש בלוט - לא מצאתי המלה הזאת , רק בדברי הפיוסים (לעיל , ג; בר' לג , יא). אם כן נפרש זה , שפיסו ממנו הרבה שיפתח להם הדלת , וכאשר לא רצה לעשות כן , נגשו לשבור אותו. או שהיה עומד בפני הדלת ולא היה מניחם לקרבה אליו , והם פיסו ממנו לסור מלפניהם , כי לא היו רוצים לפגוע בו; וזה טעם גש הלאה - שיגש למקום אחר.

רד"ק:
ויאמרו גש הלאה - גש לך למקום אחר ממנו והלאה , כלומר: סור מעלינו. מהם - יותר משנרע להם. ויפצרו - הרבו לדבר בו דברים רעים מאד. ואנקלוס תרגם "ותקיפו" , רוצה לומר: החזיקו בו להסירו מלפני הפתח , כדי שיכנסו. ויגשו לשבור הדלת - כי סגור היה.

רלב"ג - ביאור המילות:
גש הלאה - הוא 'קרוב' , כמו "קרב אליך" (יש' סה , ה); ועניינו: התרחק ממנו. האחד בא לגור וישפוט שפוט - הוא נקרא בתמיהה; ועניינו: האם ימצא אחד שבא לגור במקום אחד , ויטול שררה לעצמו עד שישים עצמו שופט שאר האנשים אשר שם?

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והם לא נתפייסו בזה , לרע מנהגם , אבל בחרו זה המשכב המגונה , ולזה חשבו להכנס לבית לוט בחזקה , להוציא משם אלו האנשים.
ריכוז קישורים