תנ"ך - ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין־קדש ובין שור ויגר בגרר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר: (בראשית פרק כ פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין־קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר: (בראשית פרק כ פסוק א)

טקסט בלבד:

ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין־קדש ובין שור ויגר בגרר: (בראשית פרק כ פסוק א)

תיקון קוראים:

ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין־קדש ובין שור ויגר בגרר: (בראשית פרק כ פסוק א)

תרגום אונקלוס:
וּנטַל מִתַּמָן אַברָהָם לַאֲרַע דָּרוֹמָא וִיתֵיב בֵּין רְקַם וּבֵין חַגרָא וְאִתּוֹתַב בִּגרָר :

מסורה קטנה:
ארצה הנגב - ל'.

רש"י:
ויסע משם אברהם - כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים , נסע לו משם (ראה ב"ר נב , ג) דבר אחר: להתרחק מלוט , שיצא שם רע עליו שבא על בנותיו.

רד"ק:
ויסע משם - מאלוני ממרא שהיה שוכן שם (ראה בר' יח , א). ולא אמר הכתוב למה נסע משם; כי מפני רעב לא נסע משם כי לא היה רעב בארץ בימי אברהם אלא פעם אחת , כמו שאומר ביצחק "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (בר' כו , א); משמע , שלא היה רעב אחר בארץ בימי אברהם , אלא אותו הראשון (ראה בר' יב , י). ואולי נסע משם לארץ פלשתים כדי לִשְׁכּן בכל הארץ אשר נתן לו האל , פעם בזה ופעם בזה , כדי שיחזיק בכולה. כי ארץ פלשתים בכלל הארץ שנתן לו האל , כמו שכתבנו במה שפירש לו האל האומות שנתן לו (בר' טו , כא); וארץ פלשתים בכלל ארץ הכנעני היא. ומנחלת בני יהודה היא , כמו שכתוב (ראה יהו' יג , ג; טו , מה - מז); וזהו שאמר ארצה הנגב , כי נחלת בני יהודה לדרום ארץ ישראל היתה. וישב בין קדש ובין שור - ולא פירש באי זה מקום; אחר כן פירש , כי גר בגרר שהוא בין קדש ובין שור , כי וישב , ויגר - ענין אחד הוא; וכן אמר "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" (בר' לז , א); ומנהג הלשון , כי בכפול הענין ישנה המלים. ואפשר , כי מתחלה ישב לו באחד המקומות האחרים , באר לחי או זולתו , ואחר כן בא לגרר; כי באר לחי בין קדש ובין שור , כמו שכתב "בין קדש ובין ברד" (בר' טז , יד) , כי ברד הוא שור (ראה בר' טז , ז , יד).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
זכר שאחר שנשחת סדום וכל ככר הירדן (בר' יט , כד - כה) , נסע אברהם ממקומו ובא לארץ פלשתים; אם מפני שלא נמצא לו המזון במקומו , מפני השחתת סדום , אשר היה קרוב אליו , והיה מקום רענן ודשן מאד , ולזה היה מספיק המזון למקומות הקרובים אליו; או מפני שֶבּוֹש מלוט מפני מה שקרה לו מהגנות וההפסד; אם לשתי הסבות יחד , והוא יותר נכון , כי גרר לא היה מארץ כנען , כי הפלשתים נסתעפו ממצרים , כמו שקדם (בר' י , יג - יד). והנה גר אברהם במקום מיוחד מהארץ ההיא , היה שמו גרר.

תועלות לרלב"ג:
(שש תועלות לפרשת 'וירא' , חלק שני: בר' כ , א - יח) והנה התועלות המגיעות מזה הסיפור הם ששה: התועלת הראשון המגיע מזה הספור הוא בדעות , והוא: להודיע חוזק השגחת השם יתעלה בדבקים בו , עד שהביא דברו לאבימלך בחלום הלילה לשמור אשת נביאו , והביא עליו גם כן המחלה אשר שם בו , כדי שלא יוכל לקרב אליה. והודיענו עם זה , שכבר היתה לשרה עדנה אחרי בלותה , עד שחשק בה אבימלך. והודיענו על זה , שכבר קרה ― מעוצם השגחת השם יתעלה באברהם ― שיופי שרה , שהיה ירא שיהיה כלי להמיתו , שמהו השם יתעלה כלי לשמירתו שם ולהצלחת קנייניו. התועלת השני הוא גם כן בדעות , והוא , שתפילת הטובים הדבקים בשם יתעלה , היא הנשמעת. ולזה אמר , שכבר תִשָּׁמַע תפילת אברהם עליו מפני היותו נביא , כי הוא מפני זה דבק בשם יתעלה , כטעם אמרו "והתענג על יי' ויתן לך משאלות לבך" (תה' לז , ד); "אם על שדי יתענג יקרא אל אלוה בכל עת" (איוב כז , י); וכבר ביארנו אמתת זה בביאורינו לספר איוב (שם , ביאור דברי המענה) , ו'בספר מלחמות יי'' (ד). התועלת השלישי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שלא יענה על הדברים אשר לא יאות שימצא לו עליהם מענה ראוי לסבה מהסבות. ולזה תמצא שלא רצה אברהם לענות לאבימלך דבר על מאמרו הראשון , כי לא היה יכול למצא עליו מענה , בזולת הכחשת דברי אבימלך , אשר היה דבר בלתי ראוי , מפני היותו מלך. התועלת הרביעי הוא במדות , והוא , כי כאשר יביא ההכרח להודיע חשד איש מה על פרט מהפרטים , ראוי לאיש החושד שיכלול בדבריו עם הנחשד רבים זולתו , כי בזה יהיה לנחשד קצת פיוס. ולזה תמצא , שכאשר הביא ההכרח שיספר אברהם , כי הוא היה חושד אנשי גרר פן יהרגוהו על דבר אשתו , כלל עמהם כל המקומות האחרים מהארץ ההיא; ולזה ספר שאמר לשרה: לכל המקומות אשר נבא שמה , אמרי לי: 'אחי הוא'; וזה לאות שלא חשד באנשי גרר יותר מחשדו על אנשי שאר המקומות. התועלת החמישי הוא במדות , והוא: להודיע שראוי לאדם שעשה דבר כנגד זולתו , שיפייסהו , כדי שלא ישאר בלבו שום תרעומת. ולזה תראה , שהשתדל אבימלך לפייס את שרה בתכלית מה שאפשר מהפיוס , מפני שנשאר לשרה תרעומת על אבימלך , ואע"פ שלא נגע בה , לפי שכבר היה סבה שיחשדוה האנשים ששכבה עמו. ולא הספיק לה בזה היות אברהם יודע שלא נגע בה , כי על כל פנים ישיגה הבושת משאר האנשים ומהנשים אשר לא ידעו זה. ולזה תמצא , שאמר לה זה המאמר שהיה ראוי שתתפייס בו , כי כבר ידעו האנשים שהביא אותו ההכרח לתת אלף כסף לאברהם , כדי שיתפלל עליו לרפאו מהמחלה אשר הביא עליו השם יתעלה לשמרו שלא יוכל לשגל , כי כבר היו כל נקביו סתומים; ולזה יסיר זה העניין החשד מעל שרה , כמו שאמר לה. והנה לא הסכים לתת אבימלך דבר לשרה , לפי שהמתנה ההיא תביא האנשים לחשב שכבר נתעלל בה; ולזה לא נתן לה זאת המתנה. התועלת הששי הוא: להודיע שיותר רעים היו המצריים לעניין העריות מהפלשתים , והפלשתים מהכנענים. ולזה תמצא שפרעה מלך מצרים לא הסכים שישאר שם אברהם , אחר שנודע לו ששרה היא אשתו , כי לא יוכל לשמרו שם שלא יהרגוהו המצרים על דבר אשתו; ואולם אבימלך הסכים שישאר שם אברהם , ולזה אמר לו: "הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב" (בר' כ , טו) , כי לא היו אנשי גרר רעים בזה המנהג כרוע מצרים. ובארץ כנען לא הוכרח אברהם לומר על שרה שהיא אחותו. וכבר ספרה התורה בפרשת העריות רוע מנהג המצרים והכנענים בעריות , באומרו "כמעשה ארץ מצרים" וכו' (וי' יח , ג).
ריכוז קישורים