תנ"ך - ויאמר בי נשבעתי נאם־ה' כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־בנך את־יחידך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידֶֽךָ: (בראשית פרק כב פסוק טז)

וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידֶךָ: (בראשית פרק כב פסוק טז)

ויאמר בי נשבעתי נאם־ה' כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־בנך את־יחידך: (בראשית פרק כב פסוק טז)

ויאמר בי נשבעתי נאם־יהוה כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־בנך את־יחידך: (בראשית פרק כב פסוק טז)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר בְּמֵימְרִי קַיֵימִית אֲמַר יְיָ אֲרֵי חֲלָף דַּעֲבַדתָּא יָת פִּתגָמָא הָדֵין וְלָא מְנַעתָּא יָת בְּרָך יָת יְחִידָך :

עין המסורה:

נאם - יי' - ב' בתורה: בר' כב , טז; במ' יד , כח. חשכת - ג': בר' כב , יב , טז; עז' ט , יג.

מסורה קטנה:

נאם יי' - ב' בתור' חי אני; חשכת - ג'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

בי נשבעתי - זאת היא השבועה הגדולה העומדת לעד. יען - מטעם 'ענה': זה המעשה יענה ויעיד.

ר' יוסף בכור שור:

ולא חשכת... את יחידך - אתה הקרבת לפני בנך יחידך ורציתה למעט זרעך , ואני אתן לך הרבה וארבה את זרעך.

רמב"ן:

יען אשר עשית את הדבר הזה - גם מתחלה הבטיחו כי ירבה את זרעו "ככוכבי השמים" (בר' טו , ה) ו"כעפר הארץ" (בר' יג , טז) , אבל הוסיף לו עתה יען אשר עשה המעשה הגדול הזה , שנשבע בשמו הגדול , ושיירש זרעו את שער אויביו. והנה הובטח שלא יגרום שום חטא שיכלה זרעו , או שיפול ביד אויביו ולא יקום. והנה זו הבטחה שלימה בגאולה העתידה לנו.

רד"ק:

ויאמר בי נשבעתי - הוסיף לו בברכה הזאת השבועה. והשבועה - כמו אם אמר "חי אני" (במ' יד , כח) , כלומר: בעצמי נשבעתי; שאני חי וקיים לעולם , כן תהיה שבועתי קיימת. ואע"פ שדברו לבד הוא קיים בשבועה , הוסיף , שאע"פ שיחטאו בניו , לא יכָּרְתוּ מהיות גוי גדול לפניו. ועוד הוסיף , שלא אמר לו עדיין: ויירש זרעך את שער אויביו. ופירוש שער אויביו - ארץ אויביו. ובעבור שחוזק הארץ הוא בכניסתה , כי הארץ החזקה - סביבותיה הרים או ימים , ומשנכנסו האויבים ועברו אותם השערים , הרי כל הארץ נכבשת לפניהם - לפיכך אמר 'פתח': "נפתחו שערי ארצך" (נח' ג , יג); לפיכך נקראת כל הארץ שער. ואמר לו ככוכבי וכחול כאחד , להגדיל הדבר , כי כל כפל הוא לחזק הדבר. ועד עתה לא אמר לו כן , אלא פעם אחת "כעפר הארץ" (בר' יג , טז) , ופעם אחרת כ"כוכבים" (בר' טו , ה). ועוד הוסיף לו "והתברכו בזרעך" (להלן , יח). וירש - ביו"ד האית"ן לבד , ויו"ד השרש נעלמת מהמכתב. כי ברך - מבואר הוא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ואחר זה קרא מלאך יי' אל אברהם שנית מן השמים , ואמר אליו , שכבר נשבע השם יתעלה לתת לו שכר על מה שעשה מזה ― רוצה לומר , שלא חשך בנו יחידו ממנו ― והוא , שזה יהיה סבה אל שיברכהו וירבה זרעו ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים , ושירש זרעו שער אויביו; וזה , כי היה זה סבה אל שלמד יצחק שיעור מה שראוי שיעשה אותו האדם לכבוד השם יתעלה , ומפני זה השתוקק להשיג אותו כפי מה שאפשר , לשערו , שאהבתו היא בזאת המדרגה הנפלאה ליודעיו אשר יקלו בכל דבר זולתו. ולזה היה ראוי שיהיה הטוב המגיע מפני אהבת השם יתעלה למעלה מכל הטובות; ובזה השתלשל השלמות לאבות , עד שהיו ראויים שיהיה מהם זה הזרע הנבחר , שיהיה השם לו לאלהים , ויירש שער אויביו , והתברכו בו כל גויי הארץ.