תנ"ך - כי־ברך אברכך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על־שפת הים וירש זרעך את שער איביו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו: (בראשית פרק כב פסוק יז)

טקסט וניקוד:

כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: (בראשית פרק כב פסוק יז)

טקסט בלבד:

כי־ברך אברכך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על־שפת הים וירש זרעך את שער איביו: (בראשית פרק כב פסוק יז)

תיקון קוראים:

כי־ברך אברכך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על־שפת הים וירש זרעך את שער איביו: (בראשית פרק כב פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי בָרָכָא אֲבָרְכִינָך וְאַסגָּאָה אַסגֵּי יָת בְּנָך כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא וּכחָלָא דְּעַל כֵּיף יַמָא וְיֵירְתוּן בְּנָך יָת קִרוֵי סָנְאֵיהוֹן :

עין המסורה:
והרבה ארבה - ג' (בלישנא): *בר' ג , טז; טז , י; כב , יז. וכחול - ב': בר' כב , יז; איוב כט , יח. וירש - ג' חסר (בלישנא; הכוונה לשלשת המקרים היחידאים בשורש זה): בר' כב , יז; יהו' כא , מא; עו' א , כ.

מסורה גדולה:
קדמיה וירש זרעך את שער איביו בתר' ויירש זרעך את שער שנאיו. וחד פסוק סימנם ונתן יי' אלהיך את כל.

מסורה קטנה:
והרבה ארבה - ג'; וכחול - ב' ארבה ימים; וירש - ג' חס'.

רש"י:
כי ברך אברכך - אחת לאב ואחת לבן (ראה ב"ר נו , יא). והרבה ארבה - אחת לאב ואחת לבן (ראה שם).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
שער אויביו - מדינות בעלות שערים.

ר' יוסף בכור שור:
ולא חשכת... את יחידך - אתה הקרבת לפני בנך יחידך ורציתה למעט זרעך , ואני אתן לך הרבה וארבה את זרעך.

רמב"ן:
יען אשר עשית את הדבר הזה - גם מתחלה הבטיחו כי ירבה את זרעו "ככוכבי השמים" (בר' טו , ה) ו"כעפר הארץ" (בר' יג , טז) , אבל הוסיף לו עתה יען אשר עשה המעשה הגדול הזה , שנשבע בשמו הגדול , ושיירש זרעו את שער אויביו. והנה הובטח שלא יגרום שום חטא שיכלה זרעו , או שיפול ביד אויביו ולא יקום. והנה זו הבטחה שלימה בגאולה העתידה לנו.

רד"ק:
ויאמר בי נשבעתי - הוסיף לו בברכה הזאת השבועה. והשבועה - כמו אם אמר "חי אני" (במ' יד , כח) , כלומר: בעצמי נשבעתי; שאני חי וקיים לעולם , כן תהיה שבועתי קיימת. ואע"פ שדברו לבד הוא קיים בשבועה , הוסיף , שאע"פ שיחטאו בניו , לא יכָּרְתוּ מהיות גוי גדול לפניו. ועוד הוסיף , שלא אמר לו עדיין: ויירש זרעך את שער אויביו. ופירוש שער אויביו - ארץ אויביו. ובעבור שחוזק הארץ הוא בכניסתה , כי הארץ החזקה - סביבותיה הרים או ימים , ומשנכנסו האויבים ועברו אותם השערים , הרי כל הארץ נכבשת לפניהם - לפיכך אמר 'פתח': "נפתחו שערי ארצך" (נח' ג , יג); לפיכך נקראת כל הארץ שער. ואמר לו ככוכבי וכחול כאחד , להגדיל הדבר , כי כל כפל הוא לחזק הדבר. ועד עתה לא אמר לו כן , אלא פעם אחת "כעפר הארץ" (בר' יג , טז) , ופעם אחרת כ"כוכבים" (בר' טו , ה). ועוד הוסיף לו "והתברכו בזרעך" (להלן , יח). וירש - ביו"ד האית"ן לבד , ויו"ד השרש נעלמת מהמכתב. כי ברך - מבואר הוא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואחר זה קרא מלאך יי' אל אברהם שנית מן השמים , ואמר אליו , שכבר נשבע השם יתעלה לתת לו שכר על מה שעשה מזה ― רוצה לומר , שלא חשך בנו יחידו ממנו ― והוא , שזה יהיה סבה אל שיברכהו וירבה זרעו ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים , ושירש זרעו שער אויביו; וזה , כי היה זה סבה אל שלמד יצחק שיעור מה שראוי שיעשה אותו האדם לכבוד השם יתעלה , ומפני זה השתוקק להשיג אותו כפי מה שאפשר , לשערו , שאהבתו היא בזאת המדרגה הנפלאה ליודעיו אשר יקלו בכל דבר זולתו. ולזה היה ראוי שיהיה הטוב המגיע מפני אהבת השם יתעלה למעלה מכל הטובות; ובזה השתלשל השלמות לאבות , עד שהיו ראויים שיהיה מהם זה הזרע הנבחר , שיהיה השם לו לאלהים , ויירש שער אויביו , והתברכו בו כל גויי הארץ.
ריכוז קישורים