תנ"ך - ויאמר
אברהם
אלהים
יראה־לו
השה
לעלה
בני
וילכו
שניהם
יחדו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֙אמֶר֙
אַבְרָהָ֔ם
אֱלֹהִ֞ים
יִרְאֶה־לּ֥וֹ
הַשֶּׂ֛ה
לְעֹלָ֖ה
בְּנִ֑י
וַיֵּלְכ֥וּ
שְׁנֵיהֶ֖ם
יַחְדָּֽו:
(בראשית פרק כב פסוק ח)
וַיֹּאמֶר
אַבְרָהָם
אֱלֹהִים
יִרְאֶה־לּוֹ
הַשֶּׂה
לְעֹלָה
בְּנִי
וַיֵּלְכוּ
שְׁנֵיהֶם
יַחְדָּו:
(בראשית פרק כב פסוק ח)
ויאמר
אברהם
אלהים
יראה־לו
השה
לעלה
בני
וילכו
שניהם
יחדו:
(בראשית פרק כב פסוק ח)
ויאמר
אברהם
אלהים
יראה־לו
השה
לעלה
בני
וילכו
שניהם
יחדו:
(בראשית פרק כב פסוק ח)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
אַברָהָם
קֳדָם
יְיָ
גְּלִי
אִימְרָא
לַעֲלָתָא
בְּרִי
וַאֲזַלוּ
תַרוֵיהוֹן
כַּחדָּא
:
רש"י:
יראה
לו
השה
-
יבחר
לו
השה
,
ואם
אין
שה
,
בני
לעולה.
ואע"פ
כן
שהבין
יצחק
שהוא
הולך
לישחט
,
וילכו
שניהם
יחדו
-
בלב
שוה.
ר' יוסף בכור שור:
אלהים
יראה
לו
השה
לעולה
בני
-
כלומר:
את
בני;
אמר
לו
עניין
על
שתי
משמעות
,
שאמר
לו
האמת
לפי
סברתו
,
משמע
כאומר:
בני
,
הקדוש
ברוך
הוא
יראה
לו
השה!
ואמרו
רבותינו
(ב"ר
נו
,
ד)
כי
הבין
יצחק
,
ואעפ"י
כן
הלכו
שניהם
יחדיו
בדעת
שוה
לעשות
רצון
הבורא.
רד"ק:
ויאמר.
אלהים
יראה
לו
השה
לעולה
בני
-
ענה
לו
מענה
שיוכל
אדם
להבינו
לשני
פנים:
האחד
,
שיהיה
בני
תשובת
הקריאה
,
כמו
"הנני
בני"
(לעיל
,
ז)
,
כלומר:
בני
,
אלהים
יראה
לו
השה
,
כלומר:
הוא
יודע
מי
יהיה
השה
,
והוא
יזמיננו
לנו.
והשני:
אלהים
יראה
לו
השה
לעולה;
ומי
הוא
השה?
בני
הוא!
ויצחק
הבין
,
כי
הוא
יהיה
השה
,
לפיכך
אמר
וילכו
שניהם
יחדיו
,
כלומר:
בלב
אחד
,
כי
קבל
הבן
מאהבה
למסור
נפשו
לאל
ולהקריבה
לפניו.
רלב"ג - ביאור המילות:
אלהים
יראה
לו
השה
לעולה
בני
-
אמר
דרך
תפלה
,
שיראה
השם
שיהיה
לו
השה
שם
לעולה
,
לא
בנו.
ואמנם
אמר
זה
,
לפי
שכבר
אפשר
שיובן
זה
ממה
שאמר
אליו
השם
יתעלה
,
אלא
שהוא
יעשה
מה
שיֵרָאֶה
מהמאמר
ההוא
לפי
הנהוג
לכבוד
השם
,
אם
לא
יבא
לו
ממנו
בֵּאוּר
אחר
בזה
המאמר
,
ויאמר
לו
שהוא
רואה
זאת
הכוונה
במה
שאמר
לו
"והעלהו
שם
לעולה"
(לעיל
,
ב).
ויהיה
יראה
מעניין
ה'הבנה'
,
כדרך
"ולבי
ראה
הרבה
חכמה
ודעת"
(קה'
א
,
טז);
והרצון
בו:
מי
יתן
שיהיה
המובן
אצל
השם
מזה
המאמר
,
שיהיה
לו
השה
לעולה
שם
,
לא
בנו.
ואם
סִפֵּק
מְסַפֵּק:
איך
האמין
אברהם
שיצוהו
השם
לזבוח
יצחק
,
וכבר
יעד
אותו:
"כי
ביצחק
יקרא
לך
זרע"
(בר'
כא
,
יב)?
אמרנו
לו
,
שהוא
מבואר
לפי
מה
שזכרנו
(פרשת
'נח'
,
חלק
ב
,
התועלת
השלישי)
,
שהיעודים
אשר
לא
יקושר
בהם
זמן
לא
יתקיימו
,
אם
לא
היו
האנשים
,
אשר
עליהם
היו
היעודים
,
ראוים
ליעודים
ההם
―
וכבר
נשלִם
הביאור
בזה
,
בגזרת
השם
,
בפרשת
'וישלח
יעקב'
(בה"פ
לב
,
ח)
―
ובהיות
הענין
כן
,
הנה
היה
אפשר
שכבר
חטא
יצחק
לשם
יתעלה
בדרך
שלא
היה
ראוי
לזה
היעוד
,
ולזה
האמין
אברהם
שיצוהו
השם
יתעלה
לזבח
לו
יצחק
לעולה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר
אליו
אברהם
דרך
תפלה:
שיתן
,
בני
,
אלהים
,
ויבין
בו
ממה
שאמר
אלי
,
שיהיה
השה
לעולה.
ואמנם
אמר
זה
,
לפי
שכבר
הבין
אברהם
מזה
המאמר
,
שיזבח
את
בנו
ויעשהו
עולה
,
ולא
יֵצֵא
מזאת
ההנחה
,
אם
לא
יבאר
לו
השם
יתעלה
,
שאין
רצונו
בזה
המאמר
מה
שהבין
ממנו
אברהם.
והלכו
יחדיו
עד
אשר
באו
למקום
,
ושם
בנה
אברהם
את
המזבח
,
וערך
העצים
,
ועקד
יצחק
בנו
על
המזבח
ממעל
לעצים
,
ושלח
ידו
ולקח
המאכלת
לשחוט
בנו;
ולא
השיג
אברהם
מזה
שום
דאגה
וצער
,
אבל
היה
עושה
מצות
השם
יתעלה
בטוב
לבב
,
עד
שכבר
הגיעתהו
הנבואה
בהקיץ.