תנ"ך - ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־הַמָּקוֹם֘ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים: (בראשית פרק כב פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים: (בראשית פרק כב פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים: (בראשית פרק כב פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים: (בראשית פרק כב פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
וַאֲתוֹ לְאַתרָא דַּאֲמַר לֵיהּ יְיָ וּבנָא תַמָן אַברָהָם יָת מַדבְּחָא וְסַדַּר יָת אָעַיָא וַעֲקַד יָת יִצחָק בְּרֵיהּ וְשַׁוִי יָתֵיהּ עַל מַדבְּחָא עֵיל מִן אָעַיָא :

עין המסורה:
וישם - ל"ג בתורה: ראה בר' ב , ח.

מסורה קטנה:
ויבן שם אברהם - ל'; ויעקד - ל' וחס'.

רש"י:
ויעקד - ידיו ורגליו מאחוריו; הידים עם הרגלים - היא 'עקידה'; והוא לשון "עקודים" (בר' ל , לט) - שהיו קרצוליהם לבנים , מקום שעוקדים אותם בו היה נִכָּר.

רמב"ן:
ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים עתה , הוא הר המוריה , שאמר לו: הנה זה ההר אשר אמרתי לך.

רד"ק:
ויבאו אל המקום - הוא הר המוריה. אשר אמר לו האלהים - בבאם יחדו אמר לו והראהו במראה הנבואה. ובדרש (ב"ר נו , א) , שראה ענן קשור עליו או עמוד אש , כמו שכתבנו למעלה (לעיל , ד). ולדעת הדרש יהיה פירוש אשר אמר לו - כשהראה לו הענן או העמוד , זהו האמירה. ויערוך את העצים - ערכם על האש להדליקם. ויעקד את יצחק - עקדו בידיו וברגליו כדי שלא יבעט מפני הסכין; ואע"פ שברצונו היה וברצונו נעקד , פחד שלא תגבר עליו הרוח הכועסת , ואמר לאביו שיעקדנו יפה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר אליו אברהם דרך תפלה: שיתן , בני , אלהים , ויבין בו ממה שאמר אלי , שיהיה השה לעולה. ואמנם אמר זה , לפי שכבר הבין אברהם מזה המאמר , שיזבח את בנו ויעשהו עולה , ולא יֵצֵא מזאת ההנחה , אם לא יבאר לו השם יתעלה , שאין רצונו בזה המאמר מה שהבין ממנו אברהם. והלכו יחדיו עד אשר באו למקום , ושם בנה אברהם את המזבח , וערך העצים , ועקד יצחק בנו על המזבח ממעל לעצים , ושלח ידו ולקח המאכלת לשחוט בנו; ולא השיג אברהם מזה שום דאגה וצער , אבל היה עושה מצות השם יתעלה בטוב לבב , עד שכבר הגיעתהו הנבואה בהקיץ.
ריכוז קישורים