תנ"ך - וידבר אל־עפרון באזני עם־הארץ לאמר אך אם־אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את־מתי שמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה: (בראשית פרק כג פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיְדַבֵּר אֶל־עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם־הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם־אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת־מֵתִי שָׁמָּה: (בראשית פרק כג פסוק יג)

טקסט בלבד:

וידבר אל־עפרון באזני עם־הארץ לאמר אך אם־אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את־מתי שמה: (בראשית פרק כג פסוק יג)

תיקון קוראים:

וידבר אל־עפרון באזני עם־הארץ לאמר אך אם־אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את־מתי שמה: (בראשית פרק כג פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וּמַלֵיל עִם עֶפרוֹן קֳדָם עַמָא דְאַרעָא לְמֵימַר בְּרַם אִם עֲבַדתּ לִי טֵיבוּ קַבֵּיל מִנִי אֶתֵּין כַּספָּא דְמֵי חַקלָא סַב מִנִי וְאֶקבַּר יָת מִיתִי תַּמָן :

עין המסורה:
לו - כ"ב (בלישנא): ראה בר' יז , יח. שמעני - ג': בר' כג , יא , יג , טו. שמה - י"ח סופי פסוקים: בר' כג , יג; כד , ו , ח; לט , א; מג , ל; במ' טו , יח; יז , יט; לה , כו; יהו' ב , א; ש"א כב , א; מ"ב ד , י , יא; יש' סה , ט; יח' כט , יג; לו , כא; מ , א; מח , לה; קה' ט , י. (ופרט לכך גם בספרים שמות , ויקרא ודברים , שבהם רוב לצורה זו בסופי פסוקים).

מסורה קטנה:
לו - כ"ב.

רש"י:
אך אם אתה לו שמעני - אתה אומר לי לשמוע לך וליקח בחנם , אני אי אפשי בכך. לו שמעני - הלואי ותשמעני. נתתי הכסף - 'דונש' בלעז; מוכן הוא אצלי , והלואי נתתיו כבר.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אך אם אתה תעשה לי , שלו שמעני. או טעמו: אך אם אתה תעשה כן , שמעני: לו נתתי כסף השדה.

ר' יוסף בכור שור:
וישתחו אברהם לעפרון בפני כל עם הארץ; וכאן לא נאמר "ויקם" כמו למעלה (לעיל , ז) , שלא השתחוה אלא לעפרון שהוא עומד לפניו ולא הוצרך לעמוד: ואמר לו: כמו שויתרת לי השדה , אני ויתרתי לך הכסף , כמו שאומר נתתי כסף השדה - כלומר: גם כסף השדה עם המערה שאמרתי לך למעלה , כי אני אקנה הכל , מאחר שאין אתה חפץ בשדה בלא מערה [הג"ה].

רמב"ן:
אם אתה לו שמעני - שיעורו: אם אתה אם תשמעני , וענינו: אם אתה תשמעני. והכפל בא לנחץ בענין , כמו "סורה אדני סורה אלי" (שו' ד , יח); "הטוב טוב אתה" (שו' יא , כה); וכן "ולאמר עליו לאמר" (דה"ב לב , יז); וכן "ואני אנה אני בא" (בר' לז , ל); "ופניתי אני" (קה' ב , יב); "וראיתי אני" (שם , יג); "כי כל העדה כלם קדושים" (במ' טז , ג) - כולם רדוף הענין. וכן על דעתי: "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך" (בר' יד , כג) - שיעורו: אם מחוט ועד שרוך נעל אקח מכל אשר לך. או יאמר: אם אתה כאשר אמרת , כלומר , שפיך ולבך שוין בענין , ואם תשמעני; וכן "ויאמרו להם אחיהם מה אתם" (שו' יח , ח); ודומה ללשון הזה , על דעתי , "למה זה אנכי" (בר' כה , כב); אולי זה דעת אנקלוס שאמר: "אם את עביד לי טיבו" - שתעשה רצוני כאשר אמרת.

רד"ק:
וידבר. אך אם אתה לו שמעני - אבל אם אתה , הלואי שתשמעני. נתתי כסף השדה - מעתה אתן הכסף , וקחנו ממני , ובזה תעשה לי טובה. ואקברה - כי אין זה צריך עכוב.

רלב"ג - ביאור המילות:
אך אם אתה לו שמעני - רוצה לומר: אך אם אתה בזה הרצון , שלא יִכְבַּד עליך עזבך זאת הנחלה , כמו שנראה מדבריך , מי יתן שתשמע לי! אתן כסף השדה , כמו שאמרתי , קח אותו ממני! ואולם אמר זה , כי דרך בני האדם לומר כמו אלו הדברים על צד ההֶמְלֵט מהמחלים פניהם , לדעתם שלא יקחו בני אדם כמו זאת המתנה; ולזה לא היה יודע אברהם אם אמר זה עפרון על צד ההמלט , או אמר זה לכונה טובה; והנה קצר אברהם מלבאר זה המאמר לעפרון לכבודו. או יהיה הרצון בזה: אך אם אתה לוּ תהיה בזה הרצון שאתה מראה לי בדבריך , הנני מחלה פניך שתשמעני: אתן כסף השדה , קח ממני! והפירוש השני יותר נאות מהראשון.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר הבין זה אברהם מדבריו , נתן לו תודה על החסד שאמר לו , ואמר אל עפרון: אך אם אתה לו תהיה בזה הרצון אשר אתה מראה לי , שלא יקשה בעיניך עזבך זאת הנחלה , שמעני! אתן כסף השדה , קח ממני , ואקברה את מתי שמה - רוצה לומר: במערת המכפלה אשר בו.
ריכוז קישורים