תנ"ך - ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֙אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין: (בראשית פרק כד פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר בַּת־מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית־אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין: (בראשית פרק כד פסוק כג)

טקסט בלבד:

ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין: (בראשית פרק כד פסוק כג)

תיקון קוראים:

ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין: (בראשית פרק כד פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר בַּת מַן אַתּ חַוַא כְעַן לִי הֲאִית בֵּית אֲבוּיִיך אֲתַר כָּשַׁר לַנָא לִמבָּת :

מסורה קטנה:
ללין - ל'.

רש"י:
ויאמר בת מי את - לאחר שנתן לה שְאָלָהּ , לפי שבטוח היה בזכותו של אברהם , שהצליח הקדוש ברוך הוא דרכו. ללין - לינה אחת; 'לין' - שם דבר. והיא אמרה: "גם מקום ללון" (להלן , כה) - כמה לינות אתה יכול ללון אצלינו (ראה בר' ס , ו).

רשב"ם:
מקום לנו ללין - מקום לנו בביתך; ולמה אנו צריכין? ללין - לבית לינה. 'שם דבר' הוא , כמו "כי יהיה ריב בין אנשים" (דב' כה , א) , מן "וירב בלבן" (בר' לא , לו); "בין דין לדין" (דב' יח , ח) , מן "דן אנכי" (בר' טו , יד); כמו כן 'לין' - שם דבר מן "וילן שם בלילה הוא" (ראה בר' לב , יד). אבל היא שאמרה "גם מקום ללון" (להלן , כה) , פירושו: ללון גופכם; כמו "לקום" (בר' לא , לה); "לשוב מצרימה" (שמ' ד , כא); ואילו היא אמרה 'גם מקום לכם' , כמו שאמרו הם מקום לנו , היה לה לומר: 'ללין' , כמו שאמרו הם , שהיה משמע: 'גם מקום לכם' , ולמה? לבית לינה; אבל 'ללון' אין צריך פירוש , שהרי משמע: ללון בו בני אדם. זהו עיקר פשוטו למדקדק לשון הקודש.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ללין - מהבניין הכבד הנוסף , כי "ללון" (להלן , כה) - מן ה'קל'.

ר' יוסף בכור שור:
ויאמר בת מי את - ואחר כך נְתָנָהּ לה , כמו שהוא מספר באחרונה (להלן , מז); והדברים ניכרים כי לא שוטה היה [הג"ה].

רמב"ן:
ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים על ידיה - הכתוב הזה יחסר המעשה , והיה צריך שיאמר: ויקח האיש נזם זהב ויתן על אפה , ושני צמידים שם על ידיה. ולכך אני אומר כי פירושו: ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים , שיהיו על ידיה , ויאמר: בת מי את; ואחרי שאמרה אליו: בת בתואל אנכי , שם הנזם על אפה והצמידים על ידיה , כאשר אמר להם; אבל חסר כאן הנתינה , וכן במקומות רבים.

רד"ק:
ויאמר - בא לה בטענה לשאול אותה בת מי היא , ושאלה היש בית אביך מקום לנו ללין. ללין כמו 'להלין'; ללין ביו"ד , שהוא מבנין 'הפעיל' , ו"ללון" (להלן , כה) בו"ו , שהוא מבנין ה'קל' , אחד הוא אל הענין; כי גם בנין 'הפעיל' עומד בזה השורש. והשאלה והמענה אחד הוא , כי על לינת האנשים והגמלים שְׁאָלָהּ , כי אין דרך ארץ שילינו אלה בלא אלה; ועליהם ענתה לו. ויוכל לומר האומר , כי ללין - פועל יוצא , כמו "ערום ילינו מבלי לבוש" (איוב כד , ז); רוצה לומר: כי מקום להלין הגמלים שְׁאָלָהּ , והיא ענתה לו "ללון" (להלן , כה) , כי גם להם יש מקום בבית אביה ללון.

רלב"ג - ביאור המילות:
ויאמר בת מי את - וכבר אמר לה תחלה: בת מי את , קודם שיתן הנזם והצמידים. ואמנם זכר תחלה נתינתו לה הנזם והצמידים (ראה לעיל , כב) , לסדר זה הסדור באופן שלם , להורות שהוא נתן לה אלו התכשיטין על החסד שגמלה אותו. ללין - אמרו בבראשית רבה (ב"ר ס , ו) , שהוא לינה אחת , והיא השיבה לו: ללון , שהוא כמה לינות. ושמעתי בזה מאדני אבי ז"ל באור נאות מאד , והוא , כי ללין הוא מבנין 'הפעיל' , והרצון בו אצלם , שזולתו ילין אותו שם , והדבר שהוא בזה התאר , לא יקח האדם ממנו כי אם מעט; וללון הוא מבנין 'פָעַל' , 'קל' , והרצון בו , שיהיה לו ממשלה מעצמו ללון שם , ולזה יקח , אם ירצה , כמה לינות. והנראה , שאין הבדל בין ללין וללון , כי ה'הפעיל' הוא בודד גם כן לפי מה שנמצא בכתוב: אמר "וילן שם כי בא השמש" (בר' כח , יא); "צדק ילין בה" (יש' א , כא).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה שאל אותה: בת מי את , הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין. והיא השיבה לו על השאלה הראשונה , שהיא בת בתואל בן מלכה , אשר ילדה אותו לנחור; ועל השאלה השנית השיבה , שגם תבן גם מספוא רב עמם לאכול לגמלים , גם מקום ללון.
ריכוז קישורים