תנ"ך - ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם: (בראשית פרק כד פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם: (בראשית פרק כד פסוק כב)

טקסט בלבד:

ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם: (בראשית פרק כד פסוק כב)

תיקון קוראים:

ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם: (בראשית פרק כד פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה כַּד סְפִיקוּ גַמלַיָא לְמִשׁתֵּי וּנסֵיב גֻּברָא קְדָשָׁא דְדַהבָּא תִּקלָא מַתקָלֵיהּ וּתרֵין שֵׁירִין עַל יְדַהָא מַתקַל עֲסַר סִלעִין דַּהבָּא מַתקָלְהוֹן :

עין המסורה:
בקע - ב': בר' כד , כב; שמ' לח , כו.

מסורה קטנה:
בקע - ב'.

רש"י:
בקע משקלו - רמז לשקלי ישראל: "בקע לגלגלת" (שמ' לח , כו). ושני צמידים - רמז לשני לוחות (ראה ב"ר ס , ו) שהן מצומדות. עשרה זהב משקלם - רמז לעשרת הדברות שבהן.

רשב"ם:
ויקח האיש נזם זהב - יש לומר , שאחר ששאל לה "בת מי את" (להלן , כג) , נתן לה , כמו שכתוב לפנינו בסיפור דבריו (להלן , מז) , אלא שלא להפסיק סדר דבריו ותשובת דבריה , לכן הקדים מעשה נתינתו שנתן לה. בקע - חצי שקל , כמו "נטה... ידך על הים ובקעהו" (שמ' יד , טו).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
נזם - יש נזם באף (ראה להלן , מז) , גם באוזן (ראה בר' לה , ד). ושל אף יורד מעל פתיל קשור במצח. בקע - חצי שקל , מגזרת "נבקע" (איוב כו , ח). וצמידים - מגזרת "צמיד פתיל" (במ' יט , טו) , כי על היד האחת , הצמיד האחד הוא שנים (ראה שו' יט , י); וצורתו ידועה.

ר' יוסף בכור שור:
ויקח האיש נזם זהב - כלומר: הזמין. ושני צמידים הזמין לתת על ידיה.

רמב"ן:
ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים על ידיה - הכתוב הזה יחסר המעשה , והיה צריך שיאמר: ויקח האיש נזם זהב ויתן על אפה , ושני צמידים שם על ידיה. ולכך אני אומר כי פירושו: ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים , שיהיו על ידיה , ויאמר: בת מי את; ואחרי שאמרה אליו: בת בתואל אנכי , שם הנזם על אפה והצמידים על ידיה , כאשר אמר להם; אבל חסר כאן הנתינה , וכן במקומות רבים.

רד"ק:
ויהי. ויקח - לתתם לה , אחר ששאלה בת מי היא; ואם היא ממשפחת אברהם , יתן לה; וכן אמר הוא בספור הדברים , כי קודם שאלה ואחר כך נתן לה (ראה להלן , מז). בקע - חצי שקל , ונתנו על אפה כמו שספר (שם); וכן נתן שני צמידים על ידיה. עשרה זהב - כתרגומו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ורצה אחר זה לדעת אם זאת הנערה היא ממשפחת אברהם , כדי שישתדל בה תחלה , כי זה היה רצון אברהם; רצוני , שיקח מהיותר קרוב אליו ממשפחתו , אם יוכל; וזה מבואר ממה שצוהו לקחת אשה ממשפחתו , ואם לא יוכל , יקח מארצו; וזה ממה שיראה ממנו , שרצונו היה שישתדל בּיותר קרוב לאברהם ראשונה. והנה כאשר כלו הגמלים לשתות , לקח האיש נזם זהב , היה משקלו שקל , ושני צמידים של זהב , היה עשרה סלעים משקלם , ונתן אותם לזאת הנערה , אחר שידע בת מי היא.
ריכוז קישורים