תנ"ך - אני
טרם
אכלה
לדבר
אל־לבי
והנה
רבקה
יצאת
וכדה
על־שכמה
ותרד
העינה
ותשאב
ואמר
אליה
השקיני
נא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲנִי֩
טֶ֨רֶם
אֲכַלֶּ֜ה
לְדַבֵּ֣ר
אֶל־לִבִּ֗י
וְהִנֵּ֨ה
רִבְקָ֤ה
יֹצֵאת֙
וְכַדָּ֣הּ
עַל־שִׁכְמָ֔הּ
וַתֵּ֥רֶד
הָעַ֖יְנָה
וַתִּשְׁאָ֑ב
וָאֹמַ֥ר
אֵלֶ֖יהָ
הַשְׁקִ֥ינִי
נָֽא:
(בראשית פרק כד פסוק מה)
אֲנִי
טֶרֶם
אֲכַלֶּה
לְדַבֵּר
אֶל־לִבִּי
וְהִנֵּה
רִבְקָה
יֹצֵאת
וְכַדָּהּ
עַל־שִׁכְמָהּ
וַתֵּרֶד
הָעַיְנָה
וַתִּשְׁאָב
וָאֹמַר
אֵלֶיהָ
הַשְׁקִינִי
נָא:
(בראשית פרק כד פסוק מה)
אני
טרם
אכלה
לדבר
אל־לבי
והנה
רבקה
יצאת
וכדה
על־שכמה
ותרד
העינה
ותשאב
ואמר
אליה
השקיני
נא:
(בראשית פרק כד פסוק מה)
אני
טרם
אכלה
לדבר
אל־לבי
והנה
רבקה
יצאת
וכדה
על־שכמה
ותרד
העינה
ותשאב
ואמר
אליה
השקיני
נא:
(בראשית פרק כד פסוק מה)
תרגום אונקלוס:
אֲנָא
עַד
לָא
שֵׁיצִיתִי
לְמַלָלָא
בְלִבִּי
וְהָא
רִבקָה
נְפַקַת
וְקוּלְתַהּ
עַל
כַּתפַּהּ
וּנחַתַת
לְעֵינָא
וּמלָת
וַאֲמַרִית
לַהּ
אַשׁקַנִי
כְעַן
:
עין המסורה:
אכלה
-
ג':
בר'
כד
,
מה;
דב'
לב
,
כג;
איוב
לא
,
טז.
והנה
רבקה
-
ב':
בר'
כד
,
טו
,
מה.
העינה
-
ב':
בר'
כד
,
טז
,
מה.
רש"י:
טרם
אכלה
-
טרם
שאני
מכלה;
וכן
כל
לשון
'הווה'
,
פעמים
שהוא
מדבר
בלשון
'עבר'
ויכול
לכתוב:
'טרם
כליתי'
,
ופעמים
שמדבר
בלשון
'עתיד';
כמו
"כי
אמר
איוב
אולי
חטאו
בני"
(איוב
א
,
ה)
-
הרי
לשון
'עבר';
"ככה
יעשה
איוב"
(שם
א
,
ה)
-
לשון
'עתיד';
ופירוש
שניהם
לשון
'הווה':
כי
אומר
היה
איוב:
אולי
חטאו
בני;
ככה
עושה
איוב.
רמב"ן:
וטעם
והנה
רבקה
יוצאת
וכדה
על
שכמה
-
כי
בהיותו
בביתם
שמע
את
שמה
,
או
מתחלה
הגידה
לו
שמה
,
אעפ"י
שלא
נזכר.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וספר
להם
אחר
זה
כל
מה
שקרהו
מעניין
מה
שהסכים
עם
לבו
לבחון
הנערה
הראויה
ליצחק
,
ושכבר
עשתה
רבקה
זה
הענין
אשר
שם
בו
זאת
הבחינה.
ושאחרי
שידע
בת
מי
היא
,
נתן
לה
הנזם
והצמידים
,
והודה
לשם
יתעלה
על
הטובה
אשר
גמלהו
,
להדריכו
בדרך
היותר
נכון
שאפשר
לעשות
את
בקשתו.