תנ"ך - ותאמר
אל־העבד
מי־האיש
הלזה
ההלך
בשדה
לקראתנו
ויאמר
העבד
הוא
אדני
ותקח
הצעיף
ותתכס:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֹּ֣אמֶר
אֶל־הָעֶ֗בֶד
מִֽי־הָאִ֤ישׁ
הַלָּזֶה֙
הַהֹלֵ֤ךְ
בַּשָּׂדֶה֙
לִקְרָאתֵ֔נוּ
וַיֹּ֥אמֶר
הָעֶ֖בֶד
ה֣וּא
אֲדֹנִ֑י
וַתִּקַּ֥ח
הַצָּעִ֖יף
וַתִּתְכָּֽס:
(בראשית פרק כד פסוק סה)
וַתֹּאמֶר
אֶל־הָעֶבֶד
מִי־הָאִישׁ
הַלָּזֶה
הַהֹלֵךְ
בַּשָּׂדֶה
לִקְרָאתֵנוּ
וַיֹּאמֶר
הָעֶבֶד
הוּא
אֲדֹנִי
וַתִּקַּח
הַצָּעִיף
וַתִּתְכָּס:
(בראשית פרק כד פסוק סה)
ותאמר
אל־העבד
מי־האיש
הלזה
ההלך
בשדה
לקראתנו
ויאמר
העבד
הוא
אדני
ותקח
הצעיף
ותתכס:
(בראשית פרק כד פסוק סה)
ותאמר
אל־העבד
מי־האיש
הלזה
ההלך
בשדה
לקראתנו
ויאמר
העבד
הוא
אדני
ותקח
הצעיף
ותתכס:
(בראשית פרק כד פסוק סה)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרַת
לְעַבדָּא
מַן
גֻּברָא
דֵיכִי
דִּמהַלֵיך
בְּחַקלָא
לְקַדָּמוּתַנָא
וַאֲמַר
עַבדָּא
הוּא
רִבּוֹנִי
וּנסֵיבַת
עִיפָא
וְאִתכַּסִיאַת
:
רש"י:
ותתכס
-
לשון
'מתפעל'
,
כמו:
"ותִקָּבֵר"
(בר'
לה
,
ח)
,
"ותִלָּכֵד"
(ש"א
י
,
כא)
,
"ותִשָּׁבֵר"
(ש"א
ד
,
יח).
ויספר
העבד
ליצחק
-
גילה
לו
נסים
שנעשו
לו:
שקפצה
לו
הארץ
(ראה
ב"ר
ס
,
טו)
,
ושנזדמנה
לו
רבקה
בתפלתו.
רשב"ם:
[[מי
האיש
הלזה
ההולך
בשדה
לקראתנו
-
גמגום
יש
על
פסוק
זה:
וכי
היתה
שואלת
מכל
האנשים
שהיתה
פוגעת?
ועוד
,
למה
כתיב
בשדה
לקראתנו?
ונראה
שהמקרא
קצר
,
וחסורי
מחסרי
,
והכי
רוצה
לומר:
מי
האיש
הלזה
ההולך
בשדה
,
ופנה
מדרכו
לבא
לקראתנו?]]
הלזה
-
'ציל'
בלעז;
מרחוק
רגיל
לומר
כן
,
וכן
"בעל
החלומות
הלזה
בא"
(בר'
לז
,
יט)
,
אבל
כשאדם
בקרוב
,
אומר
"המן
הרע
הזה"
(אסתר
ז
,
ו);
'צישט'
בלעז.
רד"ק:
ותשא
-
חששה
בלבה
שמא
יצחק
היה
,
כיון
שהיה
בא
לקראתם
,
ושאלה
לעבד
מי
הוא.
ותפול
מעל
הגמל
-
כיון
שראתה
אותו
,
ואמר
לה
העבד
שהוא
יצחק
,
השמיטה
עצמה
מעל
הגמל
ונפלה
לארץ
,
ולקחה
צעיפה
וכסתה
בו
פניה
,
ואחר
כן
רכבה.
ובספור
הזה
למד
דרך
ארץ
וצניעות
,
שראוי
לאשה
לֵבוֹש
מארוסה
,
ושלא
תתראה
לו
עד
שתנשא
לו.
ותאמר
-
קודם
שנפלה
מעל
הגמל
,
שאלה
לעבד
ואמרה
לו:
מי
הוא?
וכי
היתה
שואלת
על
כל
עוברי
הדרך?
אלא
כיון
שראתה
אותו
שיצא
מן
השדה
ובא
לקראתם
,
חששה
בו
שהוא
יצחק
או
אחד
מבני
ביתו;
לפיכך
אמרה
ההולך
בשדה
לקראתנו
,
כלומר:
כי
עתה
היה
הולך
בשדה
,
ובראותו
אותנו
יצא
מן
השדה
ובא
לקראתינו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ותשא
רבקה
עיניה
וראתה
יצחק
,
והפילה
עצמה
מעל
הגמל
אחר
שהגיד
לה
העבד
שהוא
יצחק
,
ולקחה
הצעיף
וכסתה
פניה
לרב
צניעותה.