תנ"ך - ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן־השדה והוא עיף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף: (בראשית פרק כה פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: (בראשית פרק כה פסוק כט)

טקסט בלבד:

ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן־השדה והוא עיף: (בראשית פרק כה פסוק כט)

תיקון קוראים:

ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן־השדה והוא עיף: (בראשית פרק כה פסוק כט)

תרגום אונקלוס:
וּבַשֵׁיל יַעֲקֹב תַּבשִׁילָא וְעָל עֵשָׂו מִן חַקלָא וְהוּא מְשַׁלהֵי :

עין המסורה:
עיף - ו': *בר' כה , כט , ל; דב' כה , יח; יש' ה , כז; כט , ח; איוב כב , ז. עיף - ח' (בלישנא): *בר' כה , כט , ל; דב' כה , יח; ש"ב יז , כט; יש' ה , כז; כט , ח; תה' סג , ב; איוב כב , ז.

מסורה גדולה:
עיף ח' ויבא עשו מן השדה והוא עיף הלעיטני נא מן האדם האדם ואתה עיף ויגע כי אמרו העם רעב אין עיף ואין כושל בו והקיץ והנה עיף ונפשו בארץ ציה ועיף לא מים עיף תשקה.

מסורה קטנה:
עיף - ח'.

רש"י:
ויזד יעקב - כתרגומו: לשון 'בישול'. והוא עיף - ברציחה , כמה דאת אמר: "כי עיפה נפשי להורגים" (יר' ד , לא; ראה ב"ר סג , יב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והוא עיף - כטעם "בארץ עיפה" (יש' לב , ב): רעב וצמא. הלעיטיני - אין לה חבר , והטעם: האכיליני. וטעם נזיד - תבשיל , רק ויזד - מהשניים הנראים; והם שני שרשים , והפירוש אחד , כמו "לא ידון רוחי" (בר' ו , ג) עם "נדנה" (דה"א כא , כז).

ר' יוסף בכור שור:
והוא עייף - דרך הציידים להיות עייפים , ורודפים אחר החיות; ופעמים טועים בייער שלשה וארבעה ימים , להם רעב וצמא. וכן היה לעשו , עד שהגיע לשערי מות ולא היה יכול להשיג ידו אל פיו , כמו שהוא אומר הלעיטיני נא וגו' - כלומר: שפוך לתוך פי ואני אוכל , שאיני יכול אפילו לתת לתוך פי , ולא ללכת אל בית אבי. אך מצא יעקב אחרי הצאן במרעה רחוק מן העיר; אם היה האוכל מתמהמה לו , היה מיד מת. ולכך אמר לו יעקב: אם אתה מת מיתת עצמך , הרי כל אשר לאבי בידי; וכל בני קטורה וישמעאל ולוט , שמילט זקיני מן השבי ומן המות , יהו משועבדים לי. ואם אוכילך ותחיה , הריני מפסיד שרות גדול וממשלה גדולה , שאתה בכור ותקח הכל. אבל אם תמכור לי בכורתך , אז אוכילך , ותחיה ולא תמות , ואני לא אפסיד במה שאוכילך. ואם לא תחמול על עצמך , בשביל שלא תרצה שלא תבא לי הממשלה , גם אני לא אחמול על עצמך; כי כמו שאתה רוצה לעצמך , אני אוהב לעצמי , ואיני אוהבך יותר ממני. ומחמת טענה אמר לו יעקב: מכרה כיום את בכורתך לי - כלומר , שתעמוד במכירתך לעולם כמו היום; וכן השבעה לי כיום - שתהא שלי לעולם כמו שהיא שלי היום [הג"ה].

רד"ק:
ויזד - משפטו על המנהג 'וַיַזֵד' , כי שרשו 'נזד' , אלא שפעמים יביאו הנח מקום הדגש , והדגש מקום הנח; ופירושו: ויבשל. נזיד - תבשיל. אמר: יום אחד היה זה שבשל יעקב תבשיל , ובא עשו עיף ומצא תבשיל יעקב מתוקן , ובקש ממנו שיאכילנו ממנו. והיה הספור הזה להודיע מעלת יעקב ופחיתות עשו וקלות דעתו , וכי היה גרגרן. מעלת יעקב - שלא היה אוהב תענוג העולם , שבשל לעצמו עדשים , שאין תבשיל פחות ממנו. ומה שמנע ממנו , שלא נתן לו אלא במכירתו בכורתו , וכל שכן שהיה אחיו - זה גם כן ממעלתו ומחכמתו , שלא לתת ממה שטרח בו ושהכין לעצמו , לאיש רֵק ופוחז ואינו חפץ בדרך חיים; ומרוב גרגרנותו לא שמר עד שיבשל הוא מצידו ויאכל , ותאב אל תבשיל העדשים שמצא מתוקן. ובזה ובכיוצא בזה נאמר "נותן לעשיר אך למחסור" (מש' כב , טז).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וספר אחר זה שכבר הכין יעקב נזיד עדשים , וקנה בהם בכורת עשו , ושכבר הקל עשו בבכורתו , מפני היותו הולך למות , ויתכן שימות קודם אביו ולא תהיה לו ירושה ממנו , ועוד שכבר בזה ענין הבכורה , לפי שאביו יצחק לא היה עשיר מאד. והנה היה סבת בקשת יעקב הבכורה , לפי שכבר היה נהוג אז לתת לבכור חלק נוסף בנחלה , וגם בענין הברכה היו מקפידים לברך הבכור ברכה נוספת; הלא תראה שכבר היה מקפיד יוסף שישית אביו יד ימינו על ראש מנשה , להיותו הבכור (ראה בר' מח , יז) , וכן תמצא , שכאשר רצה יצחק לברך אחד מבניו לפני מותו , בחר לברך עשו בנו הגדול; וזהו אמרו שם "ויקרא עשו בנו הגדול" (ראה בר' כז , א) - כבר באר לך , שסבת קראו לו לברך אותו היתה היותו בנו הגדול. והנה זה היתרון שהיה לעשו על יעקב בענין הברכה והנחלה , קנה אותו יעקב ממנו. (חמש תועלות לפרשת 'תולדות' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות).
ריכוז קישורים