תנ"ך - וישכם יעקב בבקר ויקח את־האבן אשר־שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על־ראשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ: (בראשית פרק כח פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר־שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל־רֹאשָׁהּ: (בראשית פרק כח פסוק יח)

טקסט בלבד:

וישכם יעקב בבקר ויקח את־האבן אשר־שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על־ראשה: (בראשית פרק כח פסוק יח)

תיקון קוראים:

וישכם יעקב בבקר ויקח את־האבן אשר־שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על־ראשה: (בראשית פרק כח פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וְאַקדֵּים יַעֲקֹב בְּצַפרָא וּנסֵיב יָת אַבנָא דְּשַׁוִי אִיסָדוֹהִי וְשַׁוִי יָתַהּ קָמָא וַאֲרֵיק מִשׁחָא עַל רֵישַׁהּ :

עין המסורה:
מראשתיו - ח': ראה לעיל , יא. וישם - ל"ג בתורה: ראה לעיל , יא.

רשב"ם:
ויצק שמן על ראשה - משח אותה לקדשה , להקריב עליה קרבנות בשובו , כדכתיב במשכן וכליו "וימשחם ויקדש אותם" (במ' ז , א); וכן מוכיח לפנינו: "אנכי האל ביתאל אשר משחת שם מצבה" וגו' (בר' לא , יג); "יהיה בית אלהים" (להלן , כב) - לקרבנות.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויצק שמן - להכירה בשובו.

רמב"ן:
וישם אותה מצבה - כבר פרשו רבותינו (ירוש' ע"ז ד , ד) ההפרש שבין המצבה למזבח , שהמצבה - אבן אחת , והמזבח - אבנים הרבה; ונראה עוד , שהמצבה תֵעָשֶה לנסך עליה נסך יין וליצוק עליה שמן , לא לעולה ולא לזבח , והמזבח - להעלות עליו עולות ושלמים. ובבואם לארץ נאסרה המצבה (דב' טז , כב) , מפני ששמו אותה הכנענים להם לחק יותר מן המזבחות , אע"פ שכתוב בהם "את מזבחותיהם תתוצו" (ראה דב' ז , ה); או שלא רצה לאסור הכל , והשאיר המזבח שראוי לנסך ולקרבנות.

רד"ק:
וישכם יעקב. וישם אותה מצבה - הציבה על קומתה. ויצק שמן על ראשה - כדי להכירה בשובו דרך שם , שיעשה שם מזבח (ראה בר' לה , ג) ויקריב עליו; כי כתם השמן לא ימחה במי מטר. או היה יציקת השמן - לעבודה , כמו נסוך היין. וכן עשה בשובו במצבה שהקים; אמר "ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן" (שם , יד). וכל זה היה לאות ולסימן שיירשו בניו את הארץ , כמו שכתבנו באברהם (בר' יב , ו) ויצחק (בר' כו , כג) , כי היו שם עושים בארץ כרצונם. כי הנה יעקב לקח האבן ההיא ושם אותה מצבה , ואין מי שיקח אותה לצרכו , ולא אפלו בעל השדה; וכמו שהציבה כן מצאה , ובנה שם מזבח בשובו , כאדם הבונה בשלו ואין מוחה בידו. וקרא למקום בית אל , שהיה שמו בראשונה לוז , והסכימו אנשי המקום וזולתם על ידו. וכן לאברהם ויצחק , כמו שכתוב בחפירת הבארות ובבנות המזבחות ובקריאת השמות , כי שׂם האל מוראם ואהבתם בלב אנשי הארץ , כמו שאמר "אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו" (תה' קה , טו).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וישכם יעקב בבקר , ויקח האבן אשר שם מראשותיו , וישם אותה מצבה , ויצוק שמן על ראשה , כדי שתוכר לו האבן ההיא; כי רושם השמן נִכר זמן ארוך. או אולי היה זה לעבודה לשם יתעלה , במדרגת הנסכים שהיו קרבים עם הקרבנות , שהיה בהם שמן; ולזה תראה שנסך - בשובו - על מצבת האבן שהציב , נסכים , ויצק שמן על ראשה (ראה בר' לה , יד). ואולי היה זה לשתי אלו הסבות יחד.
ריכוז קישורים