תנ"ך - ותאמר לאה זבדני אלהים ׀ אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֘ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן: (בראשית פרק ל פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים ׀ אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי־יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ זְבֻלוּן: (בראשית פרק ל פסוק כ)

טקסט בלבד:

ותאמר לאה זבדני אלהים ׀ אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון: (בראשית פרק ל פסוק כ)

תיקון קוראים:

ותאמר לאה זבדני אלהים ׀ אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון: (בראשית פרק ל פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרַת לֵאָה יְהַב יְיָ יָתֵיהּ לִי חוּלָק טָב הָדָא זִמנָא יְהֵי מְדוֹרֵיהּ דְּבַעלִי לְוָתִי אֲרֵי יְלֵידִית לֵיהּ שִׁתָּא בְנִין וּקרָת יָת שְׁמֵיהּ זְבוּלוּן :

עין המסורה:
אישי - ח': ראה בר' כט , לב. ותקרא את - שמו - י': ראה לעיל , יא. זבלון - ט' כתיב כן (בלישנא): *בר' ל , כ; לה , כג; מו , יד; יהו' יט , כז , לד; שו' ד , ו; ה , יח; ו , לה; יש' ח , כג. וכל כתיבייא דכותהון בר מן חד: דה"א כז , יט.

מסורה גדולה:
זבלון ט' כת' כן בני לאה בכור יעקב זבדני אלהים ובני זבלון סרד ופגע בזבלון וחביר' ותשלח ותקרא ומלאכים שלח עם חרף כעת הראשון הקל. וכל כתיב' דכות' ב' מ' חד לזבולן ישמעיהו.

מסורה קטנה:
זבדני - ל'; זבד - ל'; זבלון - ט' כת'.

רש"י:
זבד טוב - כתרגומו: "חולק טב". יזבלני - לשון "בית זבול" (מ"א ח , יג) , 'הרברייריא' בלעז: בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי , שיש לי בנים כנגד כל נשיו.

רשב"ם:
זבד - לשון 'חלק ומנה יפה' , לפי העניין. יזבלני - כמו "בנה בניתי בית זבול לך" (מ"א ח , יג) , לשון 'דירה'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
זבדני אלהים - כטעם 'נתן לי חלק'; ואין לו אח במקרא. יזבלני - יזבול עמי , יהיה זבולו עמי תמיד; כמו "בנה בניתי בית זבול לך" (מ"א ח , יג); וכמוהו "בני יצאוני" (יר' י , כ) - יצאו ממני; "ויבואני חסדך" (תה' קיט , מא); כי כולם הם פעלים עומדים.

ר' יוסף בכור שור:
זבדני - לא ידעתי לה דמיון , אך פתרונו לפי עניינו , כמו שתירגם אונקלוס. יזבלני - לשון 'מדור'; כלומר: יהא רגיל לדור במדור שלי , כמו "בנה בניתי בית זבול לך" (מ"א ח , יג); ובתלמוד (ע"ז יח , ב): מקום שמזבלין שם זיבול לעבודה זרה.

רמב"ן:
זבדני אלהים אותי זבד טוב - לא מצאו (ראה ראב"ע ורד"ק) למלה הזאת מוצא בלשון הקדש. ויתכן שנאמר שהיא מלה מורכבת: 'זה בד' , כמלת 'מדוע' , ומלת "בגד" בכתיבה (לעיל , יא); וה'סגול' וה'פתח' מומרים במקומות רבים , וכל שכן במלות המורכבות; וכן מלת "צלמות" (יש' ט , א) , ומלת "בלעדי" (איוב לד , לב). ויצאה מלשון 'בדים': "בדי עצי שטים" (שמ' כה , יג); "ותעש בדים ותשלח פארות" (בנוסחנו: פראות; יח' יז , ו) , כי ענפי האילן הגסים נקראים כן; והשאילוה לבנים: "יאכל בדיו בכור מות" (איוב יח , יג); "לא כן בדיו" (יש' טז , ו); ולכן אמרה לאה , כי עשה לה האלהים זה הבן בד טוב , להיות בעלה מתלונן בצלו; כי יזבלני - יתלונן בצלי; וכן "בנה בניתי בית זבול לך" (מ"א ח , יג) - להתלונן בצלו. ולכבוד עליון יאמר כן , כמו שאמר "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי" (שם , כז) , וכן "שמש ירח עמד זבולה" (חב' ג , יא) - עמד במקום שיתלונן בו , כמו שאמר "לשמש שם אהל בהם" (תה' יט , ה). ואנקלוס תרגם זבד טוב: "חולק טב" , ולא הבינותי סברתו , עד שראיתי בתרגום הירושלמי: "זווד יתי מימרא דיי' זוודין טבין" , ולמדתי שעשו המלה כאלו כתובה בו"ו , וטפלו אותה אל לשון הארמית , שמתרגמין "צידה" (שמ' יב , לט): "זוודין" (ת"א); אמרה שהבן הזה עשאו השם לה צידה טובה וחלק טוב , כי בעלה יהיה עקר דירתו עמה לרוב בניה , ותתפרנס עמו בטוב לו. והו"ו והבי"ת ישתוו בלשוננו במקומות , כמו "תאוה" (בר' ג , ו) ו"תאבה" (תה' קיט , כ); "גוי נתתי למכים" (יש' נ , ו) , כמו "על גבי חרשו חורשים" (תה' קכט , ג); וכן "לקצבי הרים ירדתי" (יונה ב , ז) , כמו 'לקצוי'; וכן "לפרבר למערב ארבעה" (דה"א כו , יח) , יאמרו ממנו 'פרוור' , דכתיב "אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים" (מ"ב כג , יא) , ופירוש שניהם: מה שהוא מקיר החומה לחוצה; "ומגרש לערים" (במ' לה , ב) - תרגום ירושלמי: "ופרור" , וכן תרגם יונתן "מגרושות" (יח' כז , כח). ובמשנה (נזיר ז , ב): מלא תרוד - תרבד; (פסחים מח , ב): בטבלה שאין לה לזבז - במקומות שונין ממנו (כלים ב , ג): 'לזביז' , ובמקומות שונין ממנו 'לזוז'; (שבת ז , א): איצטבה - אצטוה; וכן כיוצא בהן הרבה; ונהגו בירושלמי 'אביר' בבי"ת במקום ו"ו , שאינם מקפידים בכך.

רד"ק:
ותאמר. זבדני אלהים אותי זבד טוב - עניינו לפי מקומו: נתן לי אלהים מתן טוב. ומה שאמר אותי אחר שאמר זבדני וכפל הכנוי , הוא לתוספת באור. או יהיה פירוש אותי כמו 'ממני' , כמו "הם יצאו את העיר" (בר' מד , ג) , וזולתו; כלומר: ממני עצמי נתן לי מתן טוב , שלא היה זרע בעלי בי לבטלה , ונתן לי בו הריון וילדתי בן; הנה כי המתן היה ממני ובי , אלא שרצונו היה משותף בו. הפעם יזבלני - שיהיה ביתי - זבולו (ע"פ מ"א ח , יג) , ומגורו יהיה עמי יותר תמיד ממה שהיה; שיוסיף בי אהבה , כי ילדתי לו ששה בנים. ועל שם "זבול" (מ"א ח , יג) קראה אותו זבולון.

רלב"ג - ביאור המילות:
זבדני - הוא מענין 'חנינה ומתן'.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
עוד ספר , שכבר הלך ראובן בזמן קציר חטים בשדה , וימצא שם דודאים , ושאלה מהם רחל ללאה , ונתנה לה מהם בתנאי שישכב עמה יעקב בלילה ההוא - כי יעקב קבע משכבו באהל רחל - ושכב עם לאה , וילדה לו שני בנים ובת אחת , והם: יששכר וזבולן ודינה.
ריכוז קישורים