תנ"ך - והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֗ה בְּכָל־יַחֵם֘ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת: (בראשית פרק ל פסוק מא)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בְּכָל־יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת־הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת: (בראשית פרק ל פסוק מא)

טקסט בלבד:

והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות: (בראשית פרק ל פסוק מא)

תיקון קוראים:

והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות: (בראשית פרק ל פסוק מא)

תרגום אונקלוס:
וְהָוֵי בְּכָל עִידָּן דְּמִתיַחֲמָן עָנָא מְבַכְּרָתָא וּמשַׁוֵי יַעֲקֹב יָת חוּטרַיָא לְעֵינֵי עָנָא בְּרָטַיָא לְיַחָמוּתְהוֹן בְּחוּטרַיָא :

עין המסורה:
ושם - ח': *בר' ל , מא; דב' כב , יד; כז , טו; ש"א ח , יא; יש' כח , כה; יר' יז , ה; זכ' י , ג; תה' נ , כג. במקלות - ב': בר' ל , מא; ש"א יז , מג.

מסורה גדולה:
ושם ח' ושם יעקב את המקלות ושם לה עלילת דברים ושם בסתר ושם לו במרכבתו ושם חטה שורה ושם בשר ושם אותם ושם דרך.

מסורה קטנה:
המקשרות - ל'; ושם - ח'; במקלות - ב' כי אתה בא אלי.

רש"י:
המקשרות - כתרגומו: הבכירות , ואין לי עד במקרא להוכיח עליו. ומנחם חברו (מחברת: 'קשר') עם "אחיתופל בקושרים" (ש"ב טו , לא); "ויהי הקשר אמיץ" (שם , יב) - אותן המתקשרות יחד למהר עִבּוּרָן.

רשב"ם:
המקושרות - בזמן שרובן רגילות להתעבר ביחד.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
הצאן המקשרות - בימי ניסן; וכל אשר תלדנה הצאן , יהיו חזקים ובריאים.

ר' יוסף בכור שור:
הצאן המקושרות - לשון 'חוזק' ו'דבר המקושר וחזק' , כמו (חולין פט , ב): שנתקשרו איבריו בגידיו; שכבר נתקשר ונתחזק , וגם יולדות כאחת , בקשר אחד , בעת וזמן הלידה , שמתוך שהן חזקות ובריאות ממהרות להתחמם ולילד , ורובן יולדות בפרק אחד. והעטופות הם חלשות , כמו "בהתעטף נפשם" (ראה תה' קז , ה) , ומתוך חולשה מאחרות להתחמם ולילד , וקורין הולדות 'טלאים' , 'קוקואייש' (שוכבות בלעז) , והם גרועים.

רמב"ן:
הצאן המקושרות - הנכון בעיני בלשון הזה , שהם הצאן אשר הזכרים מהם הולכים אחר הנקבות בכל עת , לא יתפרדו מהם לרב תאותם , מלשון "ונפשו קשורה בנפשו" (בר' מד , ל); ולשון חכמים כן הוא (בכורות כד , א): חזיר כרוך אחר רחל; (קידושין עט , ב): בכרוכין אחריה. ויקראו הנולדים בעת ההיא קשורים , על שם אביהם. ורבים אמרו (ראה לק"ט בר' ל , מא) , כי קשורים הם החזקים , אשר איבריהם קשורים זה בזה קשר אמיץ , כי זה סבת הבריאות , והעטופים הם החלושים , אשר נפשם בהם תתעטף (ע"פ תה' קז , ה) , ואין להם תאוה , מלשון "העטופים ברעב" (איכה ב , יט). והתרגום אמר "בכיריא" ו"לקישיא" (ת"א) , כי כן הדבר.

רד"ק:
והיה בכל יחם - בכל עת שהיו מתחממות , והוא עת חבורן; וכן הוא התרגום "בכל עדן דמתיחמן". ויחם - מקור; ובעבור הדבקו למלת בכל , נֹאמר שהוא במקום שם; ואם נֹאמר שהוא חסר 'עת' , כמו שכתבנו , הוא מקור כמשפט. הצאן מולידות פעמים בשנה , ועתה מספר באי זה מן הלידות היה משים יעקב את המקלות. ואמר , כי בלידה הראשונה שהיא המעוטה , היה משים יעקב את המקלות , לפי שלא היה מקפיד לבן באותה לידה לבא לבקר את צאנו , לפי שהיא מעוטה; אבל בלידה שנייה שהיא מרובה , לא היה משים את המקלות , לפי שהיה בא לבן באותה לידה לבקר את צאנו , והיה מוצא דבר המקלות והיה מריב עמו וגוזל ממנו את שלו , לפי שהיה מוצא אותו רמאי. ואע"פ שיעקב לא היה משים המקלות כי אם בשלו , כמו שכתבתי בשם אדוני אבי (לעיל , לז) , אע"פ כן היה אומר לבן: כשם שמשים בשלו משים בשלי. ופירוש המקושרות והקשורים , וכן ובהעטיף והעטופים , כמו שתרגם אנקלוס. ואדני אבי ז"ל פירש , כי שנה אחת היה זה התנאי ביניהם , שיהיו הנולדים בלידה ראשונה של יעקב , והנולדים בלידה שניה של לבן. ליחמנה במקלות - ליחם אותן בענין המקלות , כמו שפירשתי (לעיל , לח). וה"א ליחמנה נוספת , כה"א "אותכה" (שמ' כט , לה). והיה בלא ה"א: ליחמן; ובאה הנו"ן דגושה שלא כמנהג , כמו נו"ן "עיני תיראינה בה" (מי' ז , י). וכן נו"ן "תעוגינה לעיניהם" (יח' ד , יב) רפה , והמנהג להיותה דגושה. ואע"פ שיש בזה ובזה פנים אחרים , כתבנום בספר 'מכלול' , בחלק הדקדוק ממנו (צב , ב). והיה כל הספור הזה להודיע , כי השגחת האל בצדיק להצילו מיד רשע , שלא יוכל לו , כמו שאמר "זומם רשע לצדיק" וגו' (תה' לז , יב) , ואומר "יי' לא יעזבנו בידו" (שם , לג).

רלב"ג - ביאור המילות:
המקושרות - הם הממהרות להתעבר. ובהעטיף הצאן - הם הצאן המאחרות להתעבר. ואחשב , שנקראו 'מקושרות' המקדימות להתעבר , כי זה יורה על היות כֹחותיהם הנפשיים חזקים וקשורים בכליהם; ו'העטופות' הם אשר כחותיהם הנפשיים מתפזרים לחולשת כליהם , על דרך אמרו "ונפשם בהם תתעטף" (תה' קז , ה) , ולזה יתאחר עִבורם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה סבב יעקב בזה האופן , שיהיו כל הנולדים הקשורים שלו. ואולם בהעטיף הצאן , לא היה עושה זה המעשה , והיו העטופים ללבן. וכן התמיד לעשות זה שש שנים , והיה לבן מחליף משכורתו , ולא הועיל לו. ואחשוב שֱֶׁ פעמים החליף משכורתו: התנאי האחד היה שיהיו הנקודים ליעקב; והשני היה הפך זה , והוא שיהיו לו הברודים; והשלישי היה שיהיו לו הטלואים , והם שהטלאי מהם שחור; והרביעי היה הפך זה , והוא שיהיו ליעקב הטלואים שהיה הטלאי לבן; והחמישי היה שיהיו לו העקודים , והם אשר עֶקְדֵיהם שחורים; והששי היה הפך זה , והוא שיהיו עקוּדים לבנים.
ריכוז קישורים