תנ"ך - והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַכְּשָׂבִים֘ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכָל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן: (בראשית פרק ל פסוק מ)

טקסט וניקוד:

וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל־עָקֹד וְכָל־חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת־לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל־צֹאן לָבָן: (בראשית פרק ל פסוק מ)

טקסט בלבד:

והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן: (בראשית פרק ל פסוק מ)

תיקון קוראים:

והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן: (בראשית פרק ל פסוק מ)

תרגום אונקלוס:
וְאִמְרַיָא אַפרֵישׁ יַעֲקֹב וִיהַב בְּרֵישׁ עָנָא כָּל דִּרגוֹל וְכָל דִּשׁחוֹם בְּעָנָא דְלָבָן וְשַׁוִי לֵיהּ עַדרִין בִּלחוֹדוֹהִי וְלָא עָרֵיבִינוּן עִם עָנָא דְלָבָן :

עין המסורה:
והכשבים - ז' (בלישנא): ראה לעיל , לב. והכשבים - ו' (בלישנא): ראה לעיל , לב. בצאן - ב': בר' ל , מ; תה' עד , א. וישת - ז' (בלישנא): בר' ל , מ; מח , יד; במ' כד , א; ש"א ב , ח; ש"ב כב , יב; תה' יח , יב; רות ג , טו. וישת - ו': בר' ל , מ; מח , יד; במ' כד , א; ש"א ב , ח; ש"ב כב , יב; רות ג , טו.

מסורה קטנה:
והכשבים - ל'; וישת - ז'; שתם - ל'; על - צאן - ל'.

רש"י:
והכשבים הפריד יעקב - הנולדים עקדים ונקדים הבדילן לעצמן ועשה אותם עדר לבדו , ומוליך אותו עדר לפני הצאן , ופני הצאן ההולכת אחריהן צופות אליהן , וזהו שאמר: ויתן פני הצאן אל עקוד - שיהו פני הצאן אל העקדים , ואל כל חום - שמצא בצאן לבן , וישת לו עדרים לבדו - כמו שפירשתי.

רשב"ם:
והכשבים הפריד יעקב - העקודים והנקודים הפריד מצאן לבן שנה ראשונה ושנייה , והיה נותן את פני צאן לבן אליהם , כדי שיראו אותם ותתעברנה כמותם , וגם המקלות היה נותן בשקתות המים; שני מעשים הללו היה עושה , כדי שתלדנה עקודים ונקודים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והכשבים הפריד יעקב - ועוד עשה דבר אחר , שהפריד הכשבים ובחר מהם כל עקוד וכל חום , ושם פני הצאן אליהם עד שתלדנה כן. והנה היו לו עדרים לבדו , ולא שתם עם צאן לבן. ויש אומרים , כי וישת לו עדרים - מאוחר , כי הכשבים - הפרידם בעדרים שלו.

ר' יוסף בכור שור:
ויצג את המקלות - העמיד המקלות ברהטים , מקום שהמים רצים ונוזלים , כמו "וירץ" (בר' כד , כט) - מתרגמינן: "ורהט". ויצג - לשון 'עמידה' , כמו "אציגה נא עמך" (בר' לג , טו). ויחמנה בבואן לשתות - כי אז מתעסקות ברביעה , כי שם נחות , אבל כשהן רועות אינן מתייחמות , כדאמרינן גבי דבורים: במה מסרסן? בחרדל! שמאכילם חרדל , מתוך שפיהם חד , טרודות לאכול הדבש למתק בפיהם ואינם יולדות; בבבא בתרא (פ , א) מפרש ב'המוכר את הספינה'; ולכך העמיד בשקתות המים. הכשבים הפריד יעקב - הכשבים שנולדו לו , עקודים נקודים וחום , הפריד מצאן לבן , ועשה מהן עדר בפני עצמו והוליכם לפני צאן לבן , שיהא פני צאן לבן אל עקוד כל חום , ולא שתם על צאן לבן - אלא היו הולכים לפניהם ורואות אותם תדיר ומתיחמות להן ויולדות כמותן. צאן לבן - צאן של לבן; ואינו יכול לומר: צאן שהוא לבן , דצאן הוא לשון נקיבה. ויחמנה - חציו לשון 'זכר' וחציו לשון 'נקיבה' , והיא תיבת אנדרוגינוס , כמו "וישרנה" (ש"א ו , יב) , כי 'ותחמנה' היה לו לומר , כמו ותלדנה.

רמב"ן:
והכשבים הפריד יעקב - פירש רבנו שלמה: הנולדים עקודים נקודים הבדילם לעצמם , ועשה אותן עדר לבד , והוליך אותו העדר העקוד לפני הצאן , ופני הצאן ההולכות לאחוריהן צופות באלו; וזהו שאמר: ויתן פני הצאן אל עקוד , שהיו פני הצאן אל עקוד ואל כל חום שנמצא בצאן לבן , וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן; כמו שפירשתי. זה לשון הרב; ואין דבריו בכאן נכונים , כי למה הפריד הכשבים - ולא נשאר בעדר לבן נקוד או חום , לא בכשבים ולא בעזים?! ואם היו הנפרדים אותן אשר הולידו הצאן עקודים נקודים וטלואים שהיו שלו , ומהם עשה העדר הזה העקוד , למה הפריד הכשבים לבדם ולא לקח גם התישים והעזים אשר נולדו לו כן , ויעשה מכולם העדר העקוד הזה אשר הולך לפני הצאן?! ועוד , שלא אמר שנולד שם שחום; ועוד , כי לפי דעת הרב , אין בכשבים עקוד וטלוא שאינם שכרו , ולא עשה להם מקלות. אבל פירוש הכתוב , שהפריד הכשבים מן העזים ועשה מהם עדר מיוחד , והנה היו לו עדר כשבים ועדרי עזים , ונתן פני כל הצאן , עדר הכשבים ועדרי העזים , אל העקודים ואל כל חום אשר בכל צאן לבן , ששם העקודים לפני העזים , וכל חום - לפני הכשבים , על דעת הראשונים (רש"י וראב"ע) , או העקודים וכל חום - לפני הכשבים , על דעתנו , כי צורך ההפרדה מפני החום אשר היה שכרו בכשבים לבדן. והנכון בעיני , שיאמר כי הכשבים הפריד יעקב , ונתן פני הצאן הנזכר , שהם הכשבים , אל עקוד ואל כל חום , וישת לו עדרים לבדו מן העקוד והחום , והוליכם לפני הכשבים , ולא שתם על צאן לבן , כי היו שכרו. וטעם בצאן לבן - שעשה כן בכל צאן לבן; והנה העקוד בכשבים היו שלו. ואל תשאל למה אמר הכשבים ואמר פני הצאן , כי דרך המקראות לדבר כן , ובפרשה הזאת בדומה לו בהר הגלעד (ראה בר' לא , כה). וטעם עשותו כן בכשבים , מפני שלא היה במקלות חום , או שידע בתולדת הכשבים , שצריכים לסימנים רבים בכבדותם יותר מן התישים לקלותם.

רד"ק:
והכשבים הפריד יעקב - הפרידם מהתישים והעזים , שלא היה משקה אותם עמהם , כדי שלא יצאו נקודים; כי אותם לא היו ליעקב , אלא השחורים מן הכשבים היו לו; לפיכך היה משקה אותם לבדם , הכשבים והרחלות. ולאותם לא היה משים מקלות , כי לא היו לו מקלות שחורות אלא אם כן היה צובע אותם; ואם היה עושה כן היה נכר הדבר ונודע , כי במדבר לא היה יכול לצבעם; אלא היה נותן פני הצאן אל עקוד: פני העזים והתישים מצאן יעקב - נתן אותם , בשעה שהיו שותים , כנגד העקוד והנקוד והטלוא שהיו בצאן לבן , מלבד המקלות שהיו כנגדם; וכן היה נותן פני הכשבים והרחלות בשעה שהיו שותים , כנגד כל חום שהיו בצאן לבן , כדי שילדו כמותן. וזכר עקד , ובכללו 'נקוד' ו'טלוא'. וישת לו עדרים לבדו - מהנולדים לו בכל שנה , שת לו עדרים לבדו , כי רבו הנולדים , ונתן אותם ביד רועים , ולא רעה אותם הוא עם צאן לבן. כי לבן היה עינו רעה , וכשהיה בא לבקר את צאנו , והיה רואה בצאן עקודים או נקודים או טלואים כמו שהיה תנאו , בכל שנה שהיה מחליף משכורתו , והיה רואה חלקו של יעקב רב משלו , היה מריב עמו לקנאתו בו. על צאן - כמו 'עם צאן' , וכן "ויבאו האנשים על הנשים" (שמ' לה , כב).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה עשה עוד יעקב תחבולה אחרת; וזה , שאחר שנולדו בצאן קצת שיהיה עקוד או חום , שׂם אותו בראש העדר , כדי שיהיו פני הצאן אליהם בעת יחם הצאן; והנה שת לו עדרים לבדו , ולא שתם על צאן לבן , כדי שלא יכעס לבן עליו בקבצו הנקודים והטלואים עם צאנו , כי יחשב , שזה יהיה סבה שיהיו הנולדים בזה התואר; וכאִלו נמשך בזה יעקב לרצון לבן , שיהיה מרחיק תכלית ההרחקה הצאן הנקודים והטלואים והחום בכשבים מהצאן שהיה רועה יעקב.
ריכוז קישורים