תנ"ך - ויאמר שא־נא עיניך וראה כל־העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל־אשר לבן עשה לך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ: (בראשית פרק לא פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר שָׂא־נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל־הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל־הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל־אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ: (בראשית פרק לא פסוק יב)

טקסט בלבד:

ויאמר שא־נא עיניך וראה כל־העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל־אשר לבן עשה לך: (בראשית פרק לא פסוק יב)

תיקון קוראים:

ויאמר שא־נא עיניך וראה כל־העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל־אשר לבן עשה לך: (בראשית פרק לא פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר זְקוֹף כְּעַן עֵינָך וַחזִי כָּל תֵּישַׁיָא דְּסָלְקִין עַל עָנָא רְגוֹלִין נְמוֹרִין וּפַצִיחִין אֲרֵי גְלֵי קֳדָמַי יָת כָּל דְּלָבָן עָבֵיד לָך :

ר' יוסף בכור שור:
ויצל אלהים את מקנה אביכן - הפריש מקנה אביכן ממנו ונתנו לי , כמו "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" (במ' יא , יז); וגם הראני בחלום שהוא תובע עלבוני , שהראני בחלום העתודים וגו'. ברודים - נקודים דקות , כמו מקום שנפל שם ברד , שנראה מקום המכות שמכה שם ברד רצופות ודקות ומדובקות זו בזו , כך היה הלבן דק ומדובק כמכות של ברד; 'גרשלא' בלעז. וגם אמר לי המלאך: שא נא עיניך וראה כי הקדוש ברוך הוא תובע עלבונך. כי ראיתי - המלאך , שהיה שלוחו של מקום , מדבר בלשון שכינה. כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך - ותבעתי עלבונך. ואם תאמרו: מאחר שהקדוש ברוך הוא מסייעך ומצליחך , מה איכפת לך בכל אשר תעשה? אלא עמוד והצלח! לכך אומר להם: הקדוש ברוך הוא ציוה עלי לצאת ולשלם לו נדרו , היינו דכתיב "ויאמר יי'... שוב אל ארץ אבותיך" (לעיל , ג) , אלא שֶלְשָם קיצר , וכאן סיפר להם כדי שיאותו ללכת אחריו.

רמב"ן:
ויהי בעת יחם הצאן - זה היה אחר שהחליף את משכורתו , ולכך אמר: כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך. וטעם והנה העתודים העולים על הצאן - הראה לו בחלום כי יעלו על הצאן העתודים , וכולם עקודים , ואחרי כן היו כלם נקודים , ושוב היו כולם ברודים. והגיד כי הוא רואה החמס שעושה לו לבן להחליף את משכרתו , ויעשה הנולדים במראה אשר יצטרך אליו יעקב , ומכאן ואילך לא יעשה יעקב מקלות , כי "בוטח ביי' ישוגב" (מש' כט , כה). והנה העתודים העולים על הצאן - התישים והאילים יקראו 'עתודים' , כי כל גדול בצאן יקרא כן , אף בגדולי האנשים: "כל עתודי ארץ" (יש' יד , ט). וכתב רבנו שלמה: אע"פ שהבדילם לבן כולן , שלא יתעברו הצאן דוגמתן , היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור לבני לבן לעדר שביד יעקב. ועל דרך הפשט , היה זה מראה להבטיחו כי יולידו כהם , והעד מלת והנה , כי בכל חלום יאמר כן , בטעם כאלו הדבר לפניו. ובבראשית רבא (עג , י) לא הזכירו המלאכים אלא ממדרש , אמרו: 'עולים' אין כתוב כאן , אלא העולים; כי פשוטו של מקרא כמו שאמרנו.

רד"ק:
ויאמר - מבואר הוא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה אחשב שכבר גלה השם זה הסוד ליעקב בנבואה - רוצה לומר , שיעשה פועל המקלות שעשה , ושהוא יעזרהו בזה הפועל , עד שיהיו העתודים העולים על הצאן מולידים כאִלו הם עקודים או נקודים או ברודים - כי ראה השם חמס לבן , שהיה רוצה לשלחו ריקם מאתו , עם רב העבודה שעבדו יעקב.
ריכוז קישורים