תנ"ך - הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם־אכול את־כספנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲל֧וֹא נָכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכ֖וֹל אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ: (בראשית פרק לא פסוק טו)

טקסט וניקוד:

הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם־אָכוֹל אֶת־כַּסְפֵּנוּ: (בראשית פרק לא פסוק טו)

טקסט בלבד:

הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם־אכול את־כספנו: (בראשית פרק לא פסוק טו)

תיקון קוראים:

הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם־אכול את־כספנו: (בראשית פרק לא פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
הֲלָא נוּכרָאָן אִתחֲשֵׁיבנָא לֵיהּ אֲרֵי זַבְּנַנָא וַאֲכַל אַף מֵיכָל יָת כַּספַּנָא :

עין המסורה:
הלוא - י"ב מלא בתורה: *בר' ד , ז; לא , טו; לד , כג; לז , יג; מ , ח; מב , כב; מד , ה , טו; שמ' לג , טז; במ' יד , ג; כב , ל; דב' לב , ו. נחשבנו - ג': בר' לא , טו; תה' מד , כג; איוב יח , ג. אכול - ב' מלא בתורה: בר' לא , טו; *וי' י , יח. אכול - י' מלא (בלישנא): בר' לא , טו; וי' י , יח; ש"ב יט , מג; מ"ב יט , כט; יש' כא , ה; כב , יג; לז , ל; יואל ב , כו; חגי א , ו; דה"ב לא , י.

מסורה קטנה:
אכול - ב' מל' בתור'.

רש"י:
הלא נכריות נחשבנו לו וגו' - אפילו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נישואין , נהג עמנו כנכריות , כי מכרנו - שעבדת אותו ארבע עשרה שנה , ולא נתננו לך אלא בשכר פעולה. את כספינו - שעיכב הדמים משכר פעולתך.

רשב"ם:
כספינו - שנשתכר בנו בנישואינו , שהיה לך להשתכר ביגיע כפך ולפרנסינו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כי מכרנו - כאילו מכרנו , שלא עשה כמשפט האבות עם הבנות; רק אמר: שמר צאני וקח בנותי במשכורתך!

ר' יוסף בכור שור:
הלא נכריות נחשבנו לו - שכשנתננו לבעל , שדרך לתת שילוחים ונדונייא לבנות , לא נתן לנו כלום , והיה אומר: לך עשה לעצמך דיי! והוא מכרנו , ולקח עבדותך לעצמו ואכלה ולא נתנה לנו , כל שכן שלא יתן לנו ירושה , שאין דרך לתת לבנות; ועתה עשה מה שצוה לך הקדוש ברוך הוא , והננו אחריך. אשר הציל - אשר הפריש , הוא לנו - כי בחלקו המגיעו אין לנו כלום.

רד"ק:
גם אכול את כספנו - כספנו הראוי לתת לנו להנשא לבעל. ומה שאמר גם אכול - אכילה אחר אכילה , כי אכל מה שראוי לתת לנו , ואכל משכורתך ויגיעך שהיה לנו ולבנינו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ותען רחל ולאה: הנה אין לנו עוד חלק ונחלה בבית אבינו - רוצה לומר , שאין לנו תקוה שיתן לנו מקנייניו , וזה , כי נחשבנו לו נכריות , כי מכרנו ואכל כספינו. וזה , שמה שהיה ראוי ליעקב בעבודתו ארבע עשרה שנה לא נתן אותו לבנותיו , אך עכבו לעצמו , וזה בתכלית הזרות , כי הנדר והמוהר והמתן שיתן הבעל ראוי שיהיה לאשתו.
ריכוז קישורים