תנ"ך - ואביכן התל בי והחלף את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי: (בראשית פרק לא פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא־נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי: (בראשית פרק לא פסוק ז)

טקסט בלבד:

ואביכן התל בי והחלף את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי: (בראשית פרק לא פסוק ז)

תיקון קוראים:

ואביכן התל בי והחלף את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי: (בראשית פרק לא פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וַאֲבוּכוֹן שַׁקַר בִּי וְאַשׁנִי יָת אַגרִי עֲסַר זִמנִין וְלָא שַׁבקֵיהּ יְיָ לְאַבאָשָׁא עִמִי :

עין המסורה:
ואביכן - ב': בר' לא , ז; יח' טז , מה. משכרתי - ב': בר' לא , ז , מא. נתנו - ה': בר' לא , ז; שו' א , לד; טו , א; ש"א יח , ב; כג , יד. להרע - ו' (בפתח): *בר' לא , ז; *וי' ה , ד; יר' ד , כב; כה , כט; זכ' ח , יד; תה' טו , ד.

מסורה גדולה:
להרע ו' ולא נתנו אלהים להרע להרע או להיטיב חכמים המה להרע כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה כאשר זממתי נשבע להרע.

מסורה קטנה:
ואביכן - ב' אמכן חתית; נתנו - ה'; להרע - ו'.

רש"י:
עשרת מונים - אין מונים פחות מעשרה (ראה ב"ר עד , ג). מונים - לשון סכום , כלל חשבון , והן עשיריות; למדנו , שהחליף תנאו מאה פעמים.

רשב"ם:
מונים - מניינים. 'עשר' אינו דוקא , כמו "עשר נשים לחמם" (וי' כו , כו); "עשר פעמים תכלימוני" (איוב יט , ג); כלומר: הרבה מניינים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
התל בי - מלה זרה , בעבור היות התי"ו רפה; כי עקרו להדגש , כמו "ויהתל בהם" (מ"א יח , כז) - דרך לעג. עשרת מונים - מלשון "מנה את העם" (ראה ש"ב כד , א); והטעם: עשרה במספר. או הזכיר 'עשרה' בעבור היותו סך חשבון.

ר' יוסף בכור שור:
ואתנה ידעתן - כלומר: מה שאביכן מראה לי פנים זועפות - לא מן הדין , כי אתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתיהו , ואין זה כי אם רוע לב , כי אני לא עשיתי עמו רק טוב , אבל הוא עושה עמי רעות והחליף את משכרתי - שבתחילה אמר "לו יהי כדבריך" (בר' ל , לד) , ואחר חזר בו והחליף , ולא עמד בדיבורו. עשרת מונים - לפי הפשט , לאו דווקא , אלא הרבה פעמים , כמו "ואפו עשר נשים לחמכם" וגו' (וי' כו , כו). 'מונין' - מניינין; וגם יש לפרש לשון 'אונאה' , כמו "והאכלתי את מונייך את בשרם" (יש' מט , כו). ואם תאמרו: לא הרע לך , כי בכל הצלחת - זהו בעל כרחו ולא ברצונו היה , כי ברצונו הרע לי , אלא שהקדוש ברוך הוא לא נתנו להרע , אלא היה מטיב לי , שאם כה יאמר נקודים יהיה שכרך , כשהוא רואה שמאותו מין נולדו הרבה , היה מחליף לי לשנה הבאה למין אחר; וכך היה עושה בכל שנה כדי להמעיט שכרי , והקדוש ברוך הוא היה מצליח לי , והיו כולן יולדות מאותו המין שהיה מַתְנֶה לי.

רמב"ן:
ואביכן התל בי והחליף את משכרתי - זה היה אמת , ואם לא ספרו הכתוב מתחלה , וכן אמר לו "ותחליף את משכרתי עשרת מונים" (להלן , מא); וכזה במקומות רבים בתורה , ובפרשה הזאת למעלה (בר' ל , יד - טז) לא סיפר שנתנה לאה הדודאים לרחל.

רד"ק:
ואביכן התל בי - יבא השורש הזה מבנין ה'דגוש' והוא קל; ובא דגוש: "ויהתל בהם אליהו" (מ"א יח , כז). עשרת מונים - פעמים. ואמר עשרת - לפי שהוא סוף האחדים וראש העשרות , לפיכך לשון רבוי המספר בזה השם בסתם , רוצה לומר: פעמים רבות , וכן "ואפו עשר נשים" (וי' כו , כו) , והדומים לו. ואדני אבי פירש: עשרת - דוקא אמר; עבד שש שנים בצאנו (ראה להלן , מא): שנה ראשונה ראה בלידה הראשונה כי הרבה חלק יעקב , והחליף את משכורתו; ומכאן ואילך בכל שנה. ושני פעמים יולדות הצאן בכל שנה , הרי בד' שנים ח' פעמים; ובראשונה פעם אחת ובאחרונה פעם אחת - הרי עשרה.

רלב"ג - ביאור המילות:
עשרת מונים - הם להורות על הרבוי , כי עשרה הוא ראש המספר; וירצה בזה , כי פעמים רבות החליף משכורתו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן , והשתדלתי לרעות הצאן בהשגחה נוספת , ועם כל זה הוא לא נהג עמי כשורה , אבל התל בי והחליף משכורתי פעמים רבות. ולא נתנו השם יתעלה להרע עמדי , כי אם כה יאמר: נקודים יהיה שכרך - וילדו כל הצאן נקודים , ואם כה יאמר: עקודים יהיה שכרך - וילדו כל הצאן עקודים , כי הציל אלהים מקנה אביכן ונתנו לי.
ריכוז קישורים