תנ"ך - ויצב־שם מזבח ויקרא־לו אל אלהי ישראל: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ס (בראשית פרק לג פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וַיַּצֶּב־שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא־לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ס (בראשית פרק לג פסוק כ)

טקסט בלבד:

ויצב־שם מזבח ויקרא־לו אל אלהי ישראל: ס (בראשית פרק לג פסוק כ)

תיקון קוראים:

ויצב־שם מזבח ויקרא־לו אל אלהי ישראל: ס (בראשית פרק לג פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
וַאֲקֵים תַּמָן מַדבַּח וּפלַח עֲלוֹהִי קֳדָם אֵל אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל :

עין המסורה:
אלהי ישראל (שלא קדם לו שם אלהות. הספירה לא כוללת את הצירוף 'ארון אלהי ישראל') - כ"ח (בלישנא): בר' לג , כ; שמ' כד , י; במ' טז , ט; יהו' כב , טז; ש"א א , יז; ו , ה; ש"ב כג , ג; מ"א ח , כו; יש' כט , כג; מא , יז; מה , ג , טו; מח , א , ב; נב , יב; יח' ח , ד; ט , ג; י , יט , כ; יא , כב; מג , ב; תה' סט , ז; עז' ג , ב; ח , לה; ט , ד; דה"א ד , י; ה , כו; דה"ב כט , ז.

רש"י:
ויקרא לו אל אלהי ישראל - לא שהמזבח קרוי אל אלהי ישראל , אלא על שם שהיה הקדוש ברוך הוא עמו והצילו , קרא שם המזבח על שם הנס , להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם , כלומר: מי שהוא אל - הקדוש ברוך הוא - הוא אלהים לי , ששמי ישראל. וכן מצינו במשה: "ויקרא שמו יי' נסי" (שמ' יז , טו) - לא שהמזבח קרוי יי' , אלא על שם הנס קרא שם המזבח , לזכר שבחו של הקדוש ברוך הוא: יי' הוא נסי. ורבותינו אמרו (מגילה יח , א) , שהקדוש ברוך הוא קרא לו ליעקב אל. דברי תורה "כפטיש יפוצץ סלע" (יר' כג , כט) - מתחלקים לכמה טעמים (ראה שבת פח , ב) , ואני ליישב פשוטו ושִמּוּעוֹ של מקרא באתי.

רשב"ם:
אל אלהי ישראל - שהיצילני מלבן ומעשו. כלומר האלהים הוא אלהי יעקב. וכמו שקורין שם אדם "אליעזר" (שמ' יח , ד) , "עמנואל" (יש' ז , יד; ח , ח) , כמו כן נקרא המזבח כך; וכמו שפירשתי פשוטו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויאמר הגאון (רס"ג תורה) , כי ויקרא לו אל אלהי ישראל - כי פירושו , שקרא אל השם. והנכון , שכן הוא שֵם המזבח; וכן מזבח משה , קרא שמו "יי' נסי" (שמ' יז , טו) , בעבור הנס שעשה השם במקום ההוא; וכן בשוב השכינה אל ירושלם , תהי נקראה "יי' שמה" (יח' מח , לה). וכן בעבור שעזר השם את יעקב , קרא שם המזבח , שעבד שם השם: אל אלהי ישראל; והטעם , שהוא חזק ותקיף. אלהי ישראל - שהצילו בדרך , ובא שלם אל ארץ כנען (ראה לעיל , יח) , כי שם שכם וסכות. ולפי דעתי , יתכן שהתעכב בעיר שכם שנים , כי דינה לא היתה בת שבע שנים , גם שמעון ולוי קטנים היו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ויקרא לו 'אלהים' - שם המזבח קרא ככה , כי הוא לעבודת אלהי ישראל.

ר' יוסף בכור שור:
ויקרא לו - עליו , כמו "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג) , שהוא 'עלי'; כלומר: עליו התפלל: אל אלהי ישראל.

רמב"ן:
ויקרא לו אל אלהי ישראל - לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל , אלא על שם שהיה הקדוש ברוך הוא עמו והצילו , קרא שם המזבח על שם הנס , להיות שבחו של הקדוש ברוך הוא נזכר בקריאת המזבח , כלומר: מי שהוא אל , הוא אלהים לי , ששמי ישראל. וכן מצינו במשה "ויקרא שמו יי' נסי" (שמ' יז , טו) - לא שהמזבח קרוי 'יי'' , אלא על שם הנס קרא שם המזבח , להזכיר שבחו של הקדוש ברוך הוא: יי' הוא נסי. ורבותינו דרשו (מגילה יח , א) , שהקדוש ברוך הוא קראו ליעקב אל; דברי תורה - "כפטיש יפוצץ סלע" (יר' כג , כט) , מתחלקין לכמה טעמים , ואני לישב פשוטו באתי. כל זה לשון רבנו שלמה. והנה צדקו דברי הרב בפשוטו של מקרא , ויהי טעם לו כטעם "קרא לו בנימין" (בר' לה , יח); "וקורא לך גודר פרץ" (יש' נח , יב). ודע כי המנהג הזה בישראל , שיקראו השמות בשבחי האל , כמו "צורי אל" (בנוסחנו: צוריאל; במ' ג , לה) , "צורי שדי" (בנוסחנו: צורישדי; במ' ז , לו) , כי יגיד הקורא שהאל הוא צורו ושדי הוא צורו , וכן "עמנו אל" (בנוסחנו: עמנואל; יש' ז , יד) , וכן שם המשיח "יי' צדקנו" (יר' כג , ו) , ושם ירושלם "יי' צדקנו" (יר' לג , טז); וכן יעשו בשמות מלאכים: "גבריאל" (דנ' ח , טז) , "מיכאל" (דנ' י , יג) , כי בעבור גדולת כחם יגידו בשמם כי הגבורה לאל ומי כמהו. אבל אנקלוס אמר: "ופלח עלוהי קדם אל אלהא דישראל" , ויהיה טעם לו כטעם 'בו' , כדרך "כי בוחר אתה לבן ישי" (ש"א כ , ל); "והחזיק לו" (ש"ב טו , ה); "למי מריבה" (במ' כ , כד). או יאמר: ויקרא אל אלהי ישראל , וטעם לו - כטעם "אלכה לי אל הגדולים" (יר' ה , ה); "לך לך מארצך" (בר' יב , א). ועל דרך האמת , הוא כמדרש רבותינו שדרשו במסכת מגלה (יח , א): מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב 'אל'? שנאמר: ויקרא לו אל אלהי ישראל. ויש בענין הזה סוד גדול , הזכירוהו עוד בבראשית רבא (עט , ח) בלשון אחר: אמר לו: אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים; ירמזו למה שהם אומרים תמיד (תנח' במדבר יט) , שאיקונין של יעקב חקוקה בכסא הכבוד , והכונה שהשכינה שורה בארץ ישראל; והמשכיל יבין.

רד"ק:
ויצב שם - באמרו ויצב ולא אמר 'ויבן' , נראה , כי לא היתה אלא אבן אחת , הציבה והעלה עליה קרבן. ויקרא לו אל אלהי ישראל - קרא למזבח כן , להיות לזכרון לאשר הצילהו האל בדרך ושלח לו מלאך , ושנה שמו ישראל (ראה בר' לב , כט) , רוצה לומר , שׁשׂרה עם אל (ראה שם); לפיכך שם המזבח כן. וכן קרא משה רבינו למזבח אשר בנה "יי' נסי" (שמ' יז , טו) , לזכרון הנס שעשה להם יי' (ראה שם , ח ואי'); וכן "וזה שמו אשר יקראו יי' צדקנו" (יר' כג , ו); "וזה אשר יקרא לה יי' צדקנו" (יר' לג , טז); "ושם העיר מיום יי' שמה" (יח' מח , לה).

רלב"ג - ביאור המילות:
ויקרא לו אל אלהי ישראל - רוצה לומר לפי מה שאחשב , שכבר קרה לו שבאה לו נבואה שם מהשם יתעלה , שהוא אלהי ישראל , כטעם "אולי יקרה יי' לקראתי" (במ' כג , ג). וזה ממה שיורה , שהמקום ההוא שבנה בו המזבח היה נכון שתדבק בו ההשפעה האלהית. והנה לא נזכרה זאת הנבואה , כי אולי לא היה בה דבר חדש; או היא הנבואה שזכר אחר זה , שבאה לו שם , והוא שאמר לו השם יתעלה: "קום עלה בית אל" (בר' לה , א). ואפשר שיהיה הרצון בו , שהוא קרא שם המזבח אל אלהי ישראל , כמו שקרא משה שם המזבח: "יי' נסי" (שמ' יז , טו) , וכמו שקרא למקום: "אל בית אל" , כמה שנזכר אחר זה (בר' לה , ז); וזה הפירוש הוא פירוש החכם אבן עזרא. והביאור הראשון הוא יותר נאות לפי מה שאחשוב , כי לא תמצא לאבות בנין מזבח , אם לא מצד שהגיעה שם הנבואה , כדי שתגיע גם כן בעתיד , כמו שקדם (חקירה בענין הקרבנות - בקובץ רלב"ג תועלות). והנה אפשר לפי זאת הכוונה , שיהיה פירוש ויקרא לו אל אלהי ישראל: וכבר קרא לו , שהגיעה לו שם נבואה מהשם יתעלה , ולזה בנה שם מזבח.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה הציב לו שם מזבח; ולא בנה מזבח במקום אחר קודם לזה , לפי שֶעתה נכנס בארץ כנען אשר היא נבחרת , ולזה בנה לו שם המזבח , כדי שתגיע לו שם הנבואה. וכבר קרא לו אל אלהי ישראל בנבואה שם , ולזה בנה שם המזבח , כדי שתדבק לו שם ההשפעה האלהית.
ריכוז קישורים