תנ"ך - ויקן
את־חלקת
השדה
אשר
נטה־שם
אהלו
מיד
בני־חמור
אבי
שכם
במאה
קשיטה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּ֜קֶן
אֶת־חֶלְקַ֣ת
הַשָּׂדֶ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
נָֽטָה־שָׁם֙
אָהֳל֔וֹ
מִיַּ֥ד
בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר
אֲבִ֣י
שְׁכֶ֑ם
בְּמֵאָ֖ה
קְשִׂיטָֽה:
(בראשית פרק לג פסוק יט)
וַיִּקֶן
אֶת־חֶלְקַת
הַשָּׂדֶה
אֲשֶׁר
נָטָה־שָׁם
אָהֳלוֹ
מִיַּד
בְּנֵי־חֲמוֹר
אֲבִי
שְׁכֶם
בְּמֵאָה
קְשִׂיטָה:
(בראשית פרק לג פסוק יט)
ויקן
את־חלקת
השדה
אשר
נטה־שם
אהלו
מיד
בני־חמור
אבי
שכם
במאה
קשיטה:
(בראשית פרק לג פסוק יט)
ויקן
את־חלקת
השדה
אשר
נטה־שם
אהלו
מיד
בני־חמור
אבי
שכם
במאה
קשיטה:
(בראשית פרק לג פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וּזבַן
יָת
אַחסָנַת
חַקלָא
דְּפַרסֵיהּ
תַּמָן
לְמַשׁכְּנֵיהּ
מִיַד
בְּנֵי
חֲמוֹר
אֲבוּהִי
דִשׁכֶם
בִּמאָה
חוּרפָן
:
עין המסורה:
ויקן
-
ג'
ראשי
פסוקים:
בר'
לג
,
יט;
מז
,
כ;
מ"א
טז
,
כד.
במאה
-
ה':
בר'
לג
,
יט;
יהו'
כד
,
לב;
ש"א
יח
,
כה;
ש"ב
ג
,
יד;
דה"ב
כה
,
ו.
קשיטה
-
ג':
*בר'
לג
,
יט;
יהו'
כד
,
לב;
איוב
מב
,
יא.
מסורה גדולה:
קשיטה
ג'
ויקן
את
חלקת
השדה
ואת
עצמות
יוסף
ויבאו
אליו
כל
אחיו
וכל
אחיתיו.
רש"י:
קשיטה
-
מעות.
אמר
רבי
עקיבא
(ר"ה
כו
,
א):
כשהלכתי
לכרכי
הים
,
היו
קורין
למעה
'קשיטה'.
[ותרגומו:
"חורפן"
-
טובים
,
חריפים
בכל
מקום
,
כגון
"עובר
לסוחר"
(בר'
כג
,
טז)].
רשב"ם:
קשיטה
-
מין
מטבע
ששמה
כן.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
חלקת
השדה
-
חלק
בשדה.
והזכיר
זה
הכתוב
,
להודיע
כי
מעלה
גדולה
יש
לארץ
ישראל
,
ומי
שיש
לו
בה
חלק
,
חשוב
הוא
כחלק
העולם
הבא.
ר' יוסף בכור שור:
קשיטא
-
אין
לו
דמיון
,
ופתרונו
לפי
עניינו:
'צאן'
,
כמו
שתירגם
אונקלוס;
או
'מעה'
,
כמו
שאמרו
רבותינו
(ר"ה
כו
,
א)
,
שכן
בכרכי
הים
קורין
ל'מעה'
-
'קשיטא'.
רמב"ן:
ויבא
יעקב
שלם...
מפדן
ארם
-
כאומר
לחברו:
יצא
פלני
מבין
שני
אריות
ובא
שלם
,
אף
כאן:
ויבא
יעקב
שלם
מלבן
ומעשו.
זה
לשון
רבנו
שלמה
,
אבל
רבי
אברהם
פירש
,
שבא
בשלום
ולא
אירע
לו
שום
מאורע;
כי
עתה
יחל
לספר
מאורע
דינה.
ולפי
דעתי
,
אמר
הכתוב
כן
,
כי
בסוכות
היה
מתפחד
מעשו
,
כי
סוכות
בעבר
הירדן
מזרחה
במלכות
סיחון
,
אם
הוא
המוזכר
בספר
יהושע
(יג
,
כז)
,
ואם
הוא
אחר
,
הנה
הוא
יותר
קרוב
לשעיר;
ועד
היותו
בארץ
כנען
לא
שקט
לבו
,
כי
אז
ידע
שלא
יגע
בו
כי
אביו
קרוב
משם
,
או
שיעזרוהו
אנשי
הארץ
,
כי
אביו
נשיא
אלהים
בתוכם
,
או
שזכות
הארץ
תצילהו
,
ולכן
אמר
עתה
שבא
שלם
אל
ארץ
מגורי
אבותיו
,
כי
הצילו
אלהים
בדרך
מכף
כל
אויביו
(ע"פ
ש"ב
כב
,
א).
ואמרו
בבראשית
רבא
(עח
,
טז):
כל
אותן
חדשים
שעשה
אבינו
יעקב
בסוכות
,
היה
מכבד
את
עשו
באותו
הדורון;
כי
היה
מתירא
ממנו
שם
,
ומשלח
לו
כאותו
הדורון
בכל
חדש
וחדש
,
או
פעם
אחת
בראש
השנה.
ויחן
את
פני
העיר
-
לא
רצה
להיות
אכסנאי
בעיר
,
אבל
רצה
שתהיה
תחלת
ביאתו
בארץ
בתוך
שלו
,
ולכן
חנה
בשדה
וקנה
המקום
,
וזה
-
להחזיק
בארץ.
והמעשה
הזה
היה
רמז
,
כי
המקום
ההוא
יכבש
לפניו
תחלה
טרם
הורישו
יושבי
הארץ
מפני
זרעו
,
כאשר
פירשתי
באברהם
(בר'
יב
,
ו).
ורבותינו
אמרו
(ב"ר
עט
,
ו):
נכנס
עם
דמדומי
חמה
וקבע
לו
תחומין;
ועל
דעתם
,
לא
היה
בכונה
ממנו
,
אבל
על
כל
פנים
היה
המאורע
לרמוז
על
העתיד
שאמרנו.
אבל
רבי
אברהם
אמר
,
כי
הזכיר
הכתוב
הזה
,
להודיע
כי
מעלה
גדולה
לארץ
ישראל
,
ומי
שיש
לו
חלק
בה
חשוב
הוא
כחלק
העולם
הבא.
רד"ק:
ויקן.
מיד
בני
חמור
-
ולא
אמר
'מחמור'
,
כי
אולי
שלהם
היתה
,
לא
מאביהם.
אבי
שכם
-
כי
היה
נכבד
ומפורסם
,
לפיכך
יחש
אביו
אליו.
במאה
קשיטה
-
מעות
כסף;
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ר"ה
כו
,
א):
אמר
רבי
עקיבה:
כשהלכתי
לערביא
,
שמעתי
שהיו
קורין
ל'מעה'
-
קשיטה.
ודעת
אנקלוס:
'כבשות'
,
שתרגם:
"חורפן".
רלב"ג - ביאור המילות:
קשיטה
-
היא
מעה
,
לפי
מה
שבארו
ז"ל
(ר"ה
כו
,
א)
,
וכבר
יהיו
מהם
שש
בדינר.
והנה
קנה
אותה
בדמים
מעטים
,
כמו
שתראה
,
כי
לא
היו
כי
אם
ארבעה
סלעים
וארבע
מעות.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
קנה
שם
חלקת
השדה
,
אשר
נטה
שם
אהלו
,
מיד
בני
חמור
שהיה
נשיא
הארץ
,
והיה
אבי
שכם
שענה
דינה
בת
יעקב
,
כמו
שסיפר
אחר
זה
(בר'
לד
,
ב);
ולזה
תיאר
אותו
בשהוא
אבי
שכם.
והנה
קנה
אותה
בדמים
מעטים
,
כי
לא
הלך
בגדולות
לבקש
מקום
רחב
לנטות
שם
אהלו
,
אבל
הספיק
לו
ההכרחי.