תנ"ך - עשו לקח את־נשיו מבנות כנען את־עדה בת־אילון החתי ואת־אהליבמה בת־ענה בת־צבעון החוי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַחִוִּֽי: (בראשית פרק לו פסוק ב)

טקסט וניקוד:

עֵשָׂו לָקַח אֶת־נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת־עָדָה בַּת־אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת־אָהֳלִיבָמָה בַּת־עֲנָה בַּת־צִבְעוֹן הַחִוִּי: (בראשית פרק לו פסוק ב)

טקסט בלבד:

עשו לקח את־נשיו מבנות כנען את־עדה בת־אילון החתי ואת־אהליבמה בת־ענה בת־צבעון החוי: (בראשית פרק לו פסוק ב)

תיקון קוראים:

עשו לקח את־נשיו מבנות כנען את־עדה בת־אילון החתי ואת־אהליבמה בת־ענה בת־צבעון החוי: (בראשית פרק לו פסוק ב)

תרגום אונקלוס:
עֵשָׂו נְסֵיב יָת נְשׁוֹהִי מִבְּנָת כְּנָעַן יָת עָדָה בַּת אֵילוֹן חִתָּאָה וְיָת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבעוֹן חִיוָאָה :

מסורה קטנה:
עשו - ל' ראש' פסוק'; אילון - ל' מל' בתור'.

רש"י:
עדה בת אלון - היא "בשמת בת אלון" (בר' כו , לד) , ונקראת 'בשמת' על שם שהיתה מקטרת בשמים לעבודה זרה. אהליבמה - היא "יהודית" (בר' כו , לד); אותו רשע כינה שמה יהודית , לומר שהיא כופרת בעבודה זרה , כדי להטעות את אביו. בת ענה בת צבעון - אם בת ענה , לא בת צבעון!? ענה בנו של צבעון , שנאמר "אלה בני צבעון ואיה וענה" (להלן , כד); ובא צבעון על כלתו אשת ענה , ויצאה אהליבמה מבין שניהם; והודיעך הכתוב , שכולן בני ממזרות הן.

רשב"ם:
עשו לקח את נשיו מבנות כנען - המדקדק יתן לב , כי בפרשה ראשונה של תולדות יצחק נאמר "יהודית בת בארי החתי... בשמת בת אלון החתי" (בר' כו , לד) , "מחלת בת ישמעאל" (בר' כח , ט) , ובפרשה זו לא הוזכר בת בארי כלל , לא שמה ולא שם אביה , אבל אלון וישמעאל אביהן של שתי נשיו הראשונות הוזכרו; שהוחלפו שמות הבנות , כאשר מצינו בכמה מקומות: "בשמת בת אלון" נקראת כאן עדה בת אלון , ו"מחלת בת ישמעאל" נקראת כאן בשמת. לכן יש לומר: יהודית בת בארי מתה בלא בנים , אבל בת אלון ובת ישמעאל היו להם בנים , המפורשים כאן. ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי לקח אחרי כן , אחר שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החיוי , ככתוב לפנינו , כי אהליבמה היתה בת ענה בן צבעון בן שעיר החורי (ראה להלן , כ) , וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר (להלן , כב). ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה היתה , לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האילו לבסוף.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואל תתמה על עדה ובשמת שיש להן שני שמות (ראה בר' כו , לד); כי שם אם אֲבִיָּה , גם שם אֲבִיָּה בדברי הימים (דה"ב יג , א - ב) איננו כמו בספר מלכים (ראה מ"א טו , א - ב); כי שני שמות היו לה , גם לאבִיהָ.

רמב"ן:
עדה בת אילון - היא "בשמת בת אילון" (בר' כו , לד) , ונקראת 'בשמת' , על שם שהיתה מקטרת בשמים לעבודה זרה. אהליבמה - היא "יהודית" (בר' כו , לד); אותו רשע כינה שמה 'יהודית' , לומר שהיא כופרת בעבודה זרה , כדי להטעות את אביו. בשמת בת ישמעאל - ולהלן הוא קורא לה "מחלת" (בר' כח , ט); מצאתי בהגדת 'מדרש ספר שמואל' (יז , א): שלשה מוחלין להם על כל עונותיהם: גר שנתגייר , והעולה לגדולה , והנושא אשה; ולמד הטעם מכאן; לכך נקראת 'מחלת' , שנמחלו לו עונותיו. כל זה לשון רבנו שלמה. והנה לא נתן טעם באבי אהליבמה , שנקרא שָם "בארי" (בר' כו , לד) וכאן ענה! ובשמת בת ישמעאל - יהיה שם העצם , ושָם הוא תואר לקטור הבשמים! ובבראשית רבא (סז , יג) אמרו: נתן עשו דעתו להתגייר; "מחלת" - שמחל לו הקדוש ברוך הוא על עונותיו; בשמת - שנתבשמה דעתו עליו. והנה שניהם תואר , אין שם העצם נודע בהם; ולכך אמר רבי אברהם , כי היו לה שני שמות , וגם לאביה. ויתכן לומר , כי השתים נשים ההם מתו בלא בנים , אולי נענשו בעבור שהיו "מורת רוח ליצחק ולרבקה" (בר' כו , לה) , ונשא אחות אשתו "בת אילון" (בר' כו , לד) , ואחרת "אהליבמה בת ענה" (שם); אבל בת ישמעאל אחות נביות - בעבור שהיה לה שם כעור בלשון הקדש , מ'חולי' , קרא את שמה בשם הנכבד אשר היה לאשתו הראשונה , מלשון 'בשמים' , כי היתה חביבה עליו , בעבור שהיתה ממשפחתו , ואיננה רעה בעיני יצחק אביו (ראה בר' כח , ח - ט).

רד"ק:
עשו. לא זכרן בשמות שזכרן בתחלה , כי שני שמות לכל אחת מהן; והרבה נמצאים במקרא כזה. וכן צבעון - זְכָרוֹ למעלה בשם "בארי" (בר' כו , לד); וכן בשמת - ולמעלה זְכרה "מחלת" (בר' כח , ט).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
עדה בת אילון - היא "בשמת בת אילון" הכתובה ב'אלה תולדות יצחק' (בר' כו , לד) , אבל היו לה שני שמות. אהליבמה בת ענה - היא "יהודית בת בארי" הכתובה ב'אלה תולדות יצחק' (שם) , אבל היו לה שני שמות , וגם לאביה. והנה מצאנו שהיה לצבעון בן , והיה שמו "ענה" (להלן , כד) , והוא היה אבי אהליבמה (ראה להלן , כה) , לפי מה שיראה החכם אבן עזרא. ואין זה נכון , שאלו היה כן , היה אומר: אהליבמה בת ענה בן צבעון , והוא אמר: בת ענה בת צבעון; ועוד , כי כבר זכר בני שעיר החורי (להלן , כ - כא) , וזכר אחר כן בסדר ההוא הבנים שהוליד כל אחד מהם (להלן , כב - כח) , ולזה תהיה אהליבמה בת ענה אחי צבעון. והנכון בעיני , שהיא היתה בת ענה אחי צבעון , ואמנם גִּדלהּ ענה בן צבעון , ונקראת בעבור זה בת צבעון , כמו שנקראו "בני מיכל בת שאול" הבנים שגדלה אותם (ראה ש"ב כא , ח). ולזה תמצא שזכר בבני ענה "דישון ואהליבמה בת ענה" (להלן , כה) , ואלו היתה אהליבמה בתו , לא היה צריך לומר "בת ענה" , ואולם אמר "בת ענה" , כי היא באמת בת ענה הנזכר ראשון; וזה מבואר מאד.
ריכוז קישורים