תנ"ך - ואלה בני־ענה דשן ואהליבמה בת־ענה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה: (בראשית פרק לו פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וְאֵלֶּה בְנֵי־עֲנָה דִּשֹׁן וְאָהֳלִיבָמָה בַּת־עֲנָה: (בראשית פרק לו פסוק כה)

טקסט בלבד:

ואלה בני־ענה דשן ואהליבמה בת־ענה: (בראשית פרק לו פסוק כה)

תיקון קוראים:

ואלה בני־ענה דשן ואהליבמה בת־ענה: (בראשית פרק לו פסוק כה)

תרגום אונקלוס:
וְאִלֵין בְּנֵי עֲנָה דִּישׁוֹן וְאָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה :

עין המסורה:
ואלה - י"ז ראשי פסוקים בתורה: ראה לעיל , יג. ואלה בני - י"ג: ראה לעיל , יג. דשן - ד' בתורה (בלישנא ובשני לשונות): בר' לו , כא , כה , ל; דב' יד , ה.

מסורה קטנה:
ואלה בני - י"ג; דשן - ד' בתור'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה - אין זה ענה הנזכר בראש הפסוק , כי אילו היה הוא , מה צורך להזכירו? רק הוא "ענה" הנזכר בפסוק הראשון (לעיל , ב).

רמב"ן:
ואלה בני צבעון ואיה וענה - הו"ו יתרה , וכן "עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך" (ש"ב טו , כד) - דין שניהם: אני; "ואלה ראשי בית אבותם ועפר וישעי" (דה"א ה , כד); וכמוהם רבים. והנה צבעון זה הוא הבן השלישי לשעיר החורי (ראה לעיל , כ) , והוליד שני בנים אלו , איה וענה , וספר הכתוב , כי ענה זה בן צבעון , הוא אותו ענה שמצא הימים ברעותו החמורים של צבעון אביו , להבדיל בינו ובין ענה דודו (ראה שם) , אחי צבעון אביו; וזה ענה בן צבעון הוא חמיו של עשו (ראה לעיל , ב). ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה - דרך הכתוב לאמר בבנות כן , כמו "ואת דינה בתו" (בר' מו , טו). וזה ענה הוא הבן הרביעי לשעיר החורי , אחי צבעון הנמנה אחריו למעלה , כי הפרשה תמנה שבעה בני שעיר החורי כתולדותם (לעיל , כ - כא) , והיה לזה ענה בן אחר , יקרא גם כן דישון כשם דודו (ראה לעיל , כא) , ולו בת תקרא אהליבמה כשם קרובתה "בת ענה בן צבעון" (לעיל , ב). ולכך יאמר הכתוב באשת עשו "אהליבמה בת ענה בת צבעון" (שם) , להגיד כי היא בת ענה שמצא הימים , נכדת צבעון , לא אהליבמה בת ענה בן שעיר החורי אחי צבעון. ועל דעת קצת רבותינו (פסחים נד , א) , אין בפרשה , רק איש אחד הנקרא 'ענה' , והוא בן צבעון , שבא בזנות על אמו אשת שעיר החורי , וימנה אותו הכתוב בבני שעיר החורי (לעיל , כ) , כי יחשבוהו האנשים כבנו , ויקראוהו 'ענה בן שעיר'; וגדלו בין בניו וחשבו שהוא בנו , וימנה אותו פעם אחרת על פי האמת בן לצבעון. וזה מדרשם של דורשי חומרות , כמו שמוזכר במסכת פסחים (נד , א) , ואיננו דברי הכל בגמרא , ולא משמעו של מקרא כלל. אשר מצא את הימים - כדעת מקצת רבותינו בתלמוד (פסחים נד , א) , הם הפרדים. וזה האיש מצא כי יולידו מין שלא במינו , ואין כן בשאר מיני הכלאים. ואמר במדבר ברעותו החמורים , כי היו לו שם חמורים רבים תובעים אתונות , והרביעם עם הסוסיות והולידו. ונראה שנחשב לו בדורו לחכמה , כי הכיר במיניהם שהם קרובים בטבע ויולידו , והיה נודע במעשה ההוא , ועל כן יתארהו בו. ואנקלוס תרגם: "גבריא". והנראה מסברתו , כי ענה זה באו עליו מן האומה הנקראת "אימים לפנים" , "עם גדול ורב כענקים" (דב' ב , י) , ורצו לגזול ממנו החמורים של צבעון אביו , והוא היה במדבר ואין עוזר לו , ותמצא ידו להם והציל מידם; והוא מלשון "תמצא ידך לכל אויביך" (תה' כא , ט); "ולא המציתיך ביד שאול" (ראה ש"ב ג , ח). או יאמר שמצא אותם ונצל , והיה נודע בגבורה הזאת; ונכון הוא.
ריכוז קישורים