תנ"ך - ויאמר
מה
הערבון
אשר
אתן־לך
ותאמר
חתמך
ופתילך
ומטך
אשר
בידך
ויתן־לה
ויבא
אליה
ותהר
לו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֗אמֶר
מָ֣ה
הָעֵרָבוֹן֘
אֲשֶׁ֣ר
אֶתֶּן־לָךְ֒
וַתֹּ֗אמֶר
חֹתָֽמְךָ֙
וּפְתִילֶ֔ךָ
וּמַטְּךָ֖
אֲשֶׁ֣ר
בְּיָדֶ֑ךָ
וַיִּתֶּן־לָ֛הּ
וַיָּבֹ֥א
אֵלֶ֖יהָ
וַתַּ֥הַר
לֽוֹ:
(בראשית פרק לח פסוק יח)
וַיֹּאמֶר
מָה
הָעֵרָבוֹן
אֲשֶׁר
אֶתֶּן־לָךְ
וַתֹּאמֶר
חֹתָמְךָ
וּפְתִילֶךָ
וּמַטְּךָ
אֲשֶׁר
בְּיָדֶךָ
וַיִּתֶּן־לָהּ
וַיָּבֹא
אֵלֶיהָ
וַתַּהַר
לוֹ:
(בראשית פרק לח פסוק יח)
ויאמר
מה
הערבון
אשר
אתן־לך
ותאמר
חתמך
ופתילך
ומטך
אשר
בידך
ויתן־לה
ויבא
אליה
ותהר
לו:
(בראשית פרק לח פסוק יח)
ויאמר
מה
הערבון
אשר
אתן־לך
ותאמר
חתמך
ופתילך
ומטך
אשר
בידך
ויתן־לה
ויבא
אליה
ותהר
לו:
(בראשית פרק לח פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
מָא
מִשׁכּוֹנָא
דְּאֶתֵּין
לִיך
וַאֲמַרַת
עִזקְתָך
וְשׁוֹשִׁפָּך
וְחֻטרָך
דִּביְדָך
וִיהַב
לַהּ
וְעָל
לְוָתַהּ
וְעַדִּיאַת
לֵיהּ
:
רש"י:
חותמך
ופתילך
-
"עזקתך
ושושיפך"
(ת"א)
,
טבעת
שאתה
חותם
בה
חותמך
,
ושמלתך
שאתה
מתכסה
בה.
ותהר
לו
-
גבורים
כיוצא
בו
,
צדיקים
כיוצא
בו
(ראה
ב"ר
פה
,
ט).
רשב"ם:
חותמך
-
טבעתך
,
פתילך
-
אזור
,
ומטך
-
שלשה
כלים
הללו
מזומנים
לתת
,
כי
אינן
מלבוש.
ר' יוסף בכור שור:
חותמך
ופתילך
-
טבעת
שיש
לה
חותם.
פתילך
-
פתיל
של
חגורתו.
ומטך
-
דרך
הגדולים
להוליך
מטה
בידם.
רמב"ן:
חותמך
ופתילך
-
עזקתך
ושושיפך;
טבעת
שאתה
חותם
בה
,
ושמלתך
שאתה
מתכסה
בה;
לשון
רבנו
שלמה.
ואיננו
נכון
,
שיתן
שמלתו
וילך
עירום
ממנה!?
ואיך
תקרא
השמלה
'פתיל'?
ואיך
יאמר
הכתוב
"והפתילים"
(להלן
,
כה)
,
בלשון
רבים?
ואם
תאמר
,
כי
על
שם
פתילי
הציצית
תקרא
השמלה
'פתיל'
,
וחלילה
שיקיים
יהודה
מצות
ציצית
,
ויזלזל
בו
לתת
אותו
בזונה!
ואולי
היה
בידו
סודר
קטן
אשר
יעטוף
בו
קצת
הראש
לפעמים
,
ויקרא
'פתיל'
בעבור
שהוא
קצר
כפתיל
,
והוא
תרגום
"שושיפא";
ולא
תמצא
לאנקלוס
בכל
'שמלה'
שבתורה
שיתרגם
אותה
'שושיפא'
,
אבל
לשון
'כסות
ומלבוש'
תרגם
בכולן
,
מלבד
"ופרשו
את
השמלה"
(דב'
כב
,
יז)
,
שאמר
בו
"ויפרשון
שושיפא"
,
לפי
שהוא
הסודר
הידוע
בתלמוד
שיודעו
בו
הבתולים;
וכן
תרגם
יונתן
בן
עוזיאל
"המעטיפות"
(בנוסחנו:
המעטפות;
יש'
ג
,
כב):
"שושיפא"
,
שהם
סודרים
קטנים
יעטפו
בהם
הראש
,
ויפרשו
אותם
הנכבדים
על
המגבעות
והפארים
אשר
על
ראשם;
וזה
המנהג
עודנו
היום
בארצות
המזרח.
ויתכן
עוד
,
כי
היה
ליהודה
חותם
בצורת
אריה
או
צורה
אחרת
ידועה
,
כמושלים
,
והיו
בידו
פתילים
שבהם
כצורה
ההיא
לתייר
בה
,
והמטה
היה
בידו
כמשפט
שליט
ונוגש
,
כענין
שכתוב
"מטה
עז
שבט
למשל"
(יח'
יט
,
יד)
,
וכתיב
"לא
יסור
שבט
מיהודה"
(בר'
מט
,
י);
ואלה
נתן
בידה.
רד"ק:
ויאמר.
חותמך
-
כתרגומו:
"עזקתך"
,
הטבעת
שחותמין
בו.
ופתילך
-
שמלתך
,
כתרגומו
"שושיפך";
או
הצעיף
שעל
ראשו
,
וכן
"צמיד
פתיל"
(במ'
יט
,
טו);
וכמוהו
במשנה
(שבת
ב
,
ג):
פתילת
הבגד.
ומה
שאמר
"והפתילים"
(להלן
,
כה)
,
נראה
,
כי
השמלה
או
הצעיף
היו
עשויין
על
תכונת
שנים
או
יותר.