תנ"ך - וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו: (בראשית פרק לח פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם־בָּא אֶל־אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן־זֶרַע לְאָחִיו: (בראשית פרק לח פסוק ט)

טקסט בלבד:

וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו: (בראשית פרק לח פסוק ט)

תיקון קוראים:

וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו: (בראשית פרק לח פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
וִידַע אוֹנָן אֲרֵי לָא עַל שְׁמֵיהּ מִתקְרֵי זַרעָא וְהָוֵי כַּד עָלֵיל לְוָת אִתַּת אֲחוּהִי וּמחַבֵּיל אוֹרחֵיהּ עַל אַרעָא בְּדִיל דְּלָא לְקַיָימָא זַרעָא לַאֲחוּהִי :

עין המסורה:
לא לו - ה' (בלישנא): בר' לח , ט; חב' א , ו; מש' כו , יז; דנ' יא , יז. וחד: לו לא - דב' לב , ה.

מסורה גדולה:
לא לו ה' וידע אונן כי לא לו ויאמר הוי המרבה לא לו לרשת משכנות לא לו עבר מתעבר על ריב לא לו ולא תעמד ולא לו תהיה. וחד חלוף שחת לו לא.

מסורה קטנה:
לא לו - ה'; אם - בא - ל' וא' ואם בא.

רש"י:
ושחת ארצה - דש מבפנים וזורה מבחוץ (ראה יבמות לד , ב).

רשב"ם:
כי לא לו יהיה הזרע - ומקפידים היו בכך. "גם אותו" (להלן , י) - דרשו חכמים (יבמות לד , ב) , כי בעון כזה מת ער , על שהיה משחית זרעו , שלא תתעבר ותכחיש יופיה. נְתָן - זרע - חטף קמץ , שכל תיבת מלא פום (חולם) שטעמה באות אחרונה , ותיבה הסמוכה לה טעמה באות ראשונה , הרי הם במקף , והמלא פום נהפך לחטף קמץ; וכן "ארך אפים וגְדָול - חסד" (תה' קמה , ח) , "אם שְלָש - אלה לא יעשה לה" (שמ' כא , יא). אבל "את שְלש הערים" (במ' לה , יד) - מלא פום הוא.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כי לא לו יהיה הזרע - לא יקרא בשמו , כטעם "והיה הבכור אשר תלד" (דב' כה , ו). ושחת ארצה - היה משחית זרע הקרי ושופך לחוץ בארץ. ואתמה מבן תמים המזרחי , שפירש ושחת ארצה - שעשה לה שלא כדרך הנשים , בעבור שלא תהר; והנה שחת הארץ שלה , כי עליו היא יושבת בארץ. וזה פירוש שיגעון; וחלילה להתגאל זרע קודש בטינוף הטינוף. נתן זרע - בא כמו השלם.

ר' יוסף בכור שור:
כי לא לו - לא יקרא על שמו; ואמר: לא אהיה בצער גידול בנים.

רמב"ן:
ויבם אותה והקם זרע לאחיך - הבן יקרא על שם המת; לשון רבנו שלמה. ואין זה אמת , כי במצות התורה נאמר גם כן "יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל" (דב' כה , ו) , ואין היבם מצווה לקרא שם בנו כשם אחיו המת! ואמר בבועז "וגם את רות המואביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו" (רות ד , י) , "ותקראנה אותו עובד" (ראה שם , יז) , לא מחלון. ועוד שאמר: וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע , ומה הרעה אשר תבא עליו עד כי השחית זרעו מפניה , אם יקרא שם בנו כשם אחיו המת?! ורוב בני אדם מתאוים לעשות כן! ולא אמר הכתוב 'ויאמר אונן' , אבל וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע , כי ידיעה ברורה היתה לו בזה , שלא יהיה לו הזרע. אבל הענין - סוד גדול מסודות התורה בתולדת האדם , ונכר הוא לעיני רואים אשר נתן להם השם עינים לראות ואזנים לשמוע (ע"פ דב' כט , ג); והיו החכמים הקדמונים קודם התורה יודעים כי יש תועלת גדולה ביבום האח , והוא הראוי להיות קודם בו , ואחריו הקרוב במשפחה , כי כל שארו הקרוב אליו ממשפחתו (ע"פ במ' כז , יא) , אשר הוא יורש נחלה , יגיע ממנו תועלת , והיו נוהגים לישא אשת המת , האח או האב או הקרוב מן המשפחה. ולא ידענו אם היה מנהג קדמון לפני יהודה , ובבראשית רבא (פה , ה) אמרו , כי יהודה התחיל במצות יבום תחלה , כי כאשר קבל הסוד מאבותיו נזדרז להקים אותו. וכאשר באתה התורה ואסרה אשת קצת הקרובים , רצה הקדוש ברוך הוא להתיר איסור אשת האח מפני היבום , ולא רצה שידחה מפניו איסור אשת אחי האב והבן וזולתם , כי באח הרגל הדבר ותועלת קרובה , ולא בהם , כמו שהזכרתי. והיה נחשב לאכזריות גדולה באח כאשר לא יחפוץ ליבם , וקוראים אותו "בית חלוץ הנעל" (דב' כה , י) , כי עתה חלץ מהם (ע"פ הו' ה , ז) , וראוי הוא שתעשה המצוה הזאת בחליצת הנעל. וחכמי ישראל הקדמונים , מדעתם הענין הנכבד הזה , הנהיגו לפנים בישראל לעשות המעשה הזה בכל יורשי הנחלה , באותם שלא יהיה בהם איסור השְאֵר , וקראו אותו 'גאולה' , וזהו ענין בועז (רות ד , ה ואי') וטעם נעמי והשכנות (שם , יז); והמשכיל יבין.

רד"ק:
וידע אונן - כמו שאמר לו אביו "והקם זרע לאחיך" (לעיל , ח). ושחת ארצה - ושחת זרעו לארץ , כענין שאמר בער (ראה לעיל , ז).
ריכוז קישורים