יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רשב"ם:
כי
לא
לו
יהיה
הזרע
-
ומקפידים
היו
בכך.
"גם
אותו"
(להלן
,
י)
-
דרשו
חכמים
(יבמות
לד
,
ב)
,
כי
בעון
כזה
מת
ער
,
על
שהיה
משחית
זרעו
,
שלא
תתעבר
ותכחיש
יופיה.
נְתָן
-
זרע
-
חטף
קמץ
,
שכל
תיבת
מלא
פום
(חולם)
שטעמה
באות
אחרונה
,
ותיבה
הסמוכה
לה
טעמה
באות
ראשונה
,
הרי
הם
במקף
,
והמלא
פום
נהפך
לחטף
קמץ;
וכן
"ארך
אפים
וגְדָול
-
חסד"
(תה'
קמה
,
ח)
,
"אם
שְלָש
-
אלה
לא
יעשה
לה"
(שמ'
כא
,
יא).
אבל
"את
שְלש
הערים"
(במ'
לה
,
יד)
-
מלא
פום
הוא.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויבם
אותה
-
טעמו:
אחר
שאתה
יבמה
,
הראה
זה
היבום
,
ובא
אל
אשת
אחיך.
ובפרשת
"כי
ישבו
אחים
יחדו"
(דב'
כה
,
ה)
אאריך
מעט
,
אם
השם
יאריך
ימי
עד
הגיעי
שמה.
רמב"ן:
ויבם
אותה
והקם
זרע
לאחיך
-
הבן
יקרא
על
שם
המת;
לשון
רבנו
שלמה.
ואין
זה
אמת
,
כי
במצות
התורה
נאמר
גם
כן
"יקום
על
שם
אחיו
המת
ולא
ימחה
שמו
מישראל"
(דב'
כה
,
ו)
,
ואין
היבם
מצווה
לקרא
שם
בנו
כשם
אחיו
המת!
ואמר
בבועז
"וגם
את
רות
המואביה
אשת
מחלון
קניתי
לי
לאשה
להקים
שם
המת
על
נחלתו
ולא
יכרת
שם
המת
מעם
אחיו
ומשער
מקומו"
(רות
ד
,
י)
,
"ותקראנה
אותו
עובד"
(ראה
שם
,
יז)
,
לא
מחלון.
ועוד
שאמר:
וידע
אונן
כי
לא
לו
יהיה
הזרע
,
ומה
הרעה
אשר
תבא
עליו
עד
כי
השחית
זרעו
מפניה
,
אם
יקרא
שם
בנו
כשם
אחיו
המת?!
ורוב
בני
אדם
מתאוים
לעשות
כן!
ולא
אמר
הכתוב
'ויאמר
אונן'
,
אבל
וידע
אונן
כי
לא
לו
יהיה
הזרע
,
כי
ידיעה
ברורה
היתה
לו
בזה
,
שלא
יהיה
לו
הזרע.
אבל
הענין
-
סוד
גדול
מסודות
התורה
בתולדת
האדם
,
ונכר
הוא
לעיני
רואים
אשר
נתן
להם
השם
עינים
לראות
ואזנים
לשמוע
(ע"פ
דב'
כט
,
ג);
והיו
החכמים
הקדמונים
קודם
התורה
יודעים
כי
יש
תועלת
גדולה
ביבום
האח
,
והוא
הראוי
להיות
קודם
בו
,
ואחריו
הקרוב
במשפחה
,
כי
כל
שארו
הקרוב
אליו
ממשפחתו
(ע"פ
במ'
כז
,
יא)
,
אשר
הוא
יורש
נחלה
,
יגיע
ממנו
תועלת
,
והיו
נוהגים
לישא
אשת
המת
,
האח
או
האב
או
הקרוב
מן
המשפחה.
ולא
ידענו
אם
היה
מנהג
קדמון
לפני
יהודה
,
ובבראשית
רבא
(פה
,
ה)
אמרו
,
כי
יהודה
התחיל
במצות
יבום
תחלה
,
כי
כאשר
קבל
הסוד
מאבותיו
נזדרז
להקים
אותו.
וכאשר
באתה
התורה
ואסרה
אשת
קצת
הקרובים
,
רצה
הקדוש
ברוך
הוא
להתיר
איסור
אשת
האח
מפני
היבום
,
ולא
רצה
שידחה
מפניו
איסור
אשת
אחי
האב
והבן
וזולתם
,
כי
באח
הרגל
הדבר
ותועלת
קרובה
,
ולא
בהם
,
כמו
שהזכרתי.
והיה
נחשב
לאכזריות
גדולה
באח
כאשר
לא
יחפוץ
ליבם
,
וקוראים
אותו
"בית
חלוץ
הנעל"
(דב'
כה
,
י)
,
כי
עתה
חלץ
מהם
(ע"פ
הו'
ה
,
ז)
,
וראוי
הוא
שתעשה
המצוה
הזאת
בחליצת
הנעל.
וחכמי
ישראל
הקדמונים
,
מדעתם
הענין
הנכבד
הזה
,
הנהיגו
לפנים
בישראל
לעשות
המעשה
הזה
בכל
יורשי
הנחלה
,
באותם
שלא
יהיה
בהם
איסור
השְאֵר
,
וקראו
אותו
'גאולה'
,
וזהו
ענין
בועז
(רות
ד
,
ה
ואי')
וטעם
נעמי
והשכנות
(שם
,
יז);
והמשכיל
יבין.