תנ"ך - ויעזב כל־אשר־לו ביד־יוסף ולא־ידע אתו מאומה כי אם־הלחם אשר־הוא אוכל ויהי יוסף יפה־תאר ויפה מראה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֘ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹֽא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה: (בראשית פרק לט פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַיַּעֲזֹב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּיַד־יוֹסֵף וְלֹא־יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה: (בראשית פרק לט פסוק ו)

טקסט בלבד:

ויעזב כל־אשר־לו ביד־יוסף ולא־ידע אתו מאומה כי אם־הלחם אשר־הוא אוכל ויהי יוסף יפה־תאר ויפה מראה: (בראשית פרק לט פסוק ו)

תיקון קוראים:

ויעזב כל־אשר־לו ביד־יוסף ולא־ידע אתו מאומה כי אם־הלחם אשר־הוא אוכל ויהי יוסף יפה־תאר ויפה מראה: (בראשית פרק לט פסוק ו)

תרגום אונקלוס:
וּשׁבַק יָת כָּל דְּלֵיהּ בִּידָא דְיוֹסֵף וְלָא יְדַע עִמֵיהּ מִדָּעַם אֱלָהֵין לַחמָא דְּהוּא אָכֵיל וַהֲוָה יוֹסֵף שַׁפִּיר בְּרֵיוָא וְיָאֵי בְחֶזוָא :

עין המסורה:
ולא - ידע - י"א: ראה בר' לא , לב. ולא - ידע - ו' (בתורה): ראה בר' לא , לב. אוכל - ד' מלא: בר' לט , ו; יש' כט , ח; נח' ג , יב; תה' מא , י.

מסורה קטנה:
ולא - ידע - ו'; אוכל - ד' מל'.

רש"י:
ולא ידע אתו מאומה - לא היה נותן לבו לכלום. כי אם הלחם - היא אשתו , אלא שדיבר בלשון נקייה (ראה ב"ר פו , ו). ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה - כיון שראה עצמו מושל , התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו. אמר הקדוש ברוך הוא: אביך מתאבל , ואתה מסלסל בשערך? אני מגרה בך את הדוב (ראה תנח' וישב ח) , מיד: ותשא אשת אדניו. כל מקום שנאמר אַחַר - סמוך.

רשב"ם:
ולא ידע אתו מאומה בבית כי אם הלחם אשר הוא אוכל - לא היה מעיין ומביט כלל בכל צורכי ביתו מהיכן בא לו , עד שעה שרואה את מאכלו על השולחן ואוכלו. כל מיני מאכל קורא אותו 'לחם' , כדכתיב "עבד לחם רב" (דנ' ה , א) , וכן "כי לפני לחמי אנחתי תבא" (איוב ג , כד) - מאכלי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם - יש אומרים (ראה רש"י) , שהוא כנוי לשכיבת אשתו , וזה רחוק. ועוד , כי אדוני יוסף סריס היה (ראה בר' לז , לו). והנכון בעיני , שכל אשר לו היה בידו , חוץ מהלחם , שלא היה אפילו נוגע בו , בעבור היותו עברי , כי הנה מפורש "כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם" (בר' מג , לב). כי פוטיפר ידע שיוסף עברי הוא , וכן אשתו אומרת "ראו הביא לנו איש עברי" (להלן , יד). ויהי יוסף יפה תואר - כאמו (ראה בר' כט , יז).

ר' יוסף בכור שור:
כי אם הלחם - לא היה מונה עמו כלום ולא שם לב עליו , רק הלחם שהיה יוסף נותן לו היה אוכל. ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה - מאחר שנעשה גדול הבית , שכח צערו ובית מגוריו ושב תוארו ומראהו.

רמב"ן:
כי אם הלחם אשר הוא אוכל - לשון נקיה , כדברי רבותינו (ב"ר פו , ו). ורבי אברהם אמר , כי כל אשר לו היה ביד יוסף , חוץ מן הלחם אשר הוא אוכל , שלא היה אפילו נוגע בו , בעבור היותו עברי; כי כן היה משפט המצרים את העברים , שלא יגעו במאכלם , "כי תועבה היא למצרים" (בר' מג , לב). ואיפשר שהוא כן , או יהיה פירוש הכתוב , כי לא ידע אדניו את יוסף מאומה שיקח מכל אשר לו , רק את הלחם לבדו אשר יאכל יוסף , לא לשאר הנאות כאשר יעשו הבחורים , ולא לאסוף לו עשר ונכסים; כענין שנאמר "ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה" (ש"א כט , ג); ולא ידע אתו מה בבית. ענין אחר , שלא ישגיח לדעת מה אתו בבית , כי לא ידע אתו מאומה - לשון שולל , ו"מה בבית" (להלן , ח) - יקיים. ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה - הזכיר זה בכאן לומר , כי בעבור יופיו נשאה אשת אדניו אליו את עיניה (ראה להלן , ז). ורבנו שלמה כתב , כי כיון שראה עצמו מושל , התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו וכו'.

רד"ק:
ויעזב. ולא ידע אתו מאומה - לא היה מסתכל ונזקק לשום דבר שהיה לו , אלא הכל היה מטיל עליו; ומה שיעשה הוא יהיה עשוי , לבד מענין מאכלו , שלא היה עוזב בידו , לפי שהיה מעם אחר , כמו שאומר "כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם" (בר' מג , לב). ויש דרש (ב"ר פו , ו): כי אם הלחם אשר הוא אוכל - זה אשתו , ולשון נקיה הוא. ויהי יוסף יפה תאר - אמר זה לפי שאמר "ותשא אשת אדניו" (להלן , ז). ותאר ומראה פירשנו ברחל (בר' כט , יז).

רלב"ג - ביאור המילות:
כי אם הלחם אשר הוא אוכל - רוצה לומר , שלא היה נוגע בו יוסף כלל , כמו שפירש החכם אבן עזרא; וזה , שאדני יוסף היה יודע שיוסף הוא עברי , והנה לא יאכלו המצרים עם העברים לחם , "כי תועבה היא למצרים" (בר' מג , לב). ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה - הנה סיפר זה , כי לזאת הסיבה חשקה בו אשת אדוניו.
ריכוז קישורים