תנ"ך - ויאמר
לו
יוסף
זה
פתרנו
שלשת
השרגים
שלשת
ימים
הם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
יוֹסֵ֔ף
זֶ֖ה
פִּתְרֹנ֑וֹ
שְׁלֹ֙שֶׁת֙
הַשָּׂ֣רִגִ֔ים
שְׁלֹ֥שֶׁת
יָמִ֖ים
הֵֽם:
(בראשית פרק מ פסוק יב)
וַיֹּאמֶר
לוֹ
יוֹסֵף
זֶה
פִּתְרֹנוֹ
שְׁלֹשֶׁת
הַשָּׂרִגִים
שְׁלֹשֶׁת
יָמִים
הֵם:
(בראשית פרק מ פסוק יב)
ויאמר
לו
יוסף
זה
פתרנו
שלשת
השרגים
שלשת
ימים
הם:
(בראשית פרק מ פסוק יב)
ויאמר
לו
יוסף
זה
פתרנו
שלשת
השרגים
שלשת
ימים
הם:
(בראשית פרק מ פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
לֵיהּ
יוֹסֵף
דֵּין
פּוּשׁרָנֵיהּ
תְּלָתָה
שִׁבשִׁין
תְּלָתָה
יוֹמִין
אִינוּן
:
עין המסורה:
הם
-
י"ב
סופי
פסוקים:
*בר'
מ
,
יב
,
יח;
שמ'
יח
,
כו;
כט
,
לג;
וי'
יא
,
מב;
*במ'
א
,
טז;
שו'
ח
,
כד;
מ"א
כ
,
ג;
יש'
מט
,
כא;
יח'
יב
,
ב;
עז'
ב
,
נט;
*נחמ'
ז
,
סא.
מסורה גדולה:
הם
י"ב
סופ'
פסו'
השרגים
הסלים
ישפוטו
הם
ואכלו
אתם
גחון
קרואי
העדה
אשאלה
כספך
וגלמודה
בן
אדם
בתוך
בית
המרי
חרשא
וחביר'.
רש"י:
שלשת
ימים
הם
-
סימן
הם
לך
לשלשת
ימים;
ויש
מדרשי
אגדה
רבים.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
פתרונו
-
'פירושו';
ולא
מצאנו
מלת
'פתרון'
כי
אם
על
חלום.
יש
שואלים
,
מאין
ידע
יוסף
כי
שלשה
שריגים
הם
ימים
,
ולא
חדשים
או
שנים.
יתכן
להיות
"יום
הולדת
את
פרעה"
(להלן
,
כ)
כמו
'היום
שנולד';
כי
הנה
היום
יש
מלכים
שיעשו
משתה
ביום
תקופת
שנתם
,
ויקראו
לכל
עבדיהם
ויתנו
להם
מתנות;
או
יתכן
שהגבירה
היתה
הרה.
והראשון
קרוב
אלי.
ר' יוסף בכור שור:
שלושת
השריגים
שלשת
ימים
הם
-
הבין
יוסף
כי
לא
היה
המראה
על
ידי
שריגים
אלא
על
דרך
הזמן
,
שבזמורה
אחת
היה
יכול
כל
זה
לראות;
ואין
לומר
שלשה
חדשים
או
שלש
שנים
,
כי
אין
סברא
שיאריך
פרעה
כל
כך
זמן
הדין;
ונזכר
כי
לסוף
שלשה
ימים
היה
יום
הלידה
ויעשה
יום
משתה
,
ויהיו
שם
שריו
ועבדיו
,
ומסברא
אז
ידין
אותם.
לכך
נתן
זמן
של
שלשה
ימים.
כי
חזיון
ופתרון
הוא
כמו
חידה
,
וצריך
החוזה
והפותר
לתת
לב
לדבר
שהוא
ראוי
להיות
,
כי
יש
לפרש
בלב
כך
בכמה
עניינין
,
כמו
בכאן
,
שהיה
יכול
לומר:
שלש
שנים
או
שלשה
חדשים
או
שלשה
שבועות
,
ויש
לו
לחשוב
איזו
סברא
להיות
יותר
,
ועל
אותו
יסמוך;
כי
כל
גמרא
בלא
סברא
אינו
כלום.
רד"ק:
ויאמר.
שלשת
ימים
-
השכיל
יוסף
בחלום
וראה
,
כי
המעשה
הזה
היה
מהיר
מאד
,
כי
בשעה
פרחה
ועלתה
נצה
והבשילו
ענבים
ועשה
היין.
לפיכך
לקח
הזמן
המועט
,
ואמר
ימים
,
ולא
'חדשים'
ולא
'שנים'.