תנ"ך - פרעה קצף על־עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים: (בראשית פרק מא פסוק י)

טקסט וניקוד:

פַּרְעֹה קָצַף עַל־עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים: (בראשית פרק מא פסוק י)

טקסט בלבד:

פרעה קצף על־עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים: (בראשית פרק מא פסוק י)

תיקון קוראים:

פרעה קצף על־עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים: (בראשית פרק מא פסוק י)

תרגום אונקלוס:
פַּרעֹה רְגֵיז עַל עַבדוֹהִי וִיהַב יָתִי בְּמַטְרַת בֵּית רַב קָטוֹלַיָא יָתִי וְיָת רַב נַחתּוֹמֵי :

עין המסורה:
במשמר - ג' בפתח: *בר' מ , ג , ז; מא , י.

מסורה קטנה:
על - עבדיו - ל'; במשמר - ג'.

רשב"ם:
פרעה קצף על עבדיו. כל פרעה בלשון מצרים - 'מלך' , וכן כל מלכי מצרים נקראים; ושל פלשתים - "אבימלך" (בר' כו , א) , אפילו בימי דוד: "בשנותו את טעמו לפני אבימלך" (תה' לד , א); ושל ירושלים - "מלכי צדק" (בר' יד , יח); ביהושוע: "אדני צדק מלך שלם" (ראה יהו' י , א); ובימי דוד: "על דברתי" - אני מבטיח שתהיה "מלכי צדק" (תה' קי , ד) , מלך ירושלים; ושל עמלק - אגג; בימי משה: "וירום מאגג מלכו" (במ' כד , ז) , ובימי שאול: "אגג מלך עמלק" (ש"א טו , ח). אף כאן פרעה - לשון מלכות , כי בשמו של מלך אין אומרין לפניו 'דוד קצף על עבדיו' , אלא כך אומרין לפניו: המלך קצף על עבדיו; וכן לפנינו: "אני פרעה" (להלן , מד) - אני אהיה המלך לבדי , כדכתיב "רק הכסא אגדל ממך" (להלן , מ); לכן נקרא יוסף "אברך" (להלן , מג) - אב למלך. ובספר 'לקח טוב' (מא , י) פירש כמותי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
פרעה קצף על עבדיו - לפי דעתי , כי אין פרעה שם עצם , רק שם תואר , והוא מלשון מצרים; כמו "חירם" בצור (ש"ב ה , יא). גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל 'נגיד המאמינים'. על כן מצאנו "פרעה" בימי אברהם (בר' יב , טו) ובימי יוסף , ומת פרעה וקם פרעה; וכן בימי ירמיהו (ראה יר' מד , ל). הלא תראה הכתוב יפרש מה טעם 'פרעה' , כי הוא "מלך מצרים" (שם); והעד: "חפרע" (שם) , שהוא שם העצם. וכן "פרעה נכה" (יר' מו , ב) , כי 'נכה' שם העצם. ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה (ויק"ר כ , א) , כי לא לקחו מלך מצרים. ועֵד שני , שאמר שר המשקים: פרעה קצף על עבדיו , וכן אמר יוסף: "את שלום פרעה" , "הראה את פרעה" , "יעשה פרעה" (להלן , טז , כח , לד) , ואין מדרך מוסר עם המלכים להזכיר שם העצם. אתי ואת שר האופים - אמר אתי פעם שנית , כי כן דרך הלשון , כמו "ואני אנה אני בא" (בר' לז , ל).

ר' יוסף בכור שור:
פרעה קצף על עבדיו - כלומר: קצף המלך על עבדיו; כי פרעה אינו שם איש , אלא שם מלכות. לא היה מדבר עם המלך כאילו מדבר עמו פה אל פה , אלא כאדם שמספר לפני המלך והמלך שומע , ומפני אימת מלכות היה ירא לדבר אל המלך פה אל פה.

רד"ק:
פרעה. אותי ואת שר האופים - אע"פ שזכר אותי , שנה עוד , מפני הדברים שביניהם , כי כן דרך הלשון; כמו "אם באמת ובתמים" (שו' ט , טז) , ששנה אותו מפני הדברים שהיו ביניהם; וכן "ואין אני ואחי ונערי וגו'" , ושנה "אין אנחנו פושטים בגדינו" (נחמ' ד , יז) , מפני הדברים שהיו ביניהם.
ריכוז קישורים