תנ"ך - והנה מן־היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ: (בראשית פרק מא פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ: (בראשית פרק מא פסוק ב)

טקסט בלבד:

והנה מן־היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו: (בראשית פרק מא פסוק ב)

תיקון קוראים:

והנה מן־היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו: (בראשית פרק מא פסוק ב)

תרגום אונקלוס:
וְהָא מִן נַהרָא סָלְקָן שְׁבַע תּוֹרָן שַׁפִּירָן לְמִחזֵי וּפַטִימָן בְּסַר וְרָעֲיָן בְּאַחוָא :

עין המסורה:
שבע פרות - י"ד זוגין , חד לית בה ה"א ותינינא כתיב ה"א: בר' מא , ב , ד. - *שמ' ט , ח , י. - כח , כד; לט , יז. - ש"א כג , יט; כו , א. - ש"ב יח , כט , לב. - כ , יד , טו. - יש' ב , יא , יז. - יר' ל , יח; לא , לז. - לב , יא , יב. - יח' לד , ז , ט. - מ , כג , כז. - תה' נ , ו; צז , ו. - *עז' ב , סג; נחמ' ז , סה. - דה"א ח , כח; כג , ט. ותרעינה - ב': בר' מא , ב , יח. באחו - ב': בר' מא , ב , יח.

מסורה קטנה:
יפות - ל' מל'; ותרעינה - ב'.

רש"י:
יפות מראה - סימן הוא לימי שובע , שהבריות נראות יפות זו לזו , שאין עין בריה צרה בחברתה (ראה ב"ר פט , ד). באחו - אגם; 'מרישק' בלעז; כמו "ישגא (בנוסחנו: ישגה) אחו בלי מים" (איוב ח , יא). ודקות בשר - 'טינבש' בלעז , לשון 'דק'.

רשב"ם:
והנה מן היאר עולות - דרך ארץ לשתות הבהמות ביחד , וחוזרות ועולות ורועות באחו. באחו - מקום עשבים , כדכתיב "ישגא (בנוסחינו: ישגה) אחו בלי מים" (איוב ח , יא).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
באחו - יש אומרים (ראה רש"י ורשב"ם) , שפירושו: עמק בו צמחים; ויש אומרים (השרשים: 'אחה') , שהוא שם צמח , והבי"ת נוסף כבי"ת "השביעני במרורים" (איכה ג , טו). ועל שני הפירושים , "כי הוא בין אחים יפריא" (הו' יג , טו) - הוא אחיו בן אמו (ע"פ בר' מג , כט).

ר' יוסף בכור שור:
ובריאות בשר - שמינות , כמו "ועגלון איש בריא מאד" (שו' ג , יז) - שמן; וגם "בריאות" שבשבולים (להלן , ה) - לשון 'שומן' ו'חלב' , כמו "חלב כליות חטה" (דב' לב , יד). באחו - באגם , כמו "הישגא (בנוסחנו: ישגה) אחו בלי מים" (איוב ח , יא).

רמב"ן:
והנה מן היאור עולות - בעבור כי ארץ מצרים תשתה מן היאור , וממנו להם השובע והרעב , ראה אותן עולות מן היאור. והפרות - סימן לחרישה , וה"שבלים" (להלן , ה) - סימן לקציר , כמו שאמר "אשר אין חריש וקציר" (בר' מה , ו); ראה כי היאור לא יעלה , רק מעט , ואין חריש , ואשר יזרעו מעט במקומות הלחים , יבא קדים רוח יי' (ע"פ הו' יג , טו) וישרוף אותם , כאשר ראה אותם "שדופות קדים" (להלן , ו). והנראה ממשמע הכתובים , כי היה השובע בארץ מצרים לבדה , כאשר נאמר "שבע גדול בכל ארץ מצרים" (להלן , כט) , וכן "אשר היה (לפנינו: היו) בארץ מצרים" (להלן , מח) , אבל הרעב היה בכל הארצות , וכן פתר יוסף: "וקמו שבע שני רעב אחריהן" (להלן , ל) , ולא הזכיר 'בארץ מצרים' , ועל כן לא יכלו בשאר הארצות לקבץ אכל , ואפילו אם שמעו העניין כי היה מפורסם מאד. ואולי היה בחלום רמז מזה במה שהזכיר: ותרעינה באחו , כי שם היה מרעיהן ומעמדן , אבל הרעות אחרי אכלן את הטובות תתהלכנה בארץ , ולא ידע פרעה אנה הלכו. באחו - אגם , כמו "ישגא אחו" (איוב ח , יא); לשון רבנו שלמה. ואיננו נכון , כי אחו - שם העשב הגדל , כמו "היגאה גומא בלא ביצה ישגא אחו בלי מים. עודנו באבו לא יקטף" (שם , יא - יב); והנה איננו האגם. ואולי ירצה לומר , שיקרא העשב הנעשה באגמים על שם האגם. והנכון שיהיה אחו - שם כולל הדשא והעשב הנעשה על שפת הנהרות והאגמים , ויהיה בי"ת באחו כמו "לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" (מש' ט , ה) , כי על שפת היאור היו רועות , כמו שאמר "אצל הפרות על שפת היאור" (להלן , ג). ואולי הוא מלשון 'אחוה' (ראה שרשים: 'אחה') , בעבור היות מיני העשבים רבים גדלים יחד.

רד"ק:
והנה. מן היאור עולות שבע פרות - היה זה מענין הפתרון , כי יאור מצרים עולה ומשקה הארץ , והפרות חורשות ודשות התבואה. ותרעינה באחו - כי היו מוצאות חציר לרוב.

רלב"ג - ביאור המילות:
ודקות בשר - הוא מעניין ה'דלות' וה'דקיקות'. והנה היו שבע הפרות בריאות משל לשבע שני השָּׂבָע , ושבע הפרות דלות הבשר שעולות אחריהן - משל לשבע שני הרעב שיבאו אחריהן.
ריכוז קישורים