תנ"ך - ועל
השנות
החלום
אל־פרעה
פעמים
כי־נכון
הדבר
מעם
האלהים
וממהר
האלהים
לעשתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַ֨ל
הִשָּׁנ֧וֹת
הַחֲל֛וֹם
אֶל־פַּרְעֹ֖ה
פַּעֲמָ֑יִם
כִּֽי־נָכ֤וֹן
הַדָּבָר֙
מֵעִ֣ם
הָאֱלֹהִ֔ים
וּמְמַהֵ֥ר
הָאֱלֹהִ֖ים
לַעֲשֹׂתֽוֹ:
(בראשית פרק מא פסוק לב)
וְעַל
הִשָּׁנוֹת
הַחֲלוֹם
אֶל־פַּרְעֹה
פַּעֲמָיִם
כִּי־נָכוֹן
הַדָּבָר
מֵעִם
הָאֱלֹהִים
וּמְמַהֵר
הָאֱלֹהִים
לַעֲשֹׂתוֹ:
(בראשית פרק מא פסוק לב)
ועל
השנות
החלום
אל־פרעה
פעמים
כי־נכון
הדבר
מעם
האלהים
וממהר
האלהים
לעשתו:
(בראשית פרק מא פסוק לב)
ועל
השנות
החלום
אל־פרעה
פעמים
כי־נכון
הדבר
מעם
האלהים
וממהר
האלהים
לעשתו:
(בראשית פרק מא פסוק לב)
תרגום אונקלוס:
וְעַל
דְּאִתַּנִי
חֶלמָא
לְפַרעֹה
תַּרתֵּין
זִמנִין
אֲרֵי
תָקֵין
פִּתגָמָא
מִן
קֳדָם
יְיָ
וּמוֹחֵי
יְיָ
לְמַעבְּדֵיהּ
:
עין המסורה:
מעם
האלהים
-
ב':
בר'
מא
,
לב;
דה"ב
י
,
טו.
לעשתו
-
ה'
וחסר:
*בר'
מא
,
לב;
שמ'
יב
,
מח;
דב'
ל
,
יד;
יר'
א
,
יב;
דה"ב
ל
,
ג.
מסורה גדולה:
לעשתו
ה'
וחס'
וממהר
האלהים
לעשתו
ואז
יקרב
לעשתו
בפיך
ובלבבך
כי
שקד
אני
על
דברי
לעשתו
כי
לא
יכלו
לעשתו.
רש"י:
נכון
-
מזומן.
בשבע
שנים
הטובות
נאמר
"הגיד
לפרעה"
(לעיל
,
כה);
לפי
שהיה
סמוך
,
ובשבע
שני
רעב
נאמר
"הראה
את
פרעה"
(לעיל
,
כח)
,
לפי
שהיה
הדבר
מופלג
ורחוק
ונופל
בו
לשון
'מראה'.
רשב"ם:
ועל
השנות
החלום
וגו'
-
אבל
חלומות
של
יוסף
,
אעפ"י
שנשנו
באלומות
ובכוכבים
,
אילו
היו
בלילה
אחד
,
כאלה
,
היו
נמהרים.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ועל
השנות
-
בניין
'נפעל'
,
מגזרת
'שנים';
וטעמו:
הפרות
והשבלים
גם
הוא
לעד
,
כי
הדבר
נכון;
ובעבור
היות
החלומות
בלילה
אחד
,
לעד
,
כי
ממהר
האלהים.
ר' יוסף בכור שור:
כי
נכון
הדבר
וגו'
-
ומה
שבא
בשני
סגנונין
,
כדי
שיוָדע
פתרונו
יפה
,
כמו
שפירשתי
(לעיל
,
ז).
רמב"ן:
ועל
השנות
החלום
אל
פרעה
פעמים
-
טעם
השנות
החלום
,
שנשנה
שני
פעמים
בלילה
אחד
,
כי
היה
אפשר
שיראה
בחלום
אחד
הפרות
והשבלים
להודיעו
כי
אין
חריש
וקציר
,
ועשה
ממנו
שני
חלומות
באים
זה
אחר
זה
בלילה
אחד
,
ואין
דרך
החולמים
כן;
להודיע
כי
הדבר
מזומן
וממהר
האלהים
לעשותו.
וזה
טעם
פעמים
,
כי
לא
נשנה
בפעם
אחת.
ורבי
אברהם
מפרש
,
כי
השנות
החלום
בפרות
ובשבלים
-
לְעֵד
כי
הדבר
נכון
וקיים
,
אבל
בעבור
כי
היה
פעמים
בלילה
אחד
-
לְעֵד
כי
ממהר
האלהים
לעשותו.
ואם
כן
,
נאמר
שהיה
די
בשבלים
,
כי
הוא
המודיע
הרעב.
רד"ק:
ועל
השנות.
אמר
פעמים
אחר
שאמר
השנות
,
לתוספת
באור.