תנ"ך - ויאמר
לא־ירד
בני
עמכם
כי־אחיו
מת
והוא
לבדו
נשאר
וקראהו
אסון
בדרך
אשר
תלכו־בה
והורדתם
את־שיבתי
ביגון
שאולה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֕אמֶר
לֹא־יֵרֵ֥ד
בְּנִ֖י
עִמָּכֶ֑ם
כִּֽי־אָחִ֨יו
מֵ֜ת
וְה֧וּא
לְבַדּ֣וֹ
נִשְׁאָ֗ר
וּקְרָאָ֤הוּ
אָסוֹן֙
בַּדֶּ֙רֶךְ֙
אֲשֶׁ֣ר
תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ
וְהוֹרַדְתֶּ֧ם
אֶת־שֵׂיבָתִ֛י
בְּיָג֖וֹן
שְׁאֽוֹלָה:
(בראשית פרק מב פסוק לח)
וַיֹּאמֶר
לֹא־יֵרֵד
בְּנִי
עִמָּכֶם
כִּי־אָחִיו
מֵת
וְהוּא
לְבַדּוֹ
נִשְׁאָר
וּקְרָאָהוּ
אָסוֹן
בַּדֶּרֶךְ
אֲשֶׁר
תֵּלְכוּ־בָהּ
וְהוֹרַדְתֶּם
אֶת־שֵׂיבָתִי
בְּיָגוֹן
שְׁאוֹלָה:
(בראשית פרק מב פסוק לח)
ויאמר
לא־ירד
בני
עמכם
כי־אחיו
מת
והוא
לבדו
נשאר
וקראהו
אסון
בדרך
אשר
תלכו־בה
והורדתם
את־שיבתי
ביגון
שאולה:
(בראשית פרק מב פסוק לח)
ויאמר
לא־ירד
בני
עמכם
כי־אחיו
מת
והוא
לבדו
נשאר
וקראהו
אסון
בדרך
אשר
תלכו־בה
והורדתם
את־שיבתי
ביגון
שאולה:
(בראשית פרק מב פסוק לח)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
לָא
יֵיחוֹת
בְּרִי
עִמְכוֹן
אֲרֵי
אֲחוּהִי
מִית
וְהוּא
בִלחוֹדוֹהִי
אִשׁתְּאַר
וִיעָרְעִינֵיהּ
מוֹתָא
בְּאוֹרחָא
דִּתהָכוּן
בַּהּ
וְתַחֲתוּן
יָת
סֵיבְתִי
בְּדָווֹנָא
לִשׁאוֹל
:
עין המסורה:
וקראהו
-
ד'
זוגות
מחליפין
(המלה
הראשונה
באל"ף
והשניה
ללא
אל"ף):
*בר'
מב
,
לח;
מד
,
כט.
-
יהו'
כא
,
ל;
דה"א
ו
,
נט.
-
ש"ב
כג
,
לז;
דה"א
יא
,
לט.
-
יר'
ו
,
יד;
ח
,
יא.
(וחילופיהם
(הראשונה
ללא
אל"ף
והשניה
באל"ף):
בר'
כה
,
כד;
לח
,
כז.
-
בר'
מו
,
יג;
דה"א
ז
,
א.
-
ש"ב
כב
,
מ;
תה'
יח
,
מ.
-
מ"ב
יט
,
כה;
יש'
לז
,
כו.)
מסורה קטנה:
נשאר
-
ל'
וכל
הנשאר
דכות';
שאולה
-
ל'
מל'
בת'.
רש"י:
לא
ירד
בני
עמכם
-
לא
קיבל
דבריו
של
ראובן;
אמר:
בכור
שוטה
הוא
זה
,
האומר
להמית
את
בניו;
וכי
בניו
הם
ולא
בני
(ראה
ב"ר
צא
,
ט)?
ר' יוסף בכור שור:
כי
אחיו
מת
-
ואין
לי
עליו
תמורה.
וקראהו
אסון
-
כמו
'אם
קראהו
אסון';
ועוד
,
מה
אועיל
כי
אמית
את
בניך?
הרי
שלשה
אבודים!
רד"ק:
ויאמר.
מת
-
כך
אני
חושב
,
כי
מת;
כי
אִלו
היה
חי
,
הייתי
שומע
עליו
שום
דבר.
וקראהו
אסון
-
פירשתיו
(לעיל
,
ד).
רלב"ג - ביאור המילות:
והורדתם
את
שיבתי
ביגון
שאולה
-
רוצה
לומר
,
כי
עתה
שגדל
בנימן
,
היה
מתנחם
בו
קצת
נחמה
מעניין
יוסף
,
ואילו
ימות
בדרך
אשר
ילכו
בה
,
לא
יסור
אבל
יעקב
עד
יום
מותו
,
כי
לא
ישאר
לו
מרחל
דבר
יתנחם
בו.