יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עין המסורה:
בי
אדני
-
ז':
*בר'
מג
,
כ;
מד
,
יח;
במ'
יב
,
יא;
שו'
ו
,
יג;
ש"א
א
,
כו;
מ"א
ג
,
יז
,
כו.
רש"י:
בי
אדני
-
לשון
'בעיא
ותחנונים'
הוא
,
ולשון
ארמי:
בייא
בייא
(ראה
יומא
סט
,
ב).
ירד
ירדנו
-
ירידה
היא
לנו
,
רגילים
היינו
לפרנס
את
אחרים
,
עכשיו
אנו
צריכים
לך
(ראה
ב"ר
צב
,
ד).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
בי
אדוני
-
לשון
בקשה.
ולפי
דעתי
,
שהוא
דרך
קצרה
,
כמו
"בי
אדוני
המלך
העון"
(ראה
ש"א
כה
,
כד;
ש"ב
יד
,
ט).
וטעם
'העון'
במקום
הזה
,
כמו
"גדול
עוני
מנשוא"
(בר'
ד
,
יג).
והטעם:
עשה
בי
מה
שתרצה
ושמעני.
רמב"ן:
בי
אדני
-
לשון
בעיא
ותחנונים
הוא
,
ובלשון
ארמית
(יומא
סט
,
ב):
'בייא
בייא';
לשון
רבנו
שלמה.
וזה
דבר
זר
מאד
לסמכו
אל
מלת
לשון
סורסי
,
ואינה
דומה
אליה
,
כי
'בייא'
כולה
מלה
,
לא
תשתנה
ולא
יאמר
ממנה
בי.
ועוד
שהמלה
ההיא
אינה
'לשון
בעיא
ותחנונים'
כמו
שאמר
הרב
,
אבל
היא
לשון
צעקה
ותרעומת
על
שבר
ועל
עוות
דבר
,
כגון
מלת
"אבוי"
בלשון
קדש
(מש'
כג
,
כט)
,
והיא
ידועה
בלשון
ערב
,
ירגילו
אותה
בקינותיהם
כולן
,
בפתחות
הבי"ת
,
ובלשון
יון:
'בייא'
,
בבי"ת
רפא
בשוא
,
יאמרו
אותה
על
הדוחק
והצער.
ובבראשית
רבא
(יב
,
י)
בסדר
'בראשית':
מהו
"סלו
לרוכב
בערבות
ביה
שמו"
(תה'
סח
,
ה)?
אין
לך
כל
מקום
ומקום
שאין
לו
ממונה
על
בייה
שלו;
אגריקוס
במדינה
ממונה
על
בייה
שלו
,
אגבטוס
במדינה
ממונה
על
בייה
שלו;
כך
מי
ממונה
על
בייה
של
עולמו?
הקדוש
ברוך
הוא.
רוצה
לומר
,
שבכל
מקום
יש
ממונה
על
הצעקה
ועל
העוות
,
והקדוש
ברוך
הוא
ממונה
על
צעקת
העשוקים
בעולם
הצועקים
'בייא'.
ועוד
לפנינו
בפרשת
'ויגש
אליו'
(ב"ר
צג
,
ו):
אמר
לו
יהודה:
בייא
אתה
מעביר
עלינו
,
משכך
אמרת
לנו
"ואשימה
עיני
עליו"
(בר'
מד
,
כא)
,
זו
היא
השמת
עין!?
ובפרשת
'ויהי
בשלח'
(שמ"ר
ב
,
ח):
שמא
אני
מעביר
בייא
על
בריה?!
ובפרשת
'וישמע
יתרו'
(שם
כז
,
ח):
נתמנה
אדם
ונטל
טלית
,
כל
טרח
צבור
עליו;
אם
ראה
אדם
מעביר
בייה
על
חבירו
או
עובר
עבירה
ולא
מיחה
,
הוא
נענש
עליו;
ובפרשת
'אשה
כי
תזריע'
(ראה
ערוך:
'ביאה'):
צווח
אנא
בייא
עליכון;
וכן
במקומות
הרבה.
ואנקלוס
שתרגם
בי
אדני:
"בבעו"
,
לא
שהוציא
מלת
בי
מן
'בעו'
,
אבל
רדף
העניין
,
שהוא
בא
בכל
מקום
בעניין
הבקשה.
ורבי
אברהם
אמר
,
כי
בי
אדני
-
דרך
קצרה
בלשון
הקדש
,
והוא
כמו
"בי
אני
אדני
המלך
העון"
(ראה
ש"א
כה
,
כד)
,
והטעם:
עשה
בי
מה
שתרצה
ותשמעני.
ואם
כן
נכון
הוא
שיאמר
אדם
'בי
אחי'
,
או
'בי
שמעני'
,
ולא
מצאתי
שתבא
מלת
'בי'
,
רק
עם
'אדני'
או
עם
השם
הנכבד
הנכתב
באל"ף
דל"ת
(שמ'
ד
,
י)
,
שגם
הוא
לשון
'אדון'!
ולכן
אני
אומר
,
שפירושו:
בי
בעצמי
אתה
אדון
ומושל;
ובאו
שני
כנויים
לחזוק
,
כמו
"ולי
אני
עבדך"
(מ"א
א
,
כו);
"בי
אני
אדני
המלך";
ודומה
לזה:
"כי
בי
בעזרך"
(הו'
יג
,
ט)
-
כי
בי
עזרך
,
בעזרך
אני.