תנ"ך - וישימו
לו
לבדו
ולהם
לבדם
ולמצרים
האכלים
אתו
לבדם
כי
לא
יוכלון
המצרים
לאכל
את־העברים
לחם
כי־תועבה
הוא
למצרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּשִׂ֥ימוּ
ל֛וֹ
לְבַדּ֖וֹ
וְלָהֶ֣ם
לְבַדָּ֑ם
וְלַמִּצְרִ֞ים
הָאֹכְלִ֤ים
אִתּוֹ֙
לְבַדָּ֔ם
כִּי֩
לֹ֨א
יוּכְל֜וּן
הַמִּצְרִ֗ים
לֶאֱכֹ֤ל
אֶת־הָֽעִבְרִים֙
לֶ֔חֶם
כִּי־תוֹעֵבָ֥ה
הִ֖וא
לְמִצְרָֽיִם:
(בראשית פרק מג פסוק לב)
וַיָּשִׂימוּ
לוֹ
לְבַדּוֹ
וְלָהֶם
לְבַדָּם
וְלַמִּצְרִים
הָאֹכְלִים
אִתּוֹ
לְבַדָּם
כִּי
לֹא
יוּכְלוּן
הַמִּצְרִים
לֶאֱכֹל
אֶת־הָעִבְרִים
לֶחֶם
כִּי־תוֹעֵבָה
הִוא
לְמִצְרָיִם:
(בראשית פרק מג פסוק לב)
וישימו
לו
לבדו
ולהם
לבדם
ולמצרים
האכלים
אתו
לבדם
כי
לא
יוכלון
המצרים
לאכל
את־העברים
לחם
כי־תועבה
הוא
למצרים:
(בראשית פרק מג פסוק לב)
וישימו
לו
לבדו
ולהם
לבדם
ולמצרים
האכלים
אתו
לבדם
כי
לא
יוכלון
המצרים
לאכל
את־העברים
לחם
כי־תועבה
הוא
למצרים:
(בראשית פרק מג פסוק לב)
תרגום אונקלוס:
וְשַׁוִיאוּ
לֵיהּ
בִּלחוֹדוֹהִי
וּלהוֹן
בִּלחוֹדֵיהוֹן
וּלמִצרָאֵי
דְּאָכְלִין
עִמֵיהּ
בִּלחוֹדֵיהוֹן
אֲרֵי
לָא
יָכְלִין
מִצרָאֵי
לְמֵיכַל
עִם
עִברָאֵי
לַחמָא
אֲרֵי
בְעִירָא
דְמִצרָאֵי
דָחֲלִין
לֵיהּ
עִברָאֵי
אָכְלִין
:
עין המסורה:
ולהם
-
ח':
בר'
ו
,
כא;
מג
,
לב;
*דב'
א
,
לט;
שו'
ו
,
ה;
*עז'
ב
,
סה;
ו
,
כ;
נחמ'
ז
,
סז;
דה"ב
כה
,
יד.
יוכלון
-
ב':
בר'
מג
,
לב;
מד
,
א.
המצרים
-
ד'
בתורה:
בר'
יב
,
יב
,
יד;
מג
,
לב;
דב'
כו
,
ו.
המצרים
-
ה':
בר'
יב
,
יב
,
יד;
מג
,
לב;
דב'
כו
,
ו;
יהו'
כד
,
ז.
רש"י:
כי
תועבה
היא
-
דבר
שנאוי
הוא
למצרים
לאכול
את
העברים;
ואונקלוס
נתן
טעם
לדבר.
רשב"ם:
כי
תועבה
וכיחוי
וביזוי
היו
למצרים
לאכול
עם
אנשי
עבר
הנהר
,
כי
נבזים
היו
בעיניהם;
ואנשי
מצרים
גסי
רוח
היו
,
כדכתיב
"קראתי
לזאת
רהב
הם
שבת"
(יש'
ל
,
ז).
וכן
"כי
תועבת
מצרים
כל
רועה
צאן"
(בר'
מו
,
לד)
-
מבזים
היו
בעיניהם
הרועים
,
לפי
שהצאן
היה
מאוס
בעיניהם
,
כדכתיב
"הן
נזבח
את
תועבת
מצרים
לעיניהם
ולא
יסקלונו"
(שמ'
ח
,
כב)
-
דבר
המשוקץ
למצרים
ומאוס
נזבח
לעיניהם
לצורינו
,
ולא
יבזו
אותנו
לסוקלנו
באבנים
דרך
בזיון?
כמו
שמצינו
בשמעי
בן
גרה
"יצא
יצוא
ומקלל.
ויסקול"
(ראה
ש"ב
טז
,
ה
-
ו)
-
קילל
דוד
וסיקל
בעפר
,
דרך
ביזיון.
ר' יוסף בכור שור:
וישימו
לו
לבדו
ולהם
לבדם
-
מפני
גדולתו
,
כי
אין
דרך
לאכול
על
שולחן
המלך
,
רק
גדוליו
ומיודעיו.
ולהם
לבדם
-
לאחיו
ולמצרים
לבדם
,
אלא
שאחיו
היה
סמוך
לו
,
כמו
שנאמר
וישבו
לפניו.
ויתמהו
האנשים
-
על
שהיה
יודע
דרך
לידתן.
רד"ק:
וישימו
לו
לבדו
-
דרך
גדולה
וכבוד
,
כמנהגו.
ולהם
לבדם
ולמצרים...
לבדם
-
אמר
הטעם
,
כי
לא
יוכלון;
כי
העברים
היו
אוכלים
בשר
,
כמו
שאמר
"וטבוח
טבח"
(לעיל
,
טז)
,
והמצרים
-
לא.
ומה
שהיו
מגדלים
הצאן
-
לחלב
ולגזה.
ואמרו
(ראה
ת"א)
,
שהיו
עובדים
מזל
טלה
,
לפיכך
לא
היו
אוכלים
שום
בשר
בהמה.