תנ"ך - ולקחתם
גם־את־זה
מעם
פני
וקרהו
אסון
והורדתם
את־שיבתי
ברעה
שאלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּלְקַחְתֶּ֧ם
גַּם־אֶת־זֶ֛ה
מֵעִ֥ם
פָּנַ֖י
וְקָרָ֣הוּ
אָס֑וֹן
וְהוֹרַדְתֶּ֧ם
אֶת־שֵׂיבָתִ֛י
בְּרָעָ֖ה
שְׁאֹֽלָה:
(בראשית פרק מד פסוק כט)
וּלְקַחְתֶּם
גַּם־אֶת־זֶה
מֵעִם
פָּנַי
וְקָרָהוּ
אָסוֹן
וְהוֹרַדְתֶּם
אֶת־שֵׂיבָתִי
בְּרָעָה
שְׁאֹלָה:
(בראשית פרק מד פסוק כט)
ולקחתם
גם־את־זה
מעם
פני
וקרהו
אסון
והורדתם
את־שיבתי
ברעה
שאלה:
(בראשית פרק מד פסוק כט)
ולקחתם
גם־את־זה
מעם
פני
וקרהו
אסון
והורדתם
את־שיבתי
ברעה
שאלה:
(בראשית פרק מד פסוק כט)
תרגום אונקלוס:
וְתִדבְּרוּן
אַף
יָת
דֵּין
מִן
קֳדָמַי
וִיעָרְעִינֵיהּ
מוֹתָא
וְתַחֲתוּן
יָת
סֵיבְתִי
בְּבִשׁתָּא
לִשׁאוֹל
:
עין המסורה:
ולקחתם
-
ו':
בר'
מד
,
כט;
שמ'
יב
,
כב;
וי'
כג
,
מ;
במ'
יג
,
כ;
יהו'
ו
,
יח;
ש"א
ו
,
ח.
וקרהו
-
ד'
זוגות
מחליפין:
המלה
הראשונה
באל"ף
והשניה
ללא
אל"ף:
*בר'
מב
,
לח;
מד
,
כט.
-
יהו'
כא
,
ל;
דה"א
ו
,
נט.
-
ש"ב
כג
,
לז;
דה"א
יא
,
לט.
-
יר'
ו
,
יד;
ח
,
יא.
וחילופיהם
(הראשונה
ללא
אל"ף
והשניה
באל"ף):
בר'
כה
,
כד;
לח
,
כז.
-
בר'
מו
,
יג;
דה"א
ז
,
א.
-
ש"ב
כב
,
מ;
תה'
יח
,
מ.
-
מ"ב
יט
,
כה;
יש'
לז
,
כו.
וקרהו
-
ג'
(בלישנא):
בר'
מד
,
כט;
אס'
ד
,
ז;
ו
,
יג.
מסורה גדולה:
ד'
זוג'
מן
תריי'
קדמ'
מפק'
א'
ותינ'
לא
מפק'
א'
משאל
משל
וקראהו
וקרהו
הבארתי
הברתי
וירפאו
וירפו.
וחלופיהון
ד'
זוג'
קדמ'
לא
מפק'
א'
ותינ'
מפק'
א'
תומם
תאומים
ופוה
ופואה
ותזרני
ותאזרני
להשות
להשאות.
רש"י:
וקרהו
אסון
-
שהשטן
מקטרג
בשעת
הסכנה
(ראה
ב"ר
צא
,
ט).
והורדתם
את
שיבתי
וגו'
-
עכשיו
,
כשהוא
אצלי
אני
מתנחם
בו
על
אמו
ועל
אחיו
,
ואם
ימות
זה
דומה
עלי
ששלשתן
מתו
ביום
אחד.
רמב"ן:
וקרהו
אסון
והורדתם
את
שיבתי
-
ואם
יקראנו
אסון
כאחיו
,
תורידו
את
שיבתי
ברעה
שאולה.
או
וקרהו
אסון
-
שיקראנו
כן
מפני
היותו
נער
ורך
(ע"פ
דה"א
כב
,
ה)
,
ולא
נסה
ללכת
בדרך
,
וכמו
שאמר
למעלה
"פן
יקראנו
אסון"
(בר'
מב
,
ד);
כי
פירוש
אסון
-
מות
מקרית
,
כמתים
בידי
אדם
וחיה
רעה
או
בשנוי
האויר
בדרך.