תנ"ך - ויאמר
השבעה
לי
וישבע
לו
וישתחו
ישראל
על־ראש
המטה:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֗אמֶר
הִשָּֽׁבְעָה֙
לִ֔י
וַיִּשָּׁבַ֖ע
ל֑וֹ
וַיִּשְׁתַּ֥חוּ
יִשְׂרָאֵ֖ל
עַל־רֹ֥אשׁ
הַמִּטָּֽה:
פ
(בראשית פרק מז פסוק לא)
וַיֹּאמֶר
הִשָּׁבְעָה
לִי
וַיִּשָּׁבַע
לוֹ
וַיִּשְׁתַּחוּ
יִשְׂרָאֵל
עַל־רֹאשׁ
הַמִּטָּה:
פ
(בראשית פרק מז פסוק לא)
ויאמר
השבעה
לי
וישבע
לו
וישתחו
ישראל
על־ראש
המטה:
פ
(בראשית פרק מז פסוק לא)
ויאמר
השבעה
לי
וישבע
לו
וישתחו
ישראל
על־ראש
המטה:
פ
(בראשית פרק מז פסוק לא)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
קַיֵים
לִי
וְקַיֵים
לֵיהּ
וּסגֵיד
יִשׂרָאֵל
עַל
רֵישׁ
עַרסָא
:
רש"י:
וישתחו
ישראל
-
'תעלא
בעדניה
סגיד
ליה'
(ראה
מגילה
טז
,
ב).
על
ראש
המטה
-
הפך
עצמו
לצד
השכינה
(ראה
תנח'
ויחי
ו);
מכאן
אמרו
(שבת
יב
,
ב)
,
שהשכינה
למעלה
ממראשותיו
של
חולה.
דבר
אחר:
על
ראש
המטה
-
על
שהיתה
מטתו
שלמה
ואין
בה
רשע
(ראה
ספ"ד
לא)
,
שהרי
יוסף
מלך
הוא
,
ועוד
שנשבה
לבין
הגוים
,
והרי
הוא
בצדקו.
רשב"ם:
וישתחו
ישראל
ליוסף
ממקום
שהיה
על
המטה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וישתחו
ישראל
-
שחלק
כבוד
למלכות
(ראה
מגילה
טז
,
ב).
והנכון
בעיני
,
שנתן
שבח
לשם.
ואין
זה
כהשתחוית
אברהם
(ראה
בר'
כג
,
ז)
,
כי
שם
מפורש
"לבני
חת"
(שם).
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
וישתחו
ישראל
-
לא
שהשתחוה
ליוסף
,
כי
אין
ראוי
לאב
שישתחוה
לבן
,
רק
השתחוה
לשם
,
כי
אז
היה
בטוח
שיובא
אל
קבר
אבותיו
כתאותו
,
ועל
זה
נתן
החנות
לשם.
וכל
זה
,
לחזק
לבות
בני
אדם
על
דבר
ארץ
ישראל
,
לחבבה
בעיניהם
ולהיותם
שם
בחייהם
ובמותם
,
כי
רוב
המצות
תלויות
בארץ.
על
ראש
המטה
-
שהיה
שוכב
עליה.
ר' יוסף בכור שור:
ויאמר
השבעה
לי
-
נראה
עתה
ש"שים
נא
ידך
תחת
יריכי"
(לעיל
,
כט)
אינו
על
דרך
שבועה
,
אלא
על
דרך
להיות
משועבד
לו
,
כמו
שפירשתי
(שם)
,
שלאחר
שהודה
להיות
תחת
יריכו
,
אמר
לו:
השבעה
לי.
וישתחוו
(לפנינו:
וישתחוו)
ישראל
על
ראש
המטה
-
להודות
להקדוש
ברוך
הוא
על
שנתן
בלבו
של
יוסף
לעשות
רצונו;
ורבותינו
פירשו
(מגילה
טז
,
ב)
,
כי
ליוסף
השתחוה
,
ואמרו
על
זה:
תעלה
בעידניה
,
סגיד
ליה!
רמב"ן:
השבעה
לי
וישבע
לו
-
לא
היה
יעקב
חושד
בבנו
הצדיק
האהוב
לו
שימרה
על
מצות
אביו
ועל
הדבר
אשר
הבטיחו
"אנכי
אעשה
כדבריך"
(לעיל
,
ל)
,
אבל
עשה
כן
לחזק
הענין
בעיני
פרעה
,
אולי
לא
יתן
לו
רשות
להפרד
ממנו
,
ויאמר
לו
'שלח
את
אחיך
ואת
עבדיך
ויעלוהו
שם';
או
שיחפוץ
פרעה
שיקבר
הנביא
בארצו
,
לכבוד
להם
ולזכות;
ולכן
השביעו
,
כי
לא
יהיה
נכון
להעבירו
על
שבועתו
,
וגם
יוסף
יצטרך
יותר
להשתדל
בענין
מפני
השבועה.
וכן
היה
הדבר
,
כמו
שאמר
"וקבור
את
אביך
כאשר
השביעך"
(בר'
נ
,
ו).
רד"ק:
ויאמר.
השבעה
לי
-
והשבועה
בסתם
היא
באל.
וישתחו
ישראל
-
הודה
והשתחוה
לאל.
על
ראש
המטה
-
שהיה
יושב
בה
או
שוכב.
הודה
לאל
שזכהו
לכך
,
והראהו
בנו
חי
אחרי
היאוש
,
ושהבטיחו
ונשבע
לו
לנשאו
לארץ
כנען
ולקברו
שם
עם
אבותיו.
וטעם
על
ראש
המטה
-
שפנה
כלפי
הראש
לכבוד
האל
,
להשתחוות
לו
שם;
והמקום
המכובד
מן
המטה
הוא
הראש.
ורבותנו
ז"ל
למדו
מזה
(ראה
שבת
יב
,
ב)
,
כי
שכינה
למעלה
ממראשותיו
של
החולה.
רלב"ג - ביאור המילות:
וישתחו
ישראל
על
ראש
המטה
-
יתכן
שהשתחוה
לשם
יתעלה
ונתן
לו
תודה
על
זה
,
כמו
שפירש
החכם
אבן
עזרא.
גם
הוא
נכון
,
שהשתחוה
ליוסף
ונתן
לו
תודה
,
בהשמעו
אליו
והכנעו
לעשות
חפצו
,
עם
היותו
מושל
בארץ;
וכזה
תמצא
,
שכבר
התחזק
ישראל
וישב
על
המטה
לכבוד
יוסף
(ראה
בר'
מח
,
ב).