תנ"ך - ויבא
יוסף
את־יעקב
אביו
ויעמדהו
לפני
פרעה
ויברך
יעקב
את־פרעה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֵ֤א
יוֹסֵף֙
אֶת־יַעֲקֹ֣ב
אָבִ֔יו
וַיַּעֲמִדֵ֖הוּ
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֑ה
וַיְבָ֥רֶךְ
יַעֲקֹ֖ב
אֶת־פַּרְעֹֽה:
(בראשית פרק מז פסוק ז)
וַיָּבֵא
יוֹסֵף
אֶת־יַעֲקֹב
אָבִיו
וַיַּעֲמִדֵהוּ
לִפְנֵי
פַרְעֹה
וַיְבָרֶךְ
יַעֲקֹב
אֶת־פַּרְעֹה:
(בראשית פרק מז פסוק ז)
ויבא
יוסף
את־יעקב
אביו
ויעמדהו
לפני
פרעה
ויברך
יעקב
את־פרעה:
(בראשית פרק מז פסוק ז)
ויבא
יוסף
את־יעקב
אביו
ויעמדהו
לפני
פרעה
ויברך
יעקב
את־פרעה:
(בראשית פרק מז פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
וְאַיתִי
יוֹסֵף
יָת
יַעֲקֹב
אֲבוּהִי
וַאֲקִימֵיהּ
קֳדָם
פַּרעֹה
וּבָרֵיך
יַעֲקֹב
יָת
פַּרעֹה
:
עין המסורה:
ויבא
-
נ"א
,
י"ח
מנהן
בתורה:
ראה
בר'
כז
,
יד.
ויעמדהו
-
ב'
וחסר:
בר'
מז
,
ז;
במ'
כז
,
כב.
רש"י:
ויברך
יעקב
-
היא
שאלת
שלום
,
כדרך
כל
הנראים
לפני
מלכים
לפרקים
,
'שלודיר'
בלעז.
ר' יוסף בכור שור:
ויברך
יעקב
את
פרעה
-
'שלואיר'
בלעז;
כי
כן
דרך
כשבאין
לפני
אדם
וכשנפטרין
ממנו
מברכין
אותו;
וכן
עשה
יעקב
לפרעה.
רמב"ן:
ויברך
יעקב
את
פרעה
-
היא
שאלת
שלום
,
כדרך
כל
הנראים
לפני
מלכים
לפרקים;
לשון
רבנו
שלמה.
ואינו
נראה
,
שאין
מדרך
מוסר
המלוכה
שישאל
אדם
בשלום
המלך
,
וכמו
שאמרו
(שבת
פט
,
א):
כלום
יש
עבד
שנותן
שלום
לרבו!?
אבל
היא
ברכה
ממש
,
שדרך
הזקנים
והחסידים
הבאים
לפני
המלכים
לברך
אותם
בעשר
ונכסים
וכבוד
והתנשא
מלכותם
,
וכענין
שאמר
הכתוב
"יחי
אדוננו
המלך
דוד
לעולם"
(ראה
מ"א
א
,
לא);
ובצאתו
מלפניו
חזר
ובירך
אותו
(ראה
להלן
,
י)
,
ליטול
רשות
מלפניו.
ואמרו
רבותינו
(תנח'
נשא
כו)
-
שיעלה
נילוס
לרגלו.
רד"ק:
ויברך
יעקב
את
פרעה
-
נתן
לו
שלום
כדרך
הנכנסין
לפני
המלך;
וכן
"כי
תמצא
איש
לא
תברכנו"
(מ"ב
ד
,
כט).
וכן
כשנפטר
ממנו
,
ברכו.
ואיני
מוצא
טעם
לספור
הזה
,
למה
נכתב.