תנ"ך - וישלח ישראל את־ימינו וישת על־ראש אפרים והוא הצעיר ואת־שמאלו על־ראש מנשה שכל את־ידיו כי מנשה הבכור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר: (בראשית פרק מח פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת־יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת־יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר: (בראשית פרק מח פסוק יד)

טקסט בלבד:

וישלח ישראל את־ימינו וישת על־ראש אפרים והוא הצעיר ואת־שמאלו על־ראש מנשה שכל את־ידיו כי מנשה הבכור: (בראשית פרק מח פסוק יד)

תיקון קוראים:

וישלח ישראל את־ימינו וישת על־ראש אפרים והוא הצעיר ואת־שמאלו על־ראש מנשה שכל את־ידיו כי מנשה הבכור: (בראשית פרק מח פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וְאוֹשֵׁיט יִשׂרָאֵל יָת יַמִינֵיהּ וְשַׁוִי עַל רֵישָׁא דְאֶפרַיִם וְהוּא זְעֵירָא וְיָת סְמָלֵיהּ עַל רֵישָׁא דִמנַשֶׁה אַחכֵּימִנוּן לִידוֹהִי אֲרֵי מְנַשֶׁה בּוּכרָא :

עין המסורה:
וישת - ו': ראה בר' ל , מ. וישת - ז': ראה בר' ל , מ. הבכור - ה' מלא: ראה בר' מא , נא.

מסורה קטנה:
שכל - ל'; הבכור - ה' מל'.

רש"י:
שכל את ידיו - כתרגומו: "אחכימינון" - בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת , כי יודע היה כי מנשה הבכור ואע"פ כן לא שת ימינו עליו.

רשב"ם:
שכל את ידיו - כמו 'שָׂכָל' , שהוא לשון 'אדם מעוקם ונפתל'. כי מנשה הבכור - ויודע היה יעקב שיוסף בנו הביאם שיהא מנשה לימינו של יעקב ואפרים לשמאלו , והוא רצה לתת ימינו על ראש הצעיר ושמאלו על ראש הבכור.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
שכל את ידיו - כאלו ידיו השכילו מה שהוא רוצה לעשות. כי מנשה הבכור - אע"פ שמנשה הוא הבכור; וכן "ילך נא יי' בקרבינו כי עם קשה ערף" (שמ' לד , ט) , ורבים כן.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
שכל את ידיו - כמו שֵכֶל , והטעם: חִיכֵּם; דרך חכמה מדרך הנבואה , כמו מְסַפֵּר שמספר.

ר' יוסף בכור שור:
שיכל את ידיו כי מנשה הבכור - לפי שמנשה הבכור , וידע יעקב , שהביאו יוסף ושמו לימינו ואפרים בשמאלו , שיכל את ידיו - בחכמה ובדעת עשה , ונתן ימינו על ראש אפרים , כי הבין שהוא לשמאלו , מפני שמנשה הבכור ושמו יוסף לימינו.

רד"ק:
וישלח. שכל את ידיו - נתן שכל לידיו , כאלו עשו בשכל ובחכמה מה שעשו; כי מנשה היה הבכור , וראה בנבואה כי הוא יהיה קטן בברכה , וזה ה'שכל'; כי אם היה נותן ימינו על ראש מנשה , מה שכל היה בזה? כן הוא דרך העולם!

רלב"ג - ביאור המילות:
שכל את ידיו - הוא לפי דעתי מעניין 'עוות' , כטעם "סכל נא את עצת אחיתופל" (ש"ב טו , לא); "ודעתם יסכל" (יש' מד , כה); ואע"פ שהוא כתוב בשׂי"ן , הנה עניינו כאִלו כתוב בסמ"ך , כמו העניין באמרו "הוללות וסכלות" (קה' א , יז). והכוונה בזה , שהוא עוות ידיו , ושׂם ימינו לפאת שמאלו , ושמאלו לפאת ימינו. כי מנשה הבכור - הרצון בזה: אע"פ שמנשה הבכור , והיה ראוי שישית יד ימינו עליו , אחר שבא לפאת ימינו , הנה עוות יעקב עם כל זה להניח ימינו על ראש אפרים , להיותו ראוי יותר לברכה , כמו שנתבאר מדברי יעקב (להלן , יט). או יהיה הרצון בזה , שיוסף שכל ידי יעקב; רוצה לומר , שהיה סבה לסכל ידי יעקב; ויהיה אומרו שכל יוצא לשלישי; והנה עשה זה יוסף , כי מנשה הבכור , ולזה שׂם אותו לימין ישראל.
ריכוז קישורים