תנ"ך - מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני־מלך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ: ס (בראשית פרק מט פסוק כ)

טקסט וניקוד:

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי־מֶלֶךְ: ס (בראשית פרק מט פסוק כ)

טקסט בלבד:

מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני־מלך: ס (בראשית פרק מט פסוק כ)

תיקון קוראים:

מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני־מלך: ס (בראשית פרק מט פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
דְּאָשֵׁר טָבָא אַרעֵיהּ וְהִיא מְרַבְּיָא תַּפנוּקֵי מַלכִין :

עין המסורה:
והוא - ג' פסוקים דמיין (בני ז' מלים , ג' מכאן וג' מכאן , 'והוא' באמצע): בר' מט , כ; יש' לב , ח; איוב כח , כג.

רש"י:
מאשר שמנה לחמו - מאכל הבא מחלקו של אשר יהי שמן; שהיו זתים מרובים בחלקו , והוא מושך שמן כמעיין. וכן ברכו משה: "וטובל בשמן רגלו" (דב' לג , כד) , כמו ששנינו במנחות (פה , ב): פעם אחת נצטרכו אנשי לודקיא לשמן וכו'.

רשב"ם:
מאשר שמנה לחמו - כי מאשר היו מביאין שמן זית , ומטגנים מאכלם בשמן; וכן אמר משה: "ברוך מבנים אשר" וגו' - יברכוהו ישראל ויהי "רצוי" להם , לפי ש"טובל בשמן רגלו" (דב' לג , כד). והוא יתן מעדני מלך - מס של שמן היו גובין ממנו מלכי ישראל , למשוח בו , לעדן את בשרם , כדאמרינן במנחות (פו , א): אנפיקינון - שמן זית שלא הביא שליש; ולמה סכין אותם? שמשיר את השער ומעדן את הבשר; כמו "היתה לי עדנה" (בר' יח , יב) - בשר חלק.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מאשר - יש אומרים (ראה רסג תרג') כי המ"ם נוסף. והנכון בעיני , שיהי פתרונו , שמארץ אָשֵר יבא לחם שָמֵן. ופה לחם לשון נקבה; וכן בית (ראה מש' ב , יח); ומקום (ראה ש"ב יז , יט); ועין (ראה יש' מד , יח); ויד (ראה שמ' יז , יב); ואש (ראה יר' כ , ט); ורוח (ראה מ"א יט , יא); וארץ (ראה יח' כא , כד); וארון (ראה ש"א ד , יז); ועם (ראה שו' יח , ז). וטעם מעדני מלך - ידוע. וכן אמר משה: "וטובל בשמן רגלו" (דב' לג , כד).

ר' יוסף בכור שור:
מאשר שמנה לחמו - יותר מאשר שמנה לחמו של גד , שטובה ארצו של גד משל אשר , כי היה המקום מקום מקנה. והוא - אשר , יתן מעדני מלך - ולא מפני שארצו של אשר רעה , כי הוא אשר יתן מעדני מלך , כי ארצו טובה , חשובה ושמינה.

רד"ק:
מאשר שמנה לחמו - באמרו מאשר במ"ם , נראה , כי על מקצת ארצו אמר שתהיה שמנה. ולחמו הוא ארצו , כי היא המוציאה הלחם , והלחם - כלל לכל מאכל. והיו בארצו זיתים לרוב , וכן אמר משה "וטובל בשמן רגלו" (דב' לג , כד); וכן שאר פירות ארצו היו שמנים. והוא יתן מעדני מלך - לפי שארצו תהיה שמנה , ישלחו מפירותיה למלכים למעדן.

רלב"ג - ביאור המילות:
מאשר שמנה לחמו - מחלק אשר מהארץ תצא לחם שמנה , לרעננות הארץ ודשנה; ולזאת הסבה יתן מעדני מלך.
ריכוז קישורים