תנ"ך - גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב: ס (בראשית פרק מט פסוק יט)

טקסט וניקוד:

גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב: ס (בראשית פרק מט פסוק יט)

טקסט בלבד:

גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב: ס (בראשית פרק מט פסוק יט)

תיקון קוראים:

גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב: ס (בראשית פרק מט פסוק יט)

תרגום אונקלוס:
דְּבֵית גָּד מַשׁרְיָת מְזָיְנִין יִעבְּרוּן יָת יַרדְּנָא קֳדָם אֲחֵיהוֹן לִקרָבָא וּבנִכסִין סַגִּיאִין יְתוּבוּן לַאֲרַעהוֹן :

עין המסורה:
יגודנו - ב': בר' מט , יט; חב' ג , טז. עקב - ג': בר' ג , טו; מט , יט; תה' מא , י.

מסורה קטנה:
יגודנו - ב' לעלות לעם יגודנו.

רש"י:
גד גדוד יגודנו - גדודים יגודו ממנו , שיעברו את הירדן עם אחיהם "למלחמה" "כל חלוץ" , "ונכבשה הארץ" (במ' לב , כט). והוא יגד עקב - כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן , ולא יפקד מהם איש. [גד גדוד יגודנו - כולם לשון 'גדוד' הם , וכך חברו מנחם (מחברת: 'גד'). ואם תאמר: אין 'גדוד' בלא שני דלתי"ן?! 'גדוד' שם דבר - צריך שני דלתי"ן , שכן דרך תיבה בת שתי אותיות לכפול בסופה , ואין יסודה אלא שתי אותיות; וכן יאמר "כצפור לנוד" (מש' כו , ב) - מגזרת "שבעתי נדודים" (איוב ז , ד); "ושם נפל שדוד" (שו' ה , כז) - מגזרת "ישוד צהרים" (תה' צא , ו); אף גדוד ויגודנו - מגזרה אחת הן. וכשהוא מדבר בלשון 'יפעל' , אינו כפול , כמו: יגוד , ישוד , ינוד , ירום; וכשהוא בלשון 'מתפעל' או 'מפעיל' אחרים - הוא כפול , כמו: יתגודדו , יתרומם , יתבולל , יתעודד. ובלשון מפעיל: "יתום ואלמנה יעודד" (תה' קמו , ט) , "לשובב יעקב אליו" (יש' מט , ה) , "משובב נתיבות" (יש' נח , יב). יגודנו האמור כאן אינו לשון שיפעילוהו אחרים , אלא כמו: יגוד הימנו , כמו "בני יצאוני" (יר' י , כ) - יצאו ממני.] עקב - בדרכם ובמסלתם שהלכו - ישובו , כמו "ועקבותיך לא נודעו" (תה' עז , כ); וכן "בעקבי הצאן" (שה"ש א , ח); ובלשון לעז 'טרצש'.

רשב"ם:
גד גדוד - ישראל יגודו אחריו כשיהיו הולכים למלחמות יהושוע , וכדכתיב "חלוצים תעברו לפני אחיכם" (דב' ג , יח) , ובשוב גד מן המלחמה , ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל; שכן דרך: כשיוצאין למלחמה , יוצאין תחילה , ובחזרתם הם אחרונים , לשמור את השבטים מן המלחמה , פן ירדפו האויבים אחריהם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
גד - נבא שיבוא עליו גדוד , והוא ינצחנו באחרונה , כי יגודנו - כמו "לעם יגודנו" (חב' ג , טז). גם יגוד מפעלי הכפל; והשרק תחת חלם , כמו "ירון ושמח" (מש' כט , ו). ואנחנו לא נדע (ע"פ שמ' י , כו) היום כל התלאות העוברות על אבותינו.

ר' יוסף בכור שור:
גד גדוד יגודנו - כלומר: גד גדוד שיגוד עמו , כגון ראובן וחצי שבט מנשה שיעברו עמו חלוצים. והוא - גד עצמו , יגוד עקב - יחזור על עקיבו שלם לביתו ולארצו במניין הגדוד שיגוד.

רמב"ן:
גד גדוד יגודנו - פרשו רבנו שלמה על דרך אנקלוס: יתנבא כי גדוד יגוד ממנו , ואותו הגדוד יגוד על עקבו - שיחזור בדרך אשר בא בו לשלום אל ארצו. והנכון , שיהיה כמו "לעלות לעם יגודנו" (חב' ג , טז) , יאמר כי גדוד יגודנו תמיד , שיהיו לו מלחמות רבות , ופשט גדוד עליו בארצו , והוא יגוד אותו על עקבו , שיתגבר עליו וירדוף אותו , והם "ישובו על עקב בשתם" (תה' ע , ד). שבח אותם בגבורה ונצוח כל הבאים עליהם למלחמה , וזה כענין ברכת משה רבנו בהם: "ברוך מרחיב גד כלביא שכן" (דב' לג , כ) , כי בעבור שירש ארץ רחבת ידים וגדולה מאד והיא בעבר הירדן , היו באים עליהם תמיד גדודי עמון ומואב , שכניו הרעים התובעים בנחלה ופושטים עליהם , והוא כלביא שכן על טרפו , מקולם לא ירא ומהמונם לא יחת (ע"פ יש' לא , ד). וזה פירוש נאה למדתיו מן הירושלמי , שאמרו במסכת סוטה (ח , י): גד גדוד יגודנו - גייסא אתי מגיסתא , והוא מגייס לה; לומר כי הגייס יבא לאסוף חייל ולגייס עליו , והוא יגוד עליהם ויביא גדודיו בארצם. ואולי ירמוז הנביא על מלחמת יפתח הגלעדי עם בני עמון , כי בני גד ירשו "כל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון" (יהו' יג , כה) , והיו בני עמון תמיד באים ונלחמים באנשי גלעד , והוא במעט עבר עליהם , והכה אותם ואת עריהם מכה גדולה מאד (ראה שו' יא , לב - לג); והיה הענין ההוא נס גדול , הזכירו הנביא כאשר הזכיר דבר שמשון.

רד"ק:
גד גדוד יגודנו - יבא גדוד עליו , שיגודנו; והוא יגוד עקב - והוא יגודנו בסוף. ואמר זה על המלחמה שיעשו בני גד עם ההגריאים , כמו שכתב בדברי הימים (ראה דה"א ה , יח - כב) , ואע"פ שנזכרו שם בני ראובן וחצי שבט מנשה , נראה , כי בני גד היו עקר המלחמה , ועלהם באו ההגריאים תחלה; כי על ספור בני גד בא זה הענין. כי בזכרו ספור בני ראובן בתחלה (ראה שם , י) , זכר המלחמה שעשו הם עם ההגריאים; אם כן המלחמה הזאת היתה לבני גד (ראה שם; יא - יז); וזכר בני ראובן וחצי שבט מנשה עמהם כי הם עזרום.

רלב"ג - ביאור המילות:
גד גדוד יגודנו - רוצה לומר , שגדוד יבא אליו , שיקבצם ויאספם וינהגם בשבי. והוא יגוד עקב - רוצה לומר , שהוא יגוד הגדוד ההוא , וינצחנו בסוף. ואולי זה העניין קרה , או יקרה , כי לא נדע כל מה שקרה לאבותינו , כמו שכתוב בפירוש החכם אבן עזרא.
ריכוז קישורים