תנ"ך - בן פרת יוסף בן פרת עלי־עין בנות צעדה עלי־שור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר: (בראשית פרק מט פסוק כב)

טקסט וניקוד:

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר: (בראשית פרק מט פסוק כב)

טקסט בלבד:

בן פרת יוסף בן פרת עלי־עין בנות צעדה עלי־שור: (בראשית פרק מט פסוק כב)

תיקון קוראים:

בן פרת יוסף בן פרת עלי־עין בנות צעדה עלי־שור: (בראשית פרק מט פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
בְּרִי דְיִסגֵּי יוֹסֵף בְּרִי דְיִתבָּרַך כְּגוֹפֶן דִּנצִיב עַל עֵינָא דְמַיָא תְּרֵין שִׁבטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחסָנְתָא :

עין המסורה:
פרת - ב': בר' מט , כב (פעמיים).

מסורה קטנה:
פרת - ב'.

רש"י:
בן פרת יוסף - בן חן , והוא לשון ארמי: 'אפרין נמטיה לרבי שמעון' , בסוף בבא מציעא (קיט , א). בן פרת עלי עין - חִנוֹ נטוי על עין הרואה אתו. בנות צעדה עלי שור - בנות מצרים היו צעדות על החומה להסתכל ביופיו (ראה ב"ר צח , יח). בנות - הרבה , צעדה - כל אחת , במקום שתוכל לראותו משם. דבר אחר: עלי שור - עלי ראייתו; כמו "אשורנו ולא קרוב" (במ' כד , יז). מדרשי אגדה יש רבים , וזה נוטה ליישוב לשון המקרא. פרת - התי"ו שבו הוא תיקון הלשון , כמו "על דברת בני האדם" (קה' ג , יח). שור - כמו: 'לשור' , עלי שור - בשביל לשור. ותרגום של אונקלוס: בנות צעדה עלי שור - "תרין שבטין" וכו'. וכתב בנות - על שם בנות מנשה , בנות צלפחד , שנטלו חלק בשני עֶבְרֵי הירדן (ראה תנח' פנחס ט). "ברי דיסגי" (ת"א) - תרגום של פורת; פרת - לשון 'פריה ורביה'. ויש מדרשי אגדה בו , המתישבים על הלשון (ב"ר עח , ט): בשעה שבא עשו לקראת יעקב , בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהן להשתחוות; וברחל כתיב "נגש יוסף ורחל וישתחוו" (בר' לג , ז). אמר: הרשע הזה עינו רמה , שמא יתלה עינו באימא?! יצא לפניה ושירבב קומתו לכסותה; והוא שברכו אביו: בן פרת - הגדלת עצמך , יוסף , עלי עין של עשו! לפיכך זכית לגדולה: בנות צעדה עלי שור - להסתכל בך בצאתך על ארץ מצרים. ועוד דרשוהו (ברכות כ , א) לעניין שלא תשלוט בזרעו עין רעה , ואף כשברך מנשה ואפרים , ברכם כדגים (ראה בר' מח , טז) שאין עין שולטת בהם.

רשב"ם:
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין - הרי פסוק זה דוגמא לחצאים בראש המקרא , שאינו מסיים דבורו בראש המקרא , אלא שמזכיר במי הוא מדבר , וחוזר וכופל חצי ראש המקרא ומסיים דבורו , כמו "נשאו נהרות יי' נשאו נהרות קולם" (תה' צג , ג); "כי הנה אויביך יי' כי הנה אויביך יאבדו" (תה' צב , י); "עד מתי רשעים יי' עד מתי רשעים יעלוזו" (תה' צד , ג); "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל" (קה' א , ב); "ימינך יי' נאדרי בכח ימינך יי' תרעץ אויב" (שמ' טו , ו; ראה גם פירושו שם). אף כאן: בן פורת יוסף - בן הפורה וגדל , יוסף; ועל מה הוא גדל? בן פורת עלי עין - גדל ורבה על עין , להסתכל למעלה מן העין בקומתו וביופיו. בנות מצרים צעדה - כל אחת ואחת , עלי שור - לשון 'ראייה'; כפל לשון של עלי עין , כמו "ומגבעות אשורנו" (במ' כג , ט); שהיו בנות מצרים צועדות והולכות לראותו , כמו אשת פוטיפר וחברותיה , ומתוך כך "וימררוהו ורובו" (להלן , כג) - מתוך שנתנה אשה פוטיפר עיניה בו , השליכוהו בבית האסורים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
בן פרת יוסף. בן - כמו 'סעיף' , והוא לשון נקבה; וכן "ועל בן אמצת לך" (תה' פ , טז). ודקדוק פרת - 'פועלת'; כי על שני דרכים ימצא הַפּוֹעֵל: כמו 'אוייבה' גם 'אוייבת'; וכן 'פוֹרָה' ופורת , מלשון פֹּרִיה (תה' קכח , ג). ויש (ראה רשב"ח) מי שפירש אותה כמו "ותעש... פארות" (יח' יז , ו). והזכיר בן פורת פעמים , כדרך אנשי לשון הקודש: "כי הנה איביך יי'" (תה' צב , י); והטעם: פעם אחר פעם , תמיד. ועל הפירוש השני יהיה הת"ו תחת ה"א , כת"ו "ושבת לנשיא" (יח' מו , יז). וטעם בנות צעדה עלי שור - שיוסף היה כבן פורת , ועשה בנות , צעדה כל אחת עלי חומה; והטעם , שגבהו מאד על החומות הבצורות. וכמו בנות צעדה - "זבובי מות" (קה' י , א).

ר' יוסף בכור שור:
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין - דרך הפסוק להתחיל דברו ואינו גומרו , ואחר מתחיל וגומר , כמו: "נשאו נהרות" (תה' צג , ג) - ולא פירש מה נשאו נהרות , ואחר כן מפרש: "נשאו נהרות קולם" (שם); וכן בן פורת יוסף - שיהא פרה ורבה , ולא פירש כיצד , ואחר כך פירש: בן פורת עלי עין - שיהא פרה ורבה כאילו הוא שתול עלי מים , מעין הטוב שאינו פוסק , ומשקה שתילים הנטועים סביביו. בנות - פאורות ובדים. צעדה עלי שור - שהפאורות גדולים ומתנכרים על החומות ועל המגדלים. שור - 'חומה' בלשון ארמי. וכן יוסף פרה ורבה , שיצאו ממנו שני שבטים גדולים והם עם רב , כדכתיב ביהושע "ואני עם רב... אשר עד כה ברכני" (יהו' יז , יד) - כך אמרו בני יוסף אל יהושע. צעדה - שהעביר המעיין את הפאורות על החומה מתוך שמשקה אותם; כמו "יצרו צעדי אונו" (איוב יח , ז).

רמב"ן:
בן פורת יוסף - בן חן; והוא לשון ארמי (ב"מ קיט , א): אפרין נמטיה לרבי שמעון. בן פורת עלי עין - חנו נטוי על העין הרואה אותו; לשון רבנו שלמה. ורחוק הוא מאד לסמכו אל הלשון ההוא , שלשונות כאלה בתלמוד - יוני או פרסי ושאר לשונות , אין להם חברה בלשון הקדש. ועוד כי לפי הנמצא ממנו איננו , רק לשון ברכה ושבח , והנו"ן בו שורש; וכן בבראשית רבא (ס , יג): "ויברכו את רבקה" (בר' כד , ס) - דווין ושפופין , ולא היו מפרנין אלא בפה. ודומה לי שהוא ממה שאמרו (כתובות נד , א): 'פורנא ליתמי' , שפירושו: השבח שהשביחו הוא ליתומים; וקראו עוד הכתובה 'פורנא' (שם סז , א): אשה גובה פורנא מהם - הכתובה שהיא שבח בית אביה; וכמו שאמרו (ב"ר פ , ז): "מוהר" (בר' לד , יב) - פרנון. אבל בן פרת - או כדעת אנקלוס מלשון "פוריה וענפה" (יח' יט , י) , או כדברי בעלי הדקדוק (ראה רד"ק , שרשים: 'בנה') , שעשו פרת מלשון "ותארכנה פארותיו" (יח' לא , ה); והם אמרו כי בן - כמו 'נֶטַע' , והביאו לו דומה: "וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצת לך" (תה' פ , טז) , והענין כאלו אמר: נטע שבו פארות רבות יוסף. ועל דעתי , בן - כמשמעו , יאמר: יוסף הוא בן שהוא כמו פארות אילן שתול על המעין אשר לא יכזבו מימיו (ע"פ יש' נח , יא) , ועשתה בנות , צעדה אותן על החומות הגבוהות בשמים. וכנה הבדים שתצאנה מן הפארה בבנות , כי הן בנות לפארות הגדולות , והוא דרך צחות לבן פרת. ולא נסמך בן אל פרת , אבל הוא כמו "אשור ארז בלבנון" (יח' לא , ג); "נפתלי אילה" (לעיל , כא); "בנימן זאב" (להלן , כז); ולפיכך נקוד ב'צרי' , כי אלו היה פירושו 'נטע שיש לו פארות' , משפטו - ב'סגול'. ואמר בן - דרך חבוב , כמו "מטרף בני עלית" (לעיל , ט). ועל הכלל , ראוי שנפרש בברכת יוסף שיהיה בה זֵכֶר לשני השבטים היוצאים ממנו , והוא לשון פרת ובנות , אבל מפני שהזכיר לוי , ושבטי ישראל אינם אלא שנים עשר , לא יעשה ממנו כן בברכתו שנים שבטים חלוקים , אבל ירמוז להם. וכן משה רבנו בברכתו דמה אותו לשור ולראם , והזכיר בו הקרנים (דב' לג , יז) , כי כל אחד מהם גוף אחד שממנו יתחלקו קרנים , ובעבור ששם לא הזכיר שמעון , אמר בפירוש "והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה" (שם).

רד"ק:
בן פרת יוסף בן פורת עלי עין - הסעיף יקָרֵא בן , לפי שהוא תולדת האילן. ואמר בן שהוא לשון זכר , וכנהו בלשון נקבה ואמר פורת , ואמר בנות , ואמר צעדה , לפי שהוא הסעיף והיא הפארה שהוא בלשון נקבה. וכן אמר "בסעיפותיו קננו" (יח' לא , ו) בלשון נקבה; כמו שאמר "אחבשה לי החמור וארכב עליה" (ש"ב יט , כז) , לפי שיקרא 'חמור' ויקרא 'בהמה'; וכן "שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו" (שמ' כב , כה) , לפי שיקרא 'שלמה' ו'בגד'; והדומים להם שכתבנו בספר מכלל (ח , ב ואי'). ופורת - התי"ו במקום ה"א; יאמר לזכר "פורֶה" (דב' כט , יז) ולנקבה 'פורָה'. ובא התי"ו במקום ה"א , כמו "וקראת אתכם" (דב' לא , כט) - כמו 'וקראה'. בן פורת עלי עין - שלא יבול עלהו , ויפרה וירבה מאד , כמו שאמר "והיה כעץ שתול על פלגי מים" (תה' א , ג); וכן היו בני יוסף רבים. וכפל הענין , לפי שהיו שני שבטים. בנות צעדה עלי שור - ואלה שתי הבנות יגדלו ויארכו כל כך , עד שיעלו על החומה , כמו שמעלין גפן סורחת על החומות.

רלב"ג - ביאור המילות:
בן פורת - סעיף פוריה. בנות צעדה עלי שור - רוצה לומר , שצמחו מהסעיף ההוא פארות , גדלו וגבהו עד שצעדו על החומה לרוב גובה הפארות ההם ולגדלם. וזה משל להצלחת יוסף ורבוי זרעו.
ריכוז קישורים