תנ"ך - וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים: (בראשית פרק מט פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים: (בראשית פרק מט פסוק כג)

טקסט בלבד:

וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים: (בראשית פרק מט פסוק כג)

תיקון קוראים:

וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים: (בראשית פרק מט פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וְאִתמָרַרוּ עִמֵיהּ וְנַקמוּהִי וְאַעִיקוּ לֵיהּ גֻּברִין גִּבָּרִין בַּעֲלֵי פַלגוּתֵיהּ :

מסורה קטנה:
וימררהו - ל'; ורבו - ל'; וישטמהו - ל'.

רש"י:
וימררהו ורבו - וימררהו אחיו , וימררהו פוטיפר ואשתו לאסרו; לשון "וימררו את חייהם" (שמ' א , יד). ורבו - נעשו לו אחיו אנשי ריב. ואין הלשון הזה לשון 'פָעֲלוּ' , שאם כן היו לו לינקד ורָבו , כמו "המה מי מריבה אשר רָבו" (במ' כ , יג). ואף אם הוא לשון רביית חיצים הוא , כך היה לו לינקד. אינו אלא לשון 'פועלוּ' , כמו: "שומו שמים" (יר' ב , יב) - שהוא לשון 'הוּשּׁמו' , וכן: "רמו מעט ואיננו" (איוב כד , כד) , שהוא כמו 'הורמו' , אלא שלשון 'הורמו' 'והושמו' - על ידי אחרים , ולשון 'שׂמוּ' , ו'רֹמוּ' , 'רֹבּוּ' , מאיליהן הוא: משוממין מעצמן , נתרוממו מעצמן , נעשו אנשי ריב; וכן "דמו יושבי אי" (יש' כג , ב) - כמו נדמו. והוא תרגומו של אונקלוס: "ונקמוהי". בעלי חצים - שלשונם כחץ (ראה ב"ר צח , יט). ותרגומו: לשון "ותהי המחצה" (במ' לא , לו) - אותן שהיו ראויין לחלק עמו בנחלה.

רשב"ם:
וָרבו - כפל לשון של חצים שבפסוק , כמו "יסובו עלי רביו" (איוב טז , יג) - חציו , ולכן הוא נדגש; אבל מגזרת 'מריבה' יאמר "אשר רָבו בני ישראל" (במ' כ , יג) , כמו מן 'קם' - 'קמו'; מן 'שב' - 'שבו'; כן יאמר מן "הרב רב עם ישראל" (שו' כ , יג) - 'רָבו'. ומדמה הפסוק לשון הרע של אשת פוטיפר לחצים , כדכתיב "חץ שחוט לשונם מרמה דבר" (יר' ט , ז); "וידרכו את לשונם קשתם שקר" (שם ט , ב). ורבו - מגזרת 'רבב' , כמו 'סבו' - מן 'סבב' , "צהלי ורוני" (יש' יב , ו) - מן 'רנן'; רבו - 'שיטרוט' בלעז.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וימררוהו - אמר הנגיד , שפירושו: שמו מררתו כמו מטרה , ואחר כן ירו בעלי חצים; וכמוהו "השמיעו אל בבל רבים" (יר' נ , כט); וטעם וימררוהו ורובו - "יסבו עלי רביו" (איוב טז , יג) , ובסוף "ישפך לארץ מררתו" (ראה שם). וישטמוהו - מוקדם , קודם וימררוהו , כאילו אמר: וכבר שטמוהו; וזה רמז על אחיו שמכרוהו.

ר' יוסף בכור שור:
וימררהו - עשאוהו מטרה לחיצים; 'משטרנט לוי' ('הציבו אותו' בלעז); כמו "הציבי לך תמרורים עשי לך ציונים" (ראה יר' לא , כ) - כמו סימנין בדרך , וכן המטרה - סימן שירה שם החץ; וכן הוא אומר: וימררהו - עשו אותו מטרה. ורבו - כמו "רובה קשת" (בר' כא , כ) , וכמו "יסובו עלי רביו" (איוב טז , יג) - חיציו - שירדו בו חצים; כלומר: שדברו עליו רעות , כמו שנאמר "חץ שחוט לשונם" (יר' ט , ז). על אחיו ועל אשת פוטיפר הוא אומר , כדכתיב "ולא יכלו דברו לשלום" (בר' לז , ד) , ואשת פוטיפר הלשינה עליו.

רד"ק:
וימררוהו ורובו - אם דבר זה על העבר , אמר זה על פוטיפר ואשתו ועל אנשי ביתו , אבל לא על אחיו; לא יתכן שדבר יעקב אבינו בגנות בניו בשעה שברכם. ואע"פ שדבר בגנות ראובן , עשה כן לתת טעם , למה נטל ממנו בכורתו; וכן שמעון ולוי , למה חלקם (ראה לעיל , ז). וימררוהו - מררו חייו , שנתנוהו במאסר יותר משנתים ימים; ואמר במזמור "ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו" (תה' קה , יח). ורובו - הורו בו חציהם. והוא מפעלי הכפל , ובא לגזרת פָּעוֹל , בשקל "רומו מעט" (איוב כד , כד). וישטמוהו בעלי חצים - שטמוהו חנם אותם בעלי חצים שהלשינֻהו אל אדניו. והדברים הרעים , כנה אותם בחצים , כמו שאמר "חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים" (תה' קכ , ד).

רלב"ג - ביאור המילות:
וימררוהו ורובו - פרשו (רש"י וראב"ע) זה על מה שעשו לו אחי יוסף , שמררו חייו , ויורו חצים שנונים להפילו , ולא יכלו לו , כי כבר ישבה באיתן קשתו; ונכון הוא. גם נכון בעיני , שיהיה זה עתיד , ויהיה הרצון בזה , שכבר ישטמו בעלי חצים זרע יוסף ולא יוכלו להם , כי השם יתעלה יעזרם. באיתן - במקום איתן , רוצה לומר: במקום חזק. ויפוזו - עניינו: ויחזקו , כמו שפירש החכם אבן עזרא. או יהיה מעניין 'פז' , ורצה בזה , שהושם פז על זרועיו לגדולה ולממשלה. מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל - זה רמז למשיח בן יוסף , לפי דעתי; והרצון בו , שמיוסף יצא האיש שיהיה רועה אבן ישראל. וראוי שתדע , כי ישראל בחוזק הגלות ישובו לאבן , על צד המשל , לרב סבלם הפגעים ומיעוט הרגשתם בהם , ולזה יעד הנביא שיסיר לב האבן מבשרם ויתן להם לב בשר (ראה יח' יא , יט). והנה אמר בזה המקום , שמיוסף יצא האיש שיהיה רועה אבן ישראל , ויתחיל התשועה על ידו , כי צמיחתו תהיה בהיות ישראל בתכלית השפלות , עד שיהיו במדרגת האבן אז; ולזאת הסבה אחשוב , שהסכימו רבותינו ז"ל על משיח בן יוסף. והנה יתבאר , שכבר יהיה לישראל בתחלת הגאולה מנהיג , איננו מבית דוד , תצמח על ידו הגאולה , ממה שאמר זכריה בענין הישועה "והושיע יי' את אהלי יהודה כבראשנה למען לא תגדל תפארת בית יהודה ותפארת יושבי ירושלם על יהודה" (ראה זכ' יב , ז) - וזה לאות , שלא תהיה זאת הישועה בראשונה על ידי בית דוד. וספר אחר זה (שם , ח - י) , שכבר יהיה נדקר זה המנהיג ההולך לפניהם; ואמר עליו , שהוא יהיה גדול המעלה "כדוד" וכמו "בית דוד" , ובכלל הנה יאמר עליו , שהוא "כאלהים" ו"כמלאך השם לפניהם" (ראה שם , ח); והרצון בכאן ב"אלהים" - הם השלמים , כאמרו "אמרתי אלהים אתם" (תה' פב , ו). והנה יתבאר זה בגזרת השם ביאור יותר שלם אצל ביאורנו לזאת הפרשה.
ריכוז קישורים