תנ"ך - ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז: (בראשית פרק מט פסוק ג)

טקסט וניקוד:

רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז: (בראשית פרק מט פסוק ג)

טקסט בלבד:

ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז: (בראשית פרק מט פסוק ג)

תיקון קוראים:

ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז: (בראשית פרק מט פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
רְאוּבֵן בּוּכרִי אַתּ חֵילִי וְרֵישׁ תּוּקפִי לָך הֲוָה חָזֵי לְמִסַב תְּלָתָה חוּלָקִין בְּכֵירוּתָא כְהוּנְתָא וּמַלכוּתָא :

עין המסורה:
בכרי - ב' בטעמא (מלעיל): בר' מט , ג; יר' לא , ח. אתה - כ"ו מלעל (בפתח): ראה בר' כט , טו. וראשית - ו': בר' מט , ג; *דב' יח , ד; יח' מד , ל (פעמיים); עמ' ו , ו; דנ' יא , מא. עז - ח' בקמץ: בר' מט , ג , ז; ש"ב כב , יח; יש' כה , ג; כו , א; עמ' ה , ט; תה' יח , יח; מש' ל , כה.

מסורה קטנה:
בכרי - ב' בטע'; וראשית - ו'.

רש"י:
וראשית אוני - היא טיפה ראשונה שלו , שלא ראה קרי מימיו (ראה ב"ר צח , ד). אוני - כחי , כמו "מצאתי און לי" (הו' יב , ט); "מרוב אונים" (יש' מ , כו); "ולאין אונים" (שם , כט). יתר שאת - ראוי הייתה להיות יתר על אחיך בכהונה (ראה ב"ר צח , ד); לשון 'נשיאות כפים'. ויתר עז - במלכות (ראה ב"ר צט , ו); כמו "ויתן עז למלכו" (ש"א ב , י). ומי גרם לך להפסיד? פחז כמים - הפחז והבהלה אשר מיהרת להראות כעסך , כמים הללו הממהרים למרוצתם; לכך אל תותר - אל תתרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך. ומהו הפחז אשר פחזת? כי עלית משכבי אביך אז חללת אותו שעלה על יצועי: שם שכינה , שדרכו להיות עולה על יצועי. פחז - שם דבר הוא , לפיכך טעמו למעלה , וכולו נקוד פתח; ואילו היה לשון 'עבר' היה נקוד חציו קמץ וחציו פתח וטעמו למטה. יצועי - לשון 'משכב' , על שם שמציעין אותו על ידי לבדין וסדינין; והרבה דומה לו: "אם אעלה על ערש יצועי" (תה' קלב , ג); "אם זכרתיך על יצועי" (תה' סג , ז).

רשב"ם:
כחי וראשית אוני , יתר שאת ויתר עז - דיבור אחד הוא; דרך המקראות לכפול את דבריהם: כחי - חילי , ממוני , וגם אוני ממוני הוא , כדכתיב "מצאתי און לי" (הו' יב , ט); "וידיו תשבנה אונו" (איוב כ , י). כלומר: בכורי אתה , ומתוך כך , חילי וראשית ממוני יתר על אחיך היה לך לשאת , ויתר עז היה לך למלוך על אחיך , אבל פחיזה ובהלה היה לך כמים הנשפכין , לכן אל תותר - לא הבכורה ולא המלכות. כי עלית משכבי אביך - וכן כתוב בדברי הימים "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתייחש לבכורה. כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף" (דה"א ה , א - ב). יצועי עלה - כלומר: יצועי הייתה עולה. הרבה לשון 'פָעַל' מתפרשים לשון 'פוֹעֵל' , כמו "נתתי כסף השדה" (בר' כג , יג) - נותן אני.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ראובן בכורי אתה כחי - בך נראה בתחלה כחי; והבכור יקרא 'ראשית און' , כמו "כי הוא ראשית אונו" (דב' כא , יז). יתר שאת - ראוי היית ליתרון על הכל , שתהיה נִשָּׁא. ויתר עז - כפול בטעם , כדרך כל הנבואות. ופירוש עז - תקיף.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
יתר שאת - יתרון העוז והגדולה היה ראוי לך , רק אתה גרמת לעצמך , בעבור שהיה לך פחז כמים , מגזרת "ריקים פוחזים" (ראה שו' ט , ד) , על כן אל תותר - לא זכית שיהיה לך יתרון; כי אז חללת , ומאותו היום יצועי עלה - נפסק ממני משכב האשה , כי נתעב בעיני. על כן כתוב בפרשת 'וישלח': "ויהיו בני יעקב שנים עשר" (בר' לה , כב). וזאת 'ברכת יעקב' דומה במקצת לפרשת 'וזאת הברכה' (דב' לג) , רק סודֵר השבטים בפרשה הזאת כתולדותיהן , ומשה רבינו תפס דרך אחרת. ובעבור כי ראה משה שהיה בלבו של יעקב על דבר החִלּוּל , הבטיחו שלא יפחד השבט מזה , על כן אמר "יחי ראובן" (שם , ו) - יבטח בשם שיחיה ולא יכרת זרעו. ואם אמרת 'יחיה שנים קצובות כחיי אדם וימות' , על כן אמר "ואל ימות" (שם) - רק יחיה יותר מן הראוי. ואם אמרת 'יהיו בניו מעטים' , על כן אמר "ויהי מתיו מספר" (שם) - כי המעט הם מתי מספר (ראה בר' לד , ל). ומלת "ואל ימות" מושכת אחרת עמה: "ואל ימות" , ואל "יהי מתיו מספר"; כמו "אל באפך תוכיחני ובחמתך תייסרני" (תה' ו , ב) , שהוא: 'ואל בחמתך תיסרני'.

ר' יוסף בכור שור:
ראובן בכורי אתה - מודה אני שאתה בכורי. כחי וראשית אוני. אוני - לשון 'כח' , כמו "ולאין אונים עצמה ירבה" (יש' מ , כט); וכפל מלה הוא. יתר שאת ויתר עז - כלומר: ראוי אתה ליתרון נשיאות ויתרון עוז וממשלה על אחיך.

רמב"ן:
ראובן בכורי אתה - שיעור הפסוק הזה: ראובן אתה בכורי וכחי וראשית אוני יתר שאתי ויתר עזי. וענינו: אתה בכור כחי וראשית אוני , בהיותו ביתרון שאת ומעלה - כלשון "הלא שאתו תבעת אתכם" (איוב יג , יא); "משתו יגורו אלים" (איוב מא , יז); רוממות וגדולה - ובהיותו יתרון עז למלחמה , כמו "ויתן עוז למלכו" (ש"א ב , י); "ועזוז מלחמה" (יש' מב , כה).

רד"ק:
ראובן בכורי אתה - ושנה ושלש ואמר כחי , וראשית , ואוני , כי הוא ראוי לשלש מעלות , כמו שתרגם אנקלוס: "בכרותא כהונותא ומלכותא" , וזהו שאמר: יתר שאת , והוא כולל הבכורה והכהונה , שהם מעלה ונשיאות; ואמר: ויתר עז - על המלוכה , כי המלך צריך עז ותוקף , כמו שאמר "ויתן עוז למלכו" (ש"א ב , י). אמר לו: היית ראוי שיהיה לך יתר שאת , ותהיה יתר עז , לולי שחטאת חטא גדול. זהו שאמר: פחז כמים - קלות ומהירות היה לך; כמו המים הנגרים (ע"פ ש"ב יד , יד) , כן מהרת לעשות תאותך , וגבר יצרך עליך , ולא עמדת לפניו ולא התבוננת בעצמך , כי עון גדול הוא. לפיכך אל תותר - לא יהיה לך יתרון על אחיך , כי עלית משכבי אביך. אז , כשעשית זה , חללת יצועי , ועלה ונפסק ממני , שלא הייתי עוד עם בלהה. ואדני אבי ז"ל פירש יתר שאת - ענין 'כפרה' , והיא הברכה שברכו , שתתגבר סליחתו על עוונו.

רלב"ג - ביאור המילות:
יתר - יתרון. שאת - יתכן שיהיה מעניין "וישא משאת" (בר' מג , לד); והרצון בזה , כי מפני שהוא בכור , היה ראוי שיהיה לו יתרון בנחלה , כמשפט הבכור שיש לו חלק נוסף על שאר האחים. או יהיה הרצון בו: רוממות; וירצה בו , כי מפני שהיה ראובן בכור , היה ראוי שתהיה לו הממשלה וההתנשאות , כטעם "והממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור" (ראה דה"ב כא , ג). ויתר עז - רוצה לומר , שהוא היה ראוי שיהיה לו יתרון בעוז ובתוקף , והוא הממשלה.
ריכוז קישורים